משוגעת – פרק 3
שיעור הלשון נגמר , ארזתי את מחברותיי בזמן שהצלצול צלצל ברקע , תליתי את הילקוט על כתפי .
״את הולכת לחזרות עכשיו?״ שאלה אותי יולי בזמן שהלכנו אל עבר הקפיטריה .
״כן , אחרי ההפסקה , יש לי חזרות עד 14:00 ואז אני כבר יהיה בספורט״ אמרתי לה .
נכנסנו אל הקפיטריה , זהיתי מרחוק את כולם יושבים מסביב לשולחן הקבוע שלנו.
אני ויולי התקרבנו לעברם , כמו בכול יום , מלאני מכורה לאייפון שלה , לוק וג׳ייסון כרגיל מתווכחים מה יותר מהיר אופנוע או רכב , אליסון ובראד שוב רבים.
״אין חדש תחת השמש״ מלמלה אלי יולי והתיישבה ליד מלאני , ״רגיל כמו תמיד״ צחקקתי והתיישבתי לידה .
״ג׳יי , אופנוע יותר מהיר מרכב נקודה״ אמר לוק והבעה רצינית עלתה על פניו.
״שום אופנוע עוד לא עקף את הרכב שלי בתחרות״ אמר ג׳ייסון מחייך בגאווה .
״חוץ מהאופנוע שלי״ שמעתי את קולו של טים מאחורינו .
הסתובבתי אליו , עיינו נפגשו לשנייה ואז החזרתי את מבטי אל מגש האוכל שלא נגעתי בו .
״אחי , אתה לא עוזר לי פה״ אמר ג׳ייסון ולוק התחיל לצחוק .
״תשתוק״ אמר ג׳ייסון מחויך ונתן סטירה קטנה על הצוואר של לוק .
״50 דולר שהאופנוע שלי עוקף אותך״ אמר לוק מרוצה מעצמו , הוא בטוח בעצמו שינצח .
״100 דולר ואתה משלם לי דלק במשך שבוע״ אמר ג׳ייסון צוחק , וטים הצטרף לצחוקים שלהם .
״תפסיקו כבר חבורה של תינוקות , הרכב שלי עוקף את של כולם אז שקט״ התערב בראד והפסיק לריב עם אליסון .
״על מה אתה מקשקש , האופנוע של טים עקף את הרכב שלך״ אמרה אליסון צוחקת וכולנו הצטרפנו לצחוק שלה .
״זה בגלל שלחצת לי על הברקסים!״ התעצבן בראד ושניהם התחילו לריב .
״בואו נעשה ככה , מירוץ היום אחרי הלימודים , המנצח מקבל מכול מפסיד 100 דולר , סגרנו ?״ אמר טים והרים את קסדת האופנוע שלו משולחן האוכל הארוך .
״סגרנו״ אמר לוק בלי לחשוב פעמיים , ״אני בפנים״ הוסיף ג׳ייסון , ״תתכוננו לשלם״ אמר בראד .
״אתם כאלה סתומים״ אמרה יולי מחייכת חיול יפה ישר ולבן .
״טוב חופרים , נתראה כבר אחר כך אני הולכת לחזרות להצגה״ אמרתי וקמתי ממקומי , הרמתי את הילקוט הכבד המלא ספרים ותליתי אותו על כתפי .
״אני יבוא איתך , אני במילא צריך ללכת לאודיטוריום וזה בכיוון״ אמר לוק והרים את קסדת האופנוע שלו גם הוא מהשולחן ואחז אותה ביד אחת בשנייה הרים את המפתחות .
הבטתי לרגע בטים , עיניו הכחולות ירוקות היפות ננעצו בי לרגע , במבט זועם , כיווצתי את גבותיי בתהייה ומהר הסטתי את מבטי ממנו .
״את באה?״ העיר אותי לוק ממחשבותיי, ״כן״ מלמלתי ושנינו יצאנו לכיוון אולם התאטרון ואל האודיטוריום הצמוד אליו .
