the SMS

פרק 1:~פלשבאק~ רצתי כמו מטורפת האיש הזה עדיין היה אחרי לא היה עלי פאלפון ולא כלום לא יכולתי לעשות שום דבר לאיש היה אקדח ומה לי ? שום דבר !! פתאום נתקעתי באבן שהייתה על האדמה ונפלתי האיש הזה התקדם אליי "זהו זה הסוף שלך!! חעחחעחע" למרות שהשעה הייתה 12:00 בלילה ולמרות שהיינו באמצע שום מקום צרחתי כמו מטורפת חשבתי שאולי מישהו ישמע אותי אולי יהיה לי נס אבל .. שום דבר האיש התקרב אליי וכיוון את האקדח שלו ללב שלי "בקשה אחרונה?" הוא שאל "בבקשה…בבקשה אל תעשה את זה אני מתחננת בבקשה" התחלתי לבכות למרות שהבטחתי לעצמי שאני לא יבכה בכי=חולשה
אבל אני לא חלשה אני מסוגלת להתמודד אבל ברגע זה לא היה לי שום דבר לעשות עצמתי את העיניים שלי וחיכיתי לשמוע את הקול של האקדח חיכתי לרגע הזה שאני ירגיש כאב ענק ואז יגמרו החיים שלי אבל זה לא קרה..פתחתי את העיניים שלי ואז ראיתי שהאיש נעלם בשנייה הראשונה קמתי והתחלתי לרוץ ,לברוח מהמקום הזה לבית שלי רצתי שעה..שעה וחצי ואז שסוף סוף הגעתי הביתה ראיתי מלא ניידות ליד הבית שלי ראיתי את אמא שלי יושבת על המדרגות בוכה ואבא שלי יושב לידה ומחבק אותה רציתי אליהם לראות מה קרה "אמא..? מה קרה?" היא הפסיקה לרגע לבכות ואמרה לי "זה אח שלך..הוא…התאבד.." הייתי בהלם אני ואח שלי היינו מאוד קרובים סיפרנו הכל אחד לשני כבר שלוש שנים שהוא סבל מביריונות בבית ספר שלו..אבל הוא הבטיח לי שהוא לא יעשה את זה שהוא לא יגמור את החיים שלו בגלל זה אבל..הוא לא עמד בהבטחה שלו רצתי מהר ועליתי לחדר שלו ראיתי אותו שוכב שם על הריצפה עם האקדח לידו התחלתי לבכות למה עשית את זה?? למה?! פתאום ראיתי פתק על הרצפה..