"שלום" אמר קול צרוד מאחורי רובוט-זומבי, וג'רי, "שלום" אמר לפתע רופוס, שגם הצטרף לשיחה, "ציפינו לכם" אמר האיש, הוא גם כן היה נראה כמו איש מערות "מה יש לאנשים בקוטב?" […]
"הוא עושה את זה בכוונה" אמרתי מסתכלת על השמיים שהחלו להחשיך. "הוא כועס שלא נשארנו" פולי אמר בועט באבן קטנה שהופיעה בדרכו. "איך לעזאזל יוצאים מכאן?!" אמא קראה מסתכלת לכל […]
מקדשים נטושים למכביר בעיר ספוגת השנים, מקצתם נהגים עוד בפי הבריות, רובם, נגוזו בעשן תקופות פרה היסטוריות. בקצה סמטה מאובקת, בפנייה שאחרי הסוף, ישנו אולם, אולם נשפים גדול ומחורב, מעטים […]
אני הוא רוכב הדרקונים האחרון. פעם, היו רבים כמוני, טוב, לא היינו רבים אם הייתם משווים אותנו לאוכלוסיית האנושיים, אך היינו הקבוצה הגדולה ביותר של רוכבים שחיו בו זמנית אי-פעם, […]
"גם את מאוד מתוקה" הוא חייך אליי ונישק אותי בשפתיים התנתקנו מהנשיקה אחרי כמה דקות וחייכנו אחד אל השני "אני חושבת שכדאי שאני אחזור הביתה… אופק בטח משתגע!" צחקקתי "משתגע […]
"אני יכולה להישאר בבית?" שאלתי את אמי, "למה? את לא נראית חולה" היא ענתה, "כואבת לי הבטן נורא" אמרתי והחזקתי את הבטן, "בסדר.. תישארי" אמרה ונאנחה, הודיתי בלבי, יש לי […]
לקח לי שבוע כדי להפסיק להקיא כל מה שהכנסתי לפה ולהרגיש יותר טוב. כשחזרתי לבית הספר גיליתי שהמון שמועות הופצו בקרב התלמידים, לא שהיה לי אכפת. העובדה שהסיוטים לא חזרו […]
___________________________________________________________ ~נ.מ אדם~ "אני לא יודע אם היא תשרוד את זה" פיטר אמר לי. "לא סתם נפגשנו." אמרתי לו מייד. "אוקי. מה אתה לא מספר לי ?" הוא שאל וכעסו […]
זה היה מבנה עצום. פיסה עירונית שהתפרסה על שטח ניכר של טבע. איכשהו מצליחה להשתלב. הייתי מיוזעת,מלוכלכת ובעיקר מעוצבנת. לקח לי יום שלם להגיע למקום שהיווה כסיוט הכי גדול שלי. […]
הוצאתי בקבוק של ג'ק דניאלס ממיתחת למיטה שלי שהיה מלא עד החצי, "נוור ?" הצעתי. "אוקיי" היא אמרה בהסכמה ולקחה את הבקבוק מידי. "אף פעם לא נהגתי באופנוע" היא אמרה […]
בשנייה הראשונה נראה כאילו העולם עצר את נשימתו. אני ואדם עדיין על הספה מנסים לעכל את המראה שמולנו ,ג'ספר לא זז רק עומד ומסתכל עלינו . אבל הרגע הזה עבר […]
-2019- הרכבת נעה במהירות לא מורגשת ,המבנה האקוסטי שבה נותן תחושה של מסעדת גורמה יוקרתית ששומעים בה רק את הסכינים ומזלגות מתנגשים עם צלחות החרסינה . כך נשמעים הדיבורים וצחוקם […]
עיני ממוקדת במטרה,נעזרת במיתר המתוח אשר מחבר את שתי קצוות העץ המגולף בעיטורים עדינים בזהב. ידי אוחזת בעיקול העץ ואילו השנייה בחץ הממוקם עליו. ריכוז מוחלט. דממה בחדר. נשימה קצרה […]
לא הצלחתי להרדם כל הלילה. ההתרגשות עדיין זרמה בעורקיי ודמי לא נרגע. בהיתי בתקרה בשפתיים משוכות בחיוך קטן. מגע שפתייה של יולי לא נעלם משפתיי וגרם לעקצוץ נעים אך מעצבן […]
חום, כתום וקצת זהב, וזהו, רק שחור, שחור מושלם קודר, הילה מאובקת ועצומה של קורי עכביש עוטפת את העששיות, הן מטילות צללים ארוכים מעוותים, מנסות בכל כוחן למלא את ייעודן […]
פרק 3- הלכתי והלכתי בלי הפסקה רגלי העייפות והחבולות כבר לא יכלו לשאת את המגע של החול השורט גופי קרס מזמן אבל המשכתי ללכת רק נשמה חלולה ללא גוף הולכת […]
-כעבור חצי שנה- חצי שנה עברה לה מהר כל כך. כמו הינד עפעף מהיר. חצי שנה שבה השתנתי, בחצי שנה הזאת הפסקתי את כל ההרגלים הרעים. הפסקתי לשתות כל כך […]
אש ריצדה בעינייה. זהו זה. זה נגמר. אין שום דבר שהיא יכולה לעשות יותר. אין לה שום דבר שאכפת לה ממנו. "ככל שאכפת לך יותר, יש לך יותר מה להפסיד.." […]
