לרקוד – פרק 30 (1D)
נשארתי לבד על הרציף , הגשם שוטף אותי ומרטיב אותי עד לשד עצמותיי , אבל זה לא הפריע לי , בקושי הרגשתי את המים הניתזים על גבי בעוצמה , הדבר היחידי שמילא את מוחי זה המילים של זאין .
׳טעות להתאהב׳ לא ידעתי אם לשמוח מהמשפט או לבכות , הוא מאוהב בי , לא חשבתי שהוא מאוהב בי , אבל המילה הנלוות ל׳להיתאהב׳ שברה אותי לגורמים כול כך קטנים , חתיכות ורסיסים שאי אפשר לחברם בחזרה , ׳טעות׳ .
המילים האלה לא עזבו את ראשי , מציפים את מוחי בעוד שהגשם מציף אותי מסביבי , נופלת לתוך תהום עמוקה של כאבים ולא מצליחה להקים את עצמי מהרציף ולעזוב את תחנת הרכבת הישנה.
הקור עוטף אותי מכול עבר , הקור מהגשם, והקור מליבי הקפוא כול כך .
עד כמה שלא חשבתי שזה יקרה , עד כמה ששנאתי את הבן אדם הזה לפני כמה ימים אחדים התהפכו בשנייה , ועכשיו אני מאוהבת בו כול כך , ואני לא יכולה לעשות עם זה כלום .
זה שבר אותי מכול עבר , זה שבר אותי מכול פינה , דחק אותי עד לקצה והפיל אותי לתוך התהום העמוקה שאני לא מפסיקה ליפול .
אני לא מבחינה בזמן העובר , אני לא מבחינה בשניות , בדקות , ובשעות הארוכות שעוברות ואני עדיין יושבת על הרציף , הדמעות זולגות בזרם על לחיי ומתערבבות עם הגשם הלא מפסיק לרדת מהשמים הקודרים המלאים ענני גשם אפורים כהים .
לבסוף אני מצליחה לקום על רגליי , לצעוד ברגליים כושלות המאיימות להפיל אותי על הקרקע ואני לא יוכל לקום מהרצפה .
אני מגיעה אל הרכב שלי וידי בקושי עובדות ומצליחות לפתוח את דלת הרכב, אני מחליקה לבפנים ומרטיבה את המושבים השחורים מעור .
סוגרת את הדלת האדומה כהה וממהרת להדליק את המזגן שיחמם את גופי הקפוא , אבל לא את ליבי הקר שנשבר לגורמים .
אני לוחצת על הגז , בספק אם אני יצליח להגיע לדירה בלי לעשות תאונה בדרך בגלל דעתי המוסחת מהכביש .
ובדרך נס כולשהי אני מצליחה לחנות את הרכב בחנייה מתחת לבניין בו אני גרה בדירה משותפת עם אור .
הגשם ממשיך לדפוק על גג הרכב בעוצמה חזקה שממלאת את אוזני , אני שולפת את המפתח מהחריץ הכסוף והמנוע דומם , רק רעש הגשם נשמע עכשיו בבירור .
אני יוצאת מהרכב בחזרה אל הגשם השוטף שמרטיב אותי שנית , השעה כול כך מאוחרת בלילה שאין לי מושג מה היא בכלל מרוב השעות הארוכות שישבתי ברציף .
עליתי אל הדירה המשותפת שלי בקומה השלישית , פותחת את הדלת שלמרבה הפתעתי לא נעולה ונכנסת פנימה.
לא רציתי לפגוש באור , במיוחד לא איך שאני נראת כי אם היא תדבר איתי היא תשאל שאלות שאין לי תשובות עליהם .
סגרתי את הדלת הראשית במהירות ממהרת לחדרי ברגליים כושלות וסוגרת אחרי את דלת חדרי .
גבי נדפק עליה ואני מחליקה לאט על הרצפה עד שרגליי מחובקות בחיקי , כולי רטובה מכף רגל ועד ראש , וגם ליבי רטוב כול כך מכאב .
דפיקות קלות נשמעו על הדלת , ״את יכולה לפתוח לי בבקשה?״ אני שומעת את קולה של אור מהצד השני, לא חשבתי שהיא תפנה אלי .
