משוגעת – פרק 3

אם היו תגובות אני ימשיך
אם יש משהו לא מובן תגידו לי ואני יסביר :-*

שיעור הלשון נגמר , ארזתי את מחברותיי בזמן שהצלצול צלצל ברקע , תליתי את הילקוט על כתפי .
״את הולכת לחזרות עכשיו?״ שאלה אותי יולי בזמן שהלכנו אל עבר הקפיטריה .
״כן , אחרי ההפסקה , יש לי חזרות עד 14:00 ואז אני כבר יהיה בספורט״ אמרתי לה .
נכנסנו אל הקפיטריה , זהיתי מרחוק את כולם יושבים מסביב לשולחן הקבוע שלנו.
אני ויולי התקרבנו לעברם , כמו בכול יום , מלאני מכורה לאייפון שלה , לוק וג׳ייסון כרגיל מתווכחים מה יותר מהיר אופנוע או רכב , אליסון ובראד שוב רבים.
״אין חדש תחת השמש״ מלמלה אלי יולי והתיישבה ליד מלאני , ״רגיל כמו תמיד״ צחקקתי והתיישבתי לידה .
״ג׳יי , אופנוע יותר מהיר מרכב נקודה״ אמר לוק והבעה רצינית עלתה על פניו.
״שום אופנוע עוד לא עקף את הרכב שלי בתחרות״ אמר ג׳ייסון מחייך בגאווה .
״חוץ מהאופנוע שלי״ שמעתי את קולו של טים מאחורינו .
הסתובבתי אליו , עיינו נפגשו לשנייה ואז החזרתי את מבטי אל מגש האוכל שלא נגעתי בו .
״אחי , אתה לא עוזר לי פה״ אמר ג׳ייסון ולוק התחיל לצחוק .
״תשתוק״ אמר ג׳ייסון מחויך ונתן סטירה קטנה על הצוואר של לוק .
״50 דולר שהאופנוע שלי עוקף אותך״ אמר לוק מרוצה מעצמו , הוא בטוח בעצמו שינצח .
״100 דולר ואתה משלם לי דלק במשך שבוע״ אמר ג׳ייסון צוחק , וטים הצטרף לצחוקים שלהם .
״תפסיקו כבר חבורה של תינוקות , הרכב שלי עוקף את של כולם אז שקט״ התערב בראד והפסיק לריב עם אליסון .
״על מה אתה מקשקש , האופנוע של טים עקף את הרכב שלך״ אמרה אליסון צוחקת וכולנו הצטרפנו לצחוק שלה .
״זה בגלל שלחצת לי על הברקסים!״ התעצבן בראד ושניהם התחילו לריב .
״בואו נעשה ככה , מירוץ היום אחרי הלימודים , המנצח מקבל מכול מפסיד 100 דולר , סגרנו ?״ אמר טים והרים את קסדת האופנוע שלו משולחן האוכל הארוך .
״סגרנו״ אמר לוק בלי לחשוב פעמיים , ״אני בפנים״ הוסיף ג׳ייסון , ״תתכוננו לשלם״ אמר בראד .
״אתם כאלה סתומים״ אמרה יולי מחייכת חיול יפה ישר ולבן .
״טוב חופרים , נתראה כבר אחר כך אני הולכת לחזרות להצגה״ אמרתי וקמתי ממקומי , הרמתי את הילקוט הכבד המלא ספרים ותליתי אותו על כתפי .
״אני יבוא איתך , אני במילא צריך ללכת לאודיטוריום וזה בכיוון״ אמר לוק והרים את קסדת האופנוע שלו גם הוא מהשולחן ואחז אותה ביד אחת בשנייה הרים את המפתחות .
הבטתי לרגע בטים , עיניו הכחולות ירוקות היפות ננעצו בי לרגע , במבט זועם , כיווצתי את גבותיי בתהייה ומהר הסטתי את מבטי ממנו .
״את באה?״ העיר אותי לוק ממחשבותיי, ״כן״ מלמלתי ושנינו יצאנו לכיוון אולם התאטרון ואל האודיטוריום הצמוד אליו .
״מה הקטע של טים ?״ שאל אותי לוק בדרך , הבטתי עליו מבולבלת , ״מה הקטע שלו?״ שאלתי את לוק לא מבינה והעברתי את הספרים מידי הימנית לשמאלית , אני תמיד עושה את זה שאני לחוצה , מעבירה משקל מיד אחת לשנייה.
״באמת אנג׳לינה , אני מכיר אותך מאז שנולדת , רבתם או משהו ? , היחסים בניכם נראים גרועים״ אמר לי , הוא לא הביט בי בכלל , אני הסתכלי עליו מבולבלת , גרועים ? היחסים ביני לבין טים מעולם לא היו טובים יותר מעכשיו .
״למה אתה שואל ?״ נסיתי להעביר את נושא השיחה ממני אליו , הגענו אל פתח התאטרון , ״ביי אנג׳י נתראה בצהריים״ אמר וחיבק אותי ביד אחת שהיד השנייה שלו תופסת את קסדת האופנוע .
״ביי״ אמרתי וראיתי אותו מתרחק אל האודיטוריום , הוא שכבה מעלי , יא׳ .
נכנסתי אל התאטרון , כולם כבר היו שמה וחיכו רק לי .
״טוב שנזכרת לבוא ׳הלן׳ , לקח לך זמן״ אמרה המורה לתאטרון והשתמשה בשם של הדמות שאני משחקת .
הנחתי את תיקי לצד הבמה ועליתי עליה שהתסריט אחוז בידיי , ״מצטערת״ אמרתי , זאת הפעם השנייה שאני מאחרת היום לשיעור .
״קדימה נתחיל היום מהסצנה של בריג׳יט והלן בבית החולים״ אמרה המורה והתיישבה באחד מהכסאות באולם הגדול.
התפאורה על הבמה נראת כול כך אמיתית מוחשית , הכול כבר מוכן להצגה עצמה , ליל הצגת הבכורה בעוד שבועיים.
עמדתי במקומי , ליד מיטת החולים ועליה קשורה כריסטי התלמידה שמשחקת את בריג׳יט בהצגה .

*
״את שקרנית , את לקחת אותו ממני , הוא מעולם לא היה שייך לך , אין לך עמוד שידרה את גנבת לי אותו!!״ צעקה בריג׳יט על הלן , הלן עמדה קפואה , מבטה נעוץ בבריג׳יט המסכנה הכבולה למיטת החולים שלה , היא השתגעה .
״בריג׳יט , תומאס מעולם לא היה שייך לך , את הוזה את הכול , הוא אף פעם לא אהב אותך״ ניסתה הלן להסביר לבריג׳יט שישבה על המיטה והשתגעה מנסה לשחרר את עצמה מהכבלים וצועקת בקולי קולות .
״את שטן!!!״ צעקה בקול , הלן עמדה קפואה , אישונייה התרחבו בעיניה והיא הביטה מסביב, מחפשת אחר מילוט מהמחזה המכוער הזה .
בריג׳יט הפסיקה להשתגע במקומה ונעצרה , שערה השחור והמגעיל שמוט מסביב לראשה , עורה הלבן והשקוף כמו קירות חדר המשוגעים הזה .
״את שטן״ אמרה בשקט בריג׳יט והרימה את מבטה , דמעת דם אדומה זלגה על הלחי שלה , הלן צרחה , אישונייה של בריג׳יט התרחבו והפכו שחורים לגמרי בעוד הדמעה ממשיכה לזלוג ולהיספג בשפתייה האדומות והסדוקות .
היא החלה לזוז אחורה וקדימה מתנדנדת במקומה ומזמזמת מנגינה כול שהיא .
"One , two , I'm coming for you
Three , four , Lock the door
Five , six , seven , You will never go to heaven
Eight , Nine , I not leave your mind
Ten , I'll take your man ׳
״את מעוררת רחמים בריג׳יט !״ צעקה הלן וברחה מפוחדת מבית המשוגעים .
*

מחיאות כפיים של אנשים הצוות מילאו את האולם , ״כול הכבוד כריסטי , אנג׳ל , הייתן מעלות! ״ אמרה לנו ומחאה כפיים .
״קדימה עכשיו סצנת הבדיקות , אנג׳ל את משוחררת לא צריך אותך עוד היום ״ אמרה המורה לתאטרון וחייכה אלי .
חייכתי אליה בחזרה וירדתי מהבמה הגדולה , לקחתי את הילקוט שלי ,נפרדתי מכולם לשלום ויצאתי מאולם התאטרון הגדול .
אני אוהבת את אולם התאטרון , אני מרגישה שמה בנוח , הסצנה שעשינו עכשיו השאירה אותי קצת נסערת .
הצלחתי לדמיין את זה בעיני רוחי , הסיפור הזה התרחש במציאות , הוא אמיתי , וההצגה הזאת רק ממחישה לי את זה יותר , זה פשוט מפחיד .
יצאתי אל החצר הקידמית והגדולה , מקדמת בית הספר יש חניון גדול לרכבים שמתחבר אל הכביש של העיירה , מדשאות וספסלים מאבן , עצי אורן גדולים שהצילו מהשמש הקופחת המתנשאת בשמיים .
עכשיו השעה קרוב לשתיים בצהריים , זה אמצע שיעור וכול התלמידים בכיתות , התיישבתי על אחד מהספסלים , ענפי עץ האורן הצילו מעל ראשי , קרני שמש אחדות הסתננו מבעד לענפים.
הוצאתי מהליקוט השחור שלי את התסריט של ההצגה , כדי לחזור על הסצנות של מחר.
עייני רצו על כול המילים בלי להבין , ראשי הלם בכאב אז וויתרתי , הכנסתי את התסריט חזרה לתיק ונשענתי אחורנית עוצמת את עייני ומנסה להרגע קצת .
הרגשתי מישהו מלטף את הכתף שלי , מגע חם ונעים שהעביר צמרמורת עזה בכול גופי , ידעתי מי זה עוד מהרגע שהוא נגע בי , שפתיים רכות נצמדו לשפתיי ונשקו אותי נשיקה קטנה .
חייכתי פקחתי את עייני לאט לאט מגלה מולי את עיניו הכחולות ירוקות היפות של טים .
״למה אתה לא בשיעור ?״ שאלתי אותו שחיוך קטן דבוק לשפתיי , הוא התיישב לידי על הספסל נשען על מעקה הגב וכורך את ידו השרירית סביב כתפי ומצמיד אותי קרוב אליו .
״העיפו אותי״ צחקק , טבעתי ביופי שלו , יופי כול כך עדין אך בכול זאת גברי , הוא סבב את מבטו אלי .
״התגעגעתי אלייך״ לחש לאוזני מצמיד אותי עוד יותר אל החזה השרירי שלו .
״גם אני אלייך״ מלמלתי מבוישת , השפלתי את מבטי , פתאום גיליתי הרבה עניין במגפים השחורות שלבשתי .
הוא הניח שני אצבעות מתחת לסנטרי והרים את מבטי אליו , ״אני אוהב את העניים שלך״ אמר לי בשקט , קולו גורם ללבי לדפוק במהירות ולבטני להתכווץ בהתרגשות .
לא ידעתי מה להגיד , פשוט שתקתי , עדיף לא להגיד כלום מאשר לדבר ולהרוס את הרגע .