אני שוב קובע להיפגש איתה. עם אלכסה. זהו שמה. הפעם במקום אחר חוץ מבית הקפה המוכר. זה מוזר שמזה שנתיים אני סועד את ארוחת הבוקר במקום אחר. במקום שהוא לא […]
"קומי." נשמע קול מעליי והרגשתי כיצד אני נפגעת ע"י דבר מה רך, אני חייבת להגיד לאיימי יש יופי של כישורי זריקה, אך שום סיכוי להעיר אותי. "השמש עדיין לא זרחה." […]
פרק ראשון חלק 1- המכונית הכתומה והישנה של דורה חרקה בדיוק כאשר היא חלפה על פני השלט המיושן "ברוכים הבאים לקולורדו". קית' הביט דרך החלון המלוכלך של המכונית ובחן את […]
התעוררתי לאט משנתי עקב הנשיקות הרכות שהונחו על פניי." אתה מוכן להפסיק ? שבע בבוקר ג'ספר, אני רוצה לישון. " עניי עדיין היו סגורות אבל ידעתי שהוא מחייך. " תשני […]
אני מרים ארגז על שולחן הסלון הקטן שבדירתי. הארגז חום ובינוני, קצת מתפורר אבל מספיק חזק להכיל ביפנים את כל זיכרונותיה. זה מרגיש לי לא נכון להוריד את התמונות מעל […]
אני מביט עליה בזמן שהיא מדברת. אני לא יודע מה היא אומרת… רק מחייך בנימוס ושוקע בתווי פנייה. זה בטח סתם עוד בדיחה של העולם, מפגיש אותי איתה. היא לוגמת […]
החדר היה ריק מאדם, למעשה, לא היה בו דבר, מלבדי שלוש דלתות ושלט. על השלט נכתב באותיות זהובות "בחרי דלת" ומשום מה הרגשתי מעט כמו אליס לפני שהיא צללה אל […]
“מה קרה אתמול?” שאלתי. “לא היית עד כדי כך שיכורה בשביל לא לזכור” הוא צחק. “מסתבר שכן” מלמלתי. “אוקי” הוא אמר. “אפשר לדעת רק איך הגעת אליי?” שאלתי. “סתם ישבת […]
קרח. הוא זהר מבפנים. יכולתי לראות אותו, יכולתי לגעת בו. וזה מה שעשיתי. שלחתי את ידי אל הקרח הזוהר, ברגע שאצבעותיי נגעו בקרח הוא התפשט דרך ידי וחנק אותי לאט […]
אז ככה, מצטערת שאני לא ממשיכה את אקסקליבר אבל אני… לא יודעת זה ממש קשה לכתוב סיפור על תקופה שאת לא חיה (לי בכל מקרה.) אז החלטתי לנסות את מזלי […]
עמדנו שם בזמן שקרוליין הלכה אחרי הפרופסור ושאר הקבוצה. המשימה שלה היא להישאר מאחור לשנייה אחת כדי לפתוח את הדלת אחרי הנעילה. עכשיו הכל תלוי בה. ג'ון נעמד לצידי. היססתי […]
ג'קסון ואמו התקדמו לעבר המטבח, וכאשר הגיעו הם הופתעו למראה עיניהם. על שולחן המטבח היה לא אחר, לא אחר מ…, פיצה גדולה שהופיעה משום מקום. " מאיפה הפיצה הזאת?!" שאל […]
סיפורים בהמשכים
סיפור בהמשכים יכול למתוח אותנו מיום ליום ומרגע לרגע, כמו סדרה טובה שנעצרה בשיא המתח. הסיפור בהמשכים מאפשר לנו להימתח ולהפעיל את הדמיון כדי לנסות לצפות מה יקרה בהמשך, וכך אנו נוטלים חלק פעיל בסיפור ומזדהים עם הדמות הראשית.
סיפור בהמשכים מאפשר לנו ללמוד ולהכיר דברים חדשים בצורה כיפית ומיוחדת ולכן חייבים לשמור על רצף של קריאה כדי להישאר בעניינים.
כשקוראים סיפור בהמשכים חשוב להתחבר לרגשות שהדמויות מעבירות לנו: אהבה, שנאה, חיבה וכו', ונשים לב לתפניות בעלילה.
העצירה בקריאה יוצרת את המתח ומעוררת אצלנו מחשבות: "אם הייתי במקום הגיבור הייתי עושה…".
סיפורים בהמשכים מתאימים מאוד לילדים כי עם גורמים לילדים להיות יצירתיים מאוד. יש גם סיפורים בהמשכים למבוגרים אף על פי שבדרך כלל סיפורים בהמשכים למבוגרים עוסקים באהבה ובמה שכרוך בה.
סיפורים קצרים בהמשכים
סיפורים אלו הם מאוד מאתגרים: מצד אחד הם קצרים לקריאה, ומצד שני הם ממשיכים ונמתחים כמו מסטיק. אפשר לקרוא כל יום עמוד אחד מסיפור קצר כזה ואז במשך שבוע להיות במתח עד לסוף הסיפור.
סיפורי אהבה בהמשכים
אלו הסיפורים בהמשכים הכי מוכרים. אחד מסיפורי האהבה בהמשכים הכי מוכרים באינטרנט הוא הסיפור "רק ידידים" שיש בו כבר לא פחות מ-255 פרקים! אלו סיפורים מאוד מרגשים שמתאימים בעיקר לבנות המחפשות את האהבה הראשונה האמיתית שלהן.