״מה הקטע של טים ?״ שאל אותי לוק בדרך , הבטתי עליו מבולבלת , ״מה הקטע שלו?״ שאלתי את לוק לא מבינה והעברתי את הספרים מידי הימנית לשמאלית , אני תמיד עושה את זה שאני לחוצה , מעבירה משקל מיד אחת לשנייה.
״באמת אנג׳לינה , אני מכיר אותך מאז שנולדת , רבתם או משהו ? , היחסים בניכם נראים גרועים״ אמר לי , הוא לא הביט בי בכלל , אני הסתכלי עליו מבולבלת , גרועים ? היחסים ביני לבין טים מעולם לא היו טובים יותר מעכשיו .
״למה אתה שואל ?״ נסיתי להעביר את נושא השיחה ממני אליו , הגענו אל פתח התאטרון , ״ביי אנג׳י נתראה בצהריים״ אמר וחיבק אותי ביד אחת שהיד השנייה שלו תופסת את קסדת האופנוע .
״ביי״ אמרתי וראיתי אותו מתרחק אל האודיטוריום , הוא שכבה מעלי , יא׳ .
נכנסתי אל התאטרון , כולם כבר היו שמה וחיכו רק לי .
״טוב שנזכרת לבוא ׳הלן׳ , לקח לך זמן״ אמרה המורה לתאטרון והשתמשה בשם של הדמות שאני משחקת .
הנחתי את תיקי לצד הבמה ועליתי עליה שהתסריט אחוז בידיי , ״מצטערת״ אמרתי , זאת הפעם השנייה שאני מאחרת היום לשיעור .
״קדימה נתחיל היום מהסצנה של בריג׳יט והלן בבית החולים״ אמרה המורה והתיישבה באחד מהכסאות באולם הגדול.
התפאורה על הבמה נראת כול כך אמיתית מוחשית , הכול כבר מוכן להצגה עצמה , ליל הצגת הבכורה בעוד שבועיים.
עמדתי במקומי , ליד מיטת החולים ועליה קשורה כריסטי התלמידה שמשחקת את בריג׳יט בהצגה .
*
״את שקרנית , את לקחת אותו ממני , הוא מעולם לא היה שייך לך , אין לך עמוד שידרה את גנבת לי אותו!!״ צעקה בריג׳יט על הלן , הלן עמדה קפואה , מבטה נעוץ בבריג׳יט המסכנה הכבולה למיטת החולים שלה , היא השתגעה .
״בריג׳יט , תומאס מעולם לא היה שייך לך , את הוזה את הכול , הוא אף פעם לא אהב אותך״ ניסתה הלן להסביר לבריג׳יט שישבה על המיטה והשתגעה מנסה לשחרר את עצמה מהכבלים וצועקת בקולי קולות .
״את שטן!!!״ צעקה בקול , הלן עמדה קפואה , אישונייה התרחבו בעיניה והיא הביטה מסביב, מחפשת אחר מילוט מהמחזה המכוער הזה .
בריג׳יט הפסיקה להשתגע במקומה ונעצרה , שערה השחור והמגעיל שמוט מסביב לראשה , עורה הלבן והשקוף כמו קירות חדר המשוגעים הזה .
״את שטן״ אמרה בשקט בריג׳יט והרימה את מבטה , דמעת דם אדומה זלגה על הלחי שלה , הלן צרחה , אישונייה של בריג׳יט התרחבו והפכו שחורים לגמרי בעוד הדמעה ממשיכה לזלוג ולהיספג בשפתייה האדומות והסדוקות .
היא החלה לזוז אחורה וקדימה מתנדנדת במקומה ומזמזמת מנגינה כול שהיא .
"One , two , I'm coming for you
Three , four , Lock the door
Five , six , seven , You will never go to heaven
Eight , Nine , I not leave your mind
Ten , I'll take your man ׳
״את מעוררת רחמים בריג׳יט !״ צעקה הלן וברחה מפוחדת מבית המשוגעים .
*
מחיאות כפיים של אנשים הצוות מילאו את האולם , ״כול הכבוד כריסטי , אנג׳ל , הייתן מעלות! ״ אמרה לנו ומחאה כפיים .
