לפגוש אותם – פרק 4 ( 1D )
'פלאששש' אני קמה בבוקר עם שפיכת דלי מים עצום עלי "אהאהה" אני צורחת בזמן שאני קמה לתנוחת ישיבה. "לא זה לא אמיתיי" הם צוחקות ועוד רגע נופלות מהרגליים "איך קפצת!!" "לא!! אני ישבור אותכןןןן!!!" אני מרימה את השמיכה ממני ומתחילה לרדוף אחרי הבנות בכל החדר,כנראה שהם חושבות שזה משעמם מדי בחדר אז הן החליטו שהן יוצאות מחוץ לדלת למסדרון. "לא, רק לא החוצה עכשיו" אני צועקת נואשת "את לא תתפסי אותנו"אוריאן אומרת בזמן שהיא עושה את הפניה מחדרנו למזדרון "אוח השתיים האלו" מלמלתי לעצמי. יצאתי מהדלת והתחלתי לרוץ אחריהן, בדרך לקחתי את הכפכף של מאיה.
ראיתי את אוריאן פונה בסוף המזדרון לאחד אחר,למרות שהן יודעות שזה לא ממש חכם לברוח ממני כי אני יותר מהירה משתיהן ועם השמיעה שלי..בכלל, קיצר הם התעסקו עם האדם הלא נכון.
המשכתי לרוץ וכבר הגעתי אליהן, קפצתי על גבה של אוריאן מתחילה לתת לה עם הכפכף בראש.
"דייי תעזבי אותי!!" היא צועקת "לא רוצה! תראי איך אני עכשיו!"זעקתי גם "אעאהאעאה" היא ממשיכה לצרוח. מאיה שכנראה שמעה אותנו,באה לעזרתה של אוריאן והתחילה למשוך אותי מאחורה כדי לרדת ממנה."תעזבי אותי!"צעקתי על מאיה מנסה להחזיק באוריאן "נו תרדי כבר" היא לחצה..
נפתחה אחת הדלתות,"מה קורה פה?! מה זה כל הרעש הז..ה" קפאנו במקומנו, זה היה ארי-_-, איזה פדיחה, איך זה יכול להיות שהוא רואה אותי בסיטואציה הכי מביכה שיש, בפיגמה, רטובה, שיער מבולגן, עם כפכף ביד על נערה אחרת צורחת במסדרון..באמת?!
"הא..רי" אני אומרת כשאני עדיין נמצאת תלויה עליה "קורל?" הוא אומר בשאלה "למה את ככה ב..פה?" הוא אומר קצת לא מבין "איזה פדיחה" אני ממלמלת "טוב תורידי אותי "באמת?!" היא מפנה לעברי חצי ראש כמה שהיא יכולה. ירדתי מגבה והתקדמתי לעברו בצעדים איטיים "אמ..זה..אה.."התחלתי לגמגם "טוב נו, תפסת אותי ככה, אני פשוט עושה שטויות עם חברות שלי, או יותר נכון שהם עושות שטויות איתי" סיבבתי חצי גוף עד המותן אחורה לכיוונם ונעצתי בהם מבט, והן פשוט חייכו ועשו שלום. "אה..אני מבין ומה בדיוק הן עשו לך?" הוא שואל "אתה לא רואה?"אני עושה תנועה עם הידיים על כל גופי "זרקו אותך לאמבטיה?"הוא אומר בקול מחושש "לא..גם אל תביא לשתי הגאונות האלו עוד רעיונות" אמרתי "הן שפכו עלי דלי של מים כשישנתי" "אה חח" הוא צחק " אבל את יודעת? חשבתי עלייך מאתמול?" "באמת?" הופתעתי "כן ו-"
"נו הארי למה אתה מתעקב שם כלכך הרבה זמן" זה היה קול שהגיע מתוך החדר והתקדם לעברנו וכשהו הגיע הוא כמעט הקפיא את המילה "או היי" הוא אמר, זה היה נייל
"לא, אני לא מאמינה!!" אני שומעת את הקול של מאיה מאחורי שאומרת את זה ומתקרבת אלינו בצעדים מהירים ובסוף מחבקת את נייל בחוזק.
