משוגעת – פרק 4
"את הולכת עכשיו לבית ?" שאל אותי טים אחרי שישבנו בשקט רבע שעה ארוכה ורק הבטנו אחד בשני .
"כן , אני מחכה שיולי תצא משיעור ספורט הבטחתי לה שאני יעזור לה ללמוד לאיזה מבחן" עניתי לשאלתו לאחר רגע .
הוא קם ממקומו לידי ועמד מולי , בהתחלה לא הבנתי למה הוא עשה זאת ואז שמעתי את הצעקות של בראד ,לוק ,וג'ייסון אליו .
"קדימה טים , אל תשתפן לנו עכשיו , אתה יודע שאני ינצח אותך" צעק ג'ייסון , "אין שום סיכוי אחי , אתה יודע שהאופנוע שלי הרבה יותר מהיר מהרכב שלך" טים צעק בחזרה .
"קדימה בחורות , בואו נראה לכם ממה הרכב שלי בנוי" אמר בראד בשחצנות .
"מפח וגלגלים" צחק לוק ונתן לו מכה קטנה בכתף , "היי אנג'י רוצה לבוא ?" שאל אותי ג'ייסון .
"לא אני יוותר , לכו תעשו חיים אני יראה אתכם כבר אחר כך" צחקתי אליהם , הם חייכו והלכו אל החניון.
נהמות האופנועים והרכבים הדהדו בחצר הריקה , שוב הם מתחילים עם השטויות שלהם .
הם עזבו את החניון ובאותו הרגע נשמע הצלצול המסמן שאפשר ללכת הביתה בתום יום הלימודים , נהרות של תלמידים יצאו מבניין בית הספר והתפזרו מסביב .
זיהיתי את מאלני, יולי ,ואליסון מתקרבות אלי , "למה לא נכנסת לשיעור ספורט ?" שאלה אליסון שהגיעה אלי ראשנה מבין השלוש .
"לא היה לי כוח , כאב לי הראש מהחזרות להצגה" שלפתי תירוץ במהירות .
"שחקנו מחניים , חבל שלא באת" צחקה יולי ומלאני הצטרפה לצחוק שלה , "היי זה לא פייר , אני לא יודעת לשחק מחניים אז נפסלתי רוב הפעמים" הגנה על עצמה אליסון .
"רוצות לבוא אלי ?" הציעה מלאני , עיינה הכחולות ירוקות ברקו בשמש .
"אני ואנג'י כבר קבענו ללמוד למבחן " אמרה יולי למלאני , מלאני הביטה בתקווה באליסון .
"סורי מל , אני הולכת לעבודה אולי אני יבוא מאוחר יותר" אמרה לה ומשכה בכתפייה שידייה אוחזות בילקוט הכחול בהיר שלה .
"מה אני יעשה בבית לבד ? , אמא שלי הלכה לרום , ולוק בטח שוב מסתבך בצרות כרגיל" אמרה מלאני , זה לא חודש שהבנים שטותיים , הם כול הזמן רודפים אחרי השטויות , עושים בלאגן , ומשחקים עם החוק .
והכול בגלל ההורים שלנו שגידלו אותנו ככה , הם בעצמם היו מתנהגים ככה , כולנו מכירים את הסיפור של 'העדרות של בלייר' הסיפור הזה רץ במשפחות שלנו כבר שנים מאז שאנחנו ילדים קטנים .
"תראי טלוויזיה או משהו" הציעה לה אליסון , "אלי באמת , אני וטלוויזיה זה לא הולך ביחד , אני לא יכולה לשבת יותר מחמש דקות בשקט" צחקקה צחוק צלול ויפה .
"אנחנו יודעות את זה מל" צחקקתי לדבריה , היא חייכה אלינו ונאנחה , "טוב אז אני כבר ישתעמם בבית או משהו" אמרה וסידרה את הילקוט הכבד שלה על כתפה .
"ביי לכן" נופפה בידה והתחיל לצעוד לכיוון הבית שלה , הוא במרחק של 10 דקות הליכה מבית הספר .
"טוב אני זזה לעבודה , אם אני עוד פעם יאחר הבוסית שלי תהרוג אותי !, זאת תהיה כבר הפעם הרביעית החודש" צחקה ופנתה גם היא אל שער בית הספר ויצאה ממנו בדרכה לעבודה .
"נזוז גם אנחנו ?" שאלתי את יולי ששקעה במסך הפלאפון שלה , היא הרימה את מבטה ממנו והנהנה לאישור , ומיד לאחר מכן דחפה את המכשיר אל כיס הג'ינס שלה .
התחלנו גם אנחנו ללכת לכיוון הבית , יוצאות מהשער הגדול של בית הספר ופונות לכיוון הבית שלי .
"איך החזרות של ההצגה ?" שאלתי אותי לאחר כמה דקות של שקט , הבית שלי במרחק 15 דקות מבית הספר .
"מזעזע , אני מתחילה לחשוב פעמיים אם זאת הייתה טעות להירשם להצגה" אמרתי לה וצמרמורת קלה חלפה במעלה גבי וגרמה לשערותיי לסמור .