״קדימה עכשיו סצנת הבדיקות , אנג׳ל את משוחררת לא צריך אותך עוד היום ״ אמרה המורה לתאטרון וחייכה אלי .
חייכתי אליה בחזרה וירדתי מהבמה הגדולה , לקחתי את הילקוט שלי ,נפרדתי מכולם לשלום ויצאתי מאולם התאטרון הגדול .
אני אוהבת את אולם התאטרון , אני מרגישה שמה בנוח , הסצנה שעשינו עכשיו השאירה אותי קצת נסערת .
הצלחתי לדמיין את זה בעיני רוחי , הסיפור הזה התרחש במציאות , הוא אמיתי , וההצגה הזאת רק ממחישה לי את זה יותר , זה פשוט מפחיד .
יצאתי אל החצר הקידמית והגדולה , מקדמת בית הספר יש חניון גדול לרכבים שמתחבר אל הכביש של העיירה , מדשאות וספסלים מאבן , עצי אורן גדולים שהצילו מהשמש הקופחת המתנשאת בשמיים .
עכשיו השעה קרוב לשתיים בצהריים , זה אמצע שיעור וכול התלמידים בכיתות , התיישבתי על אחד מהספסלים , ענפי עץ האורן הצילו מעל ראשי , קרני שמש אחדות הסתננו מבעד לענפים.
הוצאתי מהליקוט השחור שלי את התסריט של ההצגה , כדי לחזור על הסצנות של מחר.
עייני רצו על כול המילים בלי להבין , ראשי הלם בכאב אז וויתרתי , הכנסתי את התסריט חזרה לתיק ונשענתי אחורנית עוצמת את עייני ומנסה להרגע קצת .
הרגשתי מישהו מלטף את הכתף שלי , מגע חם ונעים שהעביר צמרמורת עזה בכול גופי , ידעתי מי זה עוד מהרגע שהוא נגע בי , שפתיים רכות נצמדו לשפתיי ונשקו אותי נשיקה קטנה .
חייכתי פקחתי את עייני לאט לאט מגלה מולי את עיניו הכחולות ירוקות היפות של טים .
״למה אתה לא בשיעור ?״ שאלתי אותו שחיוך קטן דבוק לשפתיי , הוא התיישב לידי על הספסל נשען על מעקה הגב וכורך את ידו השרירית סביב כתפי ומצמיד אותי קרוב אליו .
״העיפו אותי״ צחקק , טבעתי ביופי שלו , יופי כול כך עדין אך בכול זאת גברי , הוא סבב את מבטו אלי .
״התגעגעתי אלייך״ לחש לאוזני מצמיד אותי עוד יותר אל החזה השרירי שלו .
״גם אני אלייך״ מלמלתי מבוישת , השפלתי את מבטי , פתאום גיליתי הרבה עניין במגפים השחורות שלבשתי .
הוא הניח שני אצבעות מתחת לסנטרי והרים את מבטי אליו , ״אני אוהב את העניים שלך״ אמר לי בשקט , קולו גורם ללבי לדפוק במהירות ולבטני להתכווץ בהתרגשות .
לא ידעתי מה להגיד , פשוט שתקתי , עדיף לא להגיד כלום מאשר לדבר ולהרוס את הרגע .
תגובות (9)
תמשיכייי
מהמםםםם, אבל למה הם לא מספרים על הקשר ביניהם?
כי הם מעדיפים שזה יהיה בסתר … בהמשך הכול יתגלה :-*
עוד כמה תגובות ממשיכה
תמשיכיי :)
מושלםםםםםם!!!<3<3
תמשיייייכי ומהררררר
מדהים!!!!!!!!!!!!!!!!! המשך!!!!!!!!!!!!
מווושששלללםם (לא מפתיע!)תמשיכי !!♥♥
אמאאאא איך אני אוהבת את הסיפורים שלך את לא מבינה הההה מושלםםםם פשוט מושלם כמו תמידדדדד התגעגעתי לסיפורים שלך הרבה זמן לא הייתי באתר


אוהבת המון המון המון
תודה נסיכות שליייי אוהבת את כולכןןןןן



עוד מעט אני יעלה פרק נוסף !:-*