"אז ככה זה אצלכן? פוגשים משהו שאוהבים וקופצים עליו בחיבוק?" הארי אומר לי "חח לא"אמרתי בקול מהודהד "וככה זה הצלכם, מבהילים לפני שאומרים שלום?" "חח גם לא" הוא אמר. "אוקי, אוקי, זה בסדר"אני שומעת את נייל אומר בקול חנוק ומנופף עם ידו ל'אוויר' "חחח מאיה עזבי אותו" ציחקקתי והפרדתי ביניהם "תודה" הוא אמר לי בקול חנוק בזמן שהוא תופס את צוורו, ואני רק צחקתי.
"אתן מתכננות משהו היום?"הארי שואל אותי בזמן שהוא מתקרב אלי מאחורה ותופס לי את המותניים. "אמ..לא" אני אומרת בזמן שאני מנסה לשחרר את ידיו ממני ומתרחקת כמה צעדים ליד אוריאן. "אה פשוט אנחנו הולכים היום לפאב בערב ורצינו לשאול אם אתן רוצ-" "כןןן!!" מאיה התלהבה "לא מאיה את חולה!! וחוץ מזה, את יודעת שאני לא סובלת פאבים"אמרתי "אבל אני אוהבת אותם!!" היא התעצבנה "למה אני לא יכולה לעשות משהו שאני אוהבת פה?!" "כי את חולה! וחוץ מזה יש לך עוד הרבה זמן להנות פה"נזפתי בה "אוףף!" היא שילבה ידיים וקיבצה פנים.
ומה אוריאן עשתה כל השיחה הזאת? כלום פשוט שתקה, היא אחת שלא מתחברת בקלות ושותקת ליד זרים אבל כשהיא מכירה את האנשים, היא משוגעת איתם.
"טוב אז אה..אתן רוצות להיכנס?" נייל שאל אותנו "אמ..אני פשוט-" "כן למה לא" מאיה קטעה אותי ופתחה לעברי עיניים גדולות, משכתי אותה בזרוע לכיווני ולחשתי לה באוזן:"אבל תראי אותי, נראה לך שאני רוצה שגם שאר הבנים יראו אותי ככה?" "נו בואי כבר!" היא התחילה לדחוף אתי פנימה. כשנכנסנו שמתי לב ששאר הבנים לא שם אז לא ממש היה לי אכפת להישאר.
בזמן שהם דיברו לא הקשבתי או דיברתי איתם רק בהיתי באחת הנקודות בריצפה וחשבתי, חשבתי על המשפחה שלי כמה שאני מתגעגעת אליהם ועוד דברים שקשורים."הכל בסדר קורל?" שאל אותי הארי בזמן שהוא הניח כוס מים על השולחן לידי "כן כן, הכל טוב" אני אומרת בזמן שאני מתנערת מהמחשבות "אני מצטערת אבל אני חייבת ללכת" אני אומרת"אני לא מסוגלת להישאר ככה והן יודעות שיש לי בעיה עם סירחון" "כן יש לה" הן אומרות ביחד.קמתי מספה והתקרבתי לכיוונו של הארי כדי לתת לו חיבוק פרידה, בזמן שהיתי מולו הוא החזיק לי את היד ואמר"בבקשה קורל אל תלכי, הייתי רוצה להכיר אותך יותר" "תכיר אותי יותר בפעם אחרת" אמרתי "יודעת מה?" הוא שאל "את חייבת לי פגישה" "מה?"שאלתי בזמן שאני מרימה את גבותי "מחר בשבע אני ואת (הצביע עליו ועלי) הולכים להנות"הוא אמר "מה זאת אומרת? לאן?"שאלתי "את כבר תראי" "אבל..אני לא יודעת מה איתן" אמרתי והצבתי לכיוונם של הבנות.ניסיתי להתחמק,
אני לא אחת כזאת שהולכת עם כל אחד, אם על כל פעם שהיו שואלים אותי אם אני רוצה לצאת עם אותו אחד הייתי מקבלת שקל אז היה לי רק שקל, לא סתם הרבה יותר, אולי בגלל העיניים והמראה? ואולי בגלל האופי, שביניהם אתם יודעים מה עדיף .
אוריאן קמה, באה מאחורי, שמה את ידה על כפתי ואמרה"היא חופשיה מחר" וקרצה לי "לאא" אמרתי לה בלחש ופתחתי את עיניי "מה?" היא אמרה מופתעת לא מבינה למה התכוונתי ואני שמתי את ידי על המצח והנהנתי לצדדים מנסה לגרום לה להבין שהיא פשוט סתומה.
תגובות (0)