"עד כדי כך , הסיפור הזה אף פעם לא הפחיד אותי" צחקה יולי צחוק שקט ועדין , קולה רך כול כך כמו פעמונים .
"זה כי יש לך לב של שור , לי יש כבר סיוטים בלילות מהסיפור המלחיץ הזה , וההצגה מפחידה אותי הרבה יותר" אמרתי בקול רועד רק מלחשוב על אותם הסצנות שעשינו עליהם חזרות גורם לי לצמרמורות עזות יותר .
"זה מלחיץ ועוד לחשוב שהסיפור הזה קרה רק לפני 20 שנה , מזל שההורים לא היו פה בעיירה באותו הזמן" הוספתי על דבריי וצמצמתי את עייני .
חלפנו על פני הפארק הריק , תמיד שנאתי את הפארק הזה , במיוחד כי בית החולים ממוקם מולו , ויש בו מחלקה פסיכאטרית , למשוגעים , פה התחיל כול הסיפור , חשבתי לעצמי והעברתי את המבט על המבנה הלבן שמעבר לרחוב .
"הדבר שהכי מצמרר זה שהבחורה הרוצחת מהסיפור רוצחת את הגברים ברחוק ארטסדק , שזה הרחוב שלנו" אמרה יולי עם חצי חיוך משועשע ומפוחד .
אולי היא כן מפחדת או לפחות נלחצת מהסיפור הזה .
קפאתי לרגע , עייני נפערו ומהר הפשרתי מהקיפאון לפני שיולי תשים לב , והדבקתי את המהירות שלי לקצב הליכתה של יולי .
שחכתי את הפרט הקטן הזה , לפחות עד עכשיו , שחכתי שזה הרחוב בו אנחנו גרים .
צמרמורת עבה חלפה בכול רמח איבריי ובטני התכווצה בתגובה , לעזאזל זה מפחיד .
"בכול מקרה זה רק סיפור ישן , אין ממה לפחד ממנו , בריג'יט המשוגעת מתה , ואם הלן עדין חיה אז היא זקנה ממורמרת" אמרה יולי ומשכה בכתפייה מסדרת את הילקוט הכבד על כתפה הימנית .
"יוליה , המקרה הזה התרחש לפני 20 שנה , אם היא חיה כמה זקנה היא כבר תיהיה , 50 ? 55? , זה לא נקרה זקן " אמרתי לה , והשתמשתי בשמה המלא שכמעט ואף אחד לא משתמש בו פרט להוריה .
"תפסיקי אנג'לינה , זה רק סיפור , שהתרחש לפני שנים רבות , אין יותר ממה לפחד" אמרה לי יולי והשתמשה גם היא בשמי המלא .
המשכנו לצעוד לכיוון הבית שלי שעכשיו ניראה באופק , רק עוד כמה מטרים ספורים , שקט השתלט עלי ועל יולי ואף אחת מאיתנו לא הוסיפה דבר בנושא המצמרר הזה .
אולי היא כן צודקת אחרי הכול , הסיפור הזה כבר עבר , שנים רבות חלפו , אין יותר ממה לפחד ? , מחשבותיי נשמעו יותר כמו שאלה מאמירה .
תגובות (12)
מי זו בריגדיט
מהמםםםםם
אם לא קראת את הפרקים הקודמים , בריג'יט זאת הבחורה המשוגעת מלפני 20 שנה שרצחה גברים … תקראי את שאר הפרקים אם לא הבנת <3 <3
עשית את אליסון גרועה במחניים ?!
אני אלוופה במחניים :P
תמשיכייי ^^
יוליה, היא רוסייה?
היא מברית המוצצות? -עזבי, אם ממש באלך אז תראי את זה : http://www.youtube.com/watch?v=ptrvXEeJF04 תראי ב:1:34 דק'. –
חחחחחחחחחחחחחחחח אנחנו כל היום בחזרות וישלי תפקיד קטן אז אני רואה את זה (;
אויש יולי הבת המהממת שלי לא מפחדת מסיפורי אימה מפחידים כאלה כמוני !! רואים שהיא ילדה של אמא D;
מושלםם !! תמשיכי! ♥♥
המשך!!!!!!!!!! מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח רום הרגת אותי מצחוק עכשיו !

ואני מכירה את הסירטון הזה אני מכירה אותו בעלפה !!
חחחחחחחחח זאת לא אשמתי שאני ככה!! החזרות האלה מיציאות ממני את הצדדים הסטלניים ביותר שלי!!
מיומיים של חזרות כבר למדתי אותו בעל פה גם ;)
אבל מתי את ממשיכה?
היום בערב או שאולי מחר







פרק מושלללםםם !!!♥♥♥♥
תמשיכייי !!!♥
יאייייייי זה כלכך מוושללם !
קראתי את ה-כ-ל מההתחלה, וזה פשוט נדיייייר ! D:
(חחח הכל, כולה 4 פרקים ;))
תמשיכיייי דחווופ <3
תודה נסיכות שליייי , אני ימשיך מחר !!
בעזה אני יעלה מחר 2 פרקים ;)