לא הצלחתי לדבר מרוב הכאב העומד בגרוני , פשוט זזתי הצידה פותחת את הדלת ונופלת שוב על הרצפה שגבי מושען על הקיר הלבן מכתימה אותו במים .
היא הסתכלה עלי כול כך מופתעת ממפתן הדלת , מופתעת כול כך מאיך שאני נראת ופשוט מחבקת אותי .
יושבת לידי ופשוט מחבקת אותי חזק כול כך , נותנת לי להתפרק עליה וזה פשוט קורה .
יבבות חזקות נפלטות מבעד לשפתיי ואני פורצת בזרם דמעות חדש בקול .
ידה מלטפת את גבי הרטוב ומנסה להרגיע אותי עם מילים מעודדות .
ואני פשוט בוכה , בוכה בלי הפסקה .
*
נכנסתי אל הבית שלי , כאב מילא אותי אבל לא יכולתי להישבר , לא כשאימי עלולה לראות אותי .
אני לא יכול לתת לה לראות את הבן היחיד שלה הגדול בוכה ונשבר לנגד עיניה .
״זאין?״ שמעתי את קולה קל אימי מהמטבח , ברגליים כושלות אני צועד אליה , כולי רטוב מכף רגל ועד ראש ונכנס אל המטבח .
היא הופתעה כול כך לראות אותי רטוב , ״שוב דפקת את המצב?״ היא שואלת אותי בקול שקט , היא מצליחה לקרוא אותי כמו את כף היד שלה .
הנהנתי לאט מתיישב על אחד מהכיסאות הצמודים לשולחן , ״עד שאתה עושה משהו כמו שצריך , אתה חייב להרוס אותו?״ היא שואלת אותי ושוב אני רק מהנהן בראשי .
״היא אהבה אותך למען השם , ראיתי את זה בעניים שלה , ושלך״ אמרה לי בחצי צעקה גורמת לי לקפוא .
״ורק בגלל האגו הגברי והמטומטם שלך פגעת בה !״ צעקה עלי , מרימה את ידה בעצבים לעברי ופשוט נאנחת , זה מדהים איך האישה הזאת רק במבט אחד יודעת לקרוא את כולי .
״זה לא בגלל אגו!״ אמרתי בשקט בקול נוקשה כול כך , צחקוק קל נפלט מבעד לשפתייה .
״זאין , הרסת את הדבר הכי טוב שיש בחיים שלך , אם זה לא היה אגו , מה זה היה?״ היא שאלה בנימה שקטה , מביטה אלי במבט מיאוש.
המילים שלה חלחלו לראשי , כול מילה ומילה כמו שעון חול טפטפה לתודעתי .
׳לעזאזל עם הכול , היא צודקת׳
דחפתי סיגריה לבנה לפי , מדליק אותה ומעשן את החומר , נושף את העשן הלבן והסמיך לחלל המטבח ואימי פשוט מביטה בי ברחמים .
״תתקן את זה , תתקן את זה לפני שזה יהיה מאוחר מידי״ מלמלה אלי , עוזבת את המטבח ומשאירה אותי לבדי כשהסיגריה תקועה בתוך פי , והעשן הנפלט מבעד לשפתיי זה הדבר היחיד שנשאר ומארח לי חברה.
תגובות (7)
כןכןכןכןכןכן אני רוצה עוד פרקקק פלייז 3>
אביוש תמשיכייי זה סיפור מושלםםםםם אני מתה כול פרק אני מאוהבת בסיפור הזה יותרר 3>
תעלי עוד פר
פרק נפלא!
ברור!! עוד פרק ^^
יש 4!
זה מספיק?
מצד שני אני לא שואלת!
תמשיכייי היום ועכשיו!
תמשיכייי
זה מושלםםםםםםםםםםם את חייייבת להמשיייך עוד פרק היוום חיייבת !!!











מהמםםםםםםםםםםםםםםם
המשך מהר מהר מהרררררררררררררר
זה פשוט מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםם
מקווה שתוסיפי אותי בקרוב הסיפור הזה פשוט מושלם ברמות על:)
לאב המון
שובל