מציאות מדומה 1D – פרק 17

"בואי נחזור ללמעלה" הארי העלה אותי חזרה על היאכטה. עדיין הייתי מופתעת מזאיין. למה הוא לא אמר לי כלום…? לואי כבר התחיל להשיט טת היאכטה חזרה לנמל.
