סיפור ראשון שאני כותב בחיים אמרו לי שיש לי דימיון מפותח וזה טוב לסיפורים
תיקונים ודעות שלכם אני מאוד רוצה לקבל תודה ..

קמתי באי , מי אני ? מה אני עושה פה !

סיפור ראשון שאני כותב בחיים אמרו לי שיש לי דימיון מפותח וזה טוב לסיפורים
תיקונים ודעות שלכם אני מאוד רוצה לקבל תודה ..

הרגשתי מכה , קמתי לפתע במהירות כול כך נבהלתי !
הסתכלתי מסביבי וכול מה שראיתי היה ים וחול , לא האמנתי שזה קורה לא האמנתי
רציתי למות באותו הרגע . קמתי התחלתי ללכת… אני על אי באמצע שום מקום !
אני לא יודע איך הגעתי לפה בכלל אני לא זוכר איך קוראים לי ! מי אני בכלל ?!
הסתכלתי על הגובה שלי והייתי גבוה אפילו לא ידעתי בן כמה אני !
הלכתי אל המים והסתכלתי על בהשתקפות והייתי די צעיר , לא ידעתי כלום כיאלו
רק עכשיו נולדתי הייתי צמא ורעב כאב לי מאוד הראש והייתי מסוחרר לא ידעתי שזה מי
ים ושתיתי מהם זה כול כך היה מלח וירקתי את זה
נבהלתי התחלתי לרוץ ולירוק , נכנסתי לכול כך לחץ שנפלתי , התעלפתי .
שהתעוררתי זכרתי הכול קוראים לי ליאור אני בן 18 אבל אני לא יודע איך הגעתי לפה
לפני הכול ראיתי שמחשיך והדבר הראשון שחשבתי עליו הוא לבנות לי מחנה ללילה כול כך
פחדתי מהאי משהו הרגיש לי לא טוב בכלל , לא נראה לי שמישהו יודע שנעלמתי בכלל …
הלכתי לאורך החוף והתחלתי לאסוף עצים אספתי מה שמצאתי והתחלתי לבנות לי מחנה קטן ובסיסי ,
הייתי חייב אוכל ראיתי מרחוק עץ בננות והחלטתי ללכת אליו , ברגע שהגעתי הייתי צריך לטפס אך פחדתי
ולכן זרקתי אבנים פגעתי אני לא מאמין שפגעתי בננה אחת נפלה הייתי כול כך מאושר הרגשתי כיאלו אני מלך העולם !
אכלתי אותה ונהנתי כמו שלא נהנתי מעולם … אחר כך הייתי עדיין רעב לא אכלתי כול היום ! טיפסתי על העץ אך הייתי יחף וזה ממש כאב אבל לא היה אכפת לי בכלל
הגעתי לבננות טפסתי אותם וברגע שמשכתי אותם הם נקרעו ונפלתי איתם למטה למזלי הצלחתי לטפוס את עצמי עם הרגליים בעץ ולא נפלתי ישר לריצפה
כול כך נבהלתי !! הייתי בטוח שזה הסוף שלי .
השתפשפו לי הכפות רגלים אבל אני בסדר אני מוכן קצת לסבול !
הלכתי למים ושמתי תרגליים זה כול כך שרף אבל לא התייחסתי לזה אני ידעתי שזו רק ההתחלה ושזה משהו קטן מאוד
שאני לא אמור להתייחס אליו אפילו , החשיך והלכתי לישון. הלילה הראשון עבר מאוד מהר שרדתי יום אחד על האי
לא הרגשתי שזה השג גדול כי לא הייתי מסודר בכלל , החלטתי ללכת לתוך העצים ולבדוק מה לעזאזל זה האי הזה ,
אחרי הליכה של שעתים בין העצים מצאתי נהר ! הייתי כול כך נרגש !! רצתי לתוך הנהר שחיתי שחיתי בלי סוף הייתי מאושר ,
צללתי ולפתע פגעתי במזוודה עליתי למעלה נבהלתי ולאחר מכן צללתי שוב והבאתי אותה … פתחתי את המזוודה ובה היה מכתב
והיה רשום בו :
"היי ,
עם הגעת לפה אני די מרחם עלייך
זה מקום אכזרי אני לא יודע בכלל איך הגעתי
לפה מה שכן אני חיי פה כמה שנים
אך אני יודע שאני די בסוף
אני השארתי את המזוודה והפתק לבאים
בתור שעם יגיעו לפה במקרה אני הופעתי פה בין
לילה הייתי עם כול כך הרבה תקווה שקרה משהו ואנשים יודעים
על כך שנעלמתי,
אבל התאכזבתי 20 שנה הייתי פה ואף אחד לא הגיע , יש פה המון
חיות שמאוד רעבות יש פה אוכל ומים שגדלים די מהר אז לחיות אתם מסודרים
אך לשרוד זו כבר בעיה אחרת …
מאחל לכם בהצלחה ! בצד שני של הפתק יש מפה קטנה שהכנתי ואני בטוח שהיא תעזור לכם
בהמשך בהצלחה לכם !! "


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך