משוגעת – פרק 31
-נקודת מבט ג׳ייסון-
עייני נפקחו לאט לאט , הכול מטושטש ואיני רואה דבר . 
״ג׳יי״ שמעתי קול הקורא בשמי מלידי , ראייתי לאט לאט התבהרה וראיתי מול עייני תקרה לבנה ומנורת פלורסנט המפיצה אור לבן ובהיר . 
קירות לבנים , מיטה לבנה , מצעים לבנים, כריות לבנות , שמיכה לבנה . 
״טים״ מלמלתי כשהבנתי מי לידי, הראש שלי התפוצץ , הרגשתי כאילו עכשיו מפוצצים לי בתוך הראש פצצות אחת אחרי השניה . 
״סוף סוף אתה ער״ אמר טים וגיחך , חייכתי חצי חיוך איני יכול לדבר . 
״כמה זמן אני מעולף?״ שאלתי מגחך והבטתי על האינפוזיה המחוברת לי לווריד הראשי ביד ימין . 
״בערך כמה שעות , מהבוקר״ ענה לי והתקדם אל הדלת וקרא לאחות .
״לעזאזל , כאילו כבר כמה שתיתי בסך הכול בקבוק אחד״ אמרתי לעצמי אבל טים בהחלט שמע את דבריי .
״בקבוק אחד?״ צחק טים על דבריי , כאילו זאת הבדיחה הכי מצחיקה בעולם .
הבטתי עליו מבולבל וכיווצתי את גבותיי . 
״ג׳ייסון אתה שתיתה שתי בקבוקים וחצי״ צחק טים , אני מצאתי אותך בבוקר מעולף חצי מת!״ אמר לי שחיוך נטול הומור דבוק לפניו . 
״לעזאזל״ נאנחתי ועצמתי את עייני , הראש כול כך כאב לי שלא יכלתי להסביר את התחושה , כמעט כמו אלפי פטישים הדפוקים על ראשי שוב ושוב . 
אחות חייכנית נכנסה לחדר , שיערה הג׳ינג׳י אדמוני בלט על פניי מדיה הלבנים ופנייה החיוורות , כמה נמשים כיסו את אפה הקטן והסולד . 
״בוקר טוב ג׳ייסון , איך אתה מרגיש?״ שאלה עם החיוך הכי דבילי שבעולם מרוח לה על הפרצוף , היא רק נכנסה אל החדר וכבר התמלאתי בעצבים . 
״עכשיו שבע בערב , איזה בוקר בראש שלך?״ מלמלתי כשראיתי את השעה על השעון הפשוט התלוי על הקיר הלבן . 
״תיראו תיראו מי קם בעצבים״ אמרה לי עם אותו החיוך המעצבן , רציתי בזה הרגע לדחוף לה סכין לתוך הפה . 
אישה מעצבנת . 
״תשלוט על עצמך ג׳יי״ שמעתי את קולו של טים מלידי צוחק על המצב הזה , הוא מכיר אותי , הוא יודע שיש לי פיוזים קצרים שעלולים להתפוצץ בכול רגע נתון. 
נאנחתי . 
״נעשה לך כמה בדיקות ואז נוכל לשחרר אותך הביתה , אבל איפה ההורים שלך אני צריכה חתימה שלהם שהם מאשרים את השיחרור שלך מבית החולים״ אמרה לי ונאנחתי עוד יותר , ההורים שלי מצאו זמן ללכת לניו מקסיקו ולהשאיר אותנו לבד . 
״ההורים שלי בניו מקסיקו״ עניתי לאחר רגע קל , זאת לא הפעם הראשונה שאני מגיע לפה עם הרעלת אלכוהול אז תקצרי תהליכים״ אמרתי לה עצבני , מנסה לשלוט במעשים שלי ולא לדפוק לה אגרוף הישר לפרצוף שלה . 
הייתי פה כול כך הרבה פעמים בגלל הרעלת אלכוהול , כבר הפסיקו להזמין לי שוטר בכול פעם שזה קרה בגלל שאני קטין . 
״אנחנו חייבים מישהו שיאשר לך להישתחרר מבית החולים שהוא מעל גיל 18 והוא קרוב משפחה״ אמרה האחות נאנחת מה שגרם לי להתעצבן יותר . 
״אני מעל 18״ אמר טים , האחות הנהנה, ״ומה אתה בשבילו ?״ שאלה אותו .
״אח״ שיקרתי במהירות , היא הנהנה והגישה לטים מסמכים כדי לחתום עליהם, למזלינו היא לא ביקשה תעודת זהות שתסגיר אותנו . 
טים חתם על המסמכים בזמן שהאחות ניתקה ממני את המכשירים . 
רק עכשיו ראיתי שאני לבוש בחלוק של בית החולים , ״לעזאזל״ נאנחתי . 
״טים בבקשה תגיד שהבאתה לי בגדים״ אמרתי נאנח ותולה בטים מבט מחכה . 
״קח״ אמר וזרק עלי בגדים שלי , מכנס טרנינג אפור וחולצת טריקו לבנה . 
״את רוצה לצאת או שבא לך מופע חשפנות פרטי?״ אמרתי בארסיות לאחות שמיהרה לצאת מהחדר עם המסמכים שטים חתם עליהם בלי לומר שום דבר נוסף . 
״אתה חייב להיות יותר עדיין״ צחק טים ונאנח שהוא מביט לתקרה ואז אלי , ״קדימה כולם בבית אצלי אנג׳ל ואליסון הכינו לאכול , אני רעב !! קדימה ״ אמר לי צוחק . 
סיימתי ללבוש את החולצה המכנס והנעליים שלי , והבטתי במראה הקטנה שבחדר , ״גם אחרי אישפוז אני נראה חתיך ״ התגאתי בעצמי וסידרתי את השיער שלי עם היד . 
״קדימה כוסית , בוא לבית אני רעב״ אמר ונתן לי סטירה חלשה בצוואר . 
שנינו צחקנו ויצאנו מהחדר הלבן והמבחיל ממהרים לצאת מבית החולים המלחיץ הזה . 
 
	        			 
	             
							
תגובות (10)
חחחחחח אני מתה על טים! המשך!!!!!!!
תמדיכייייייייי
תמשיכייי !!
מושלם תמשיכייי!!<3
וסורי שלא הגבתי מלא זמן..
-רום-
יאיי פרק מהמממם !
תמשיכייי דחווופ <3
❤❤❤…Lorin
אני ימשיך מחר , שמחה שאהבתם ❤❤❤❤
המשךךךךך!!!! דחוףףףף תמשיכייי!! התמכרתי לסיפור הזה קשות.
פרק מדהים!! דורשת המשךך!!
חיים שלייייייי תמשיכי בטיללללללללללללל
זה פשוט מהמם מתה על הסיפור הזה ועלייך
לאב
שובל:)
תווודהה אהובות שלייי:-* אני ימשיך בקרוב ❤❤❤
יאאאווו איזה פרק יפהה!!!
הפרקים מתחילים להיות ממש ממש מעניינים תמשיכי!!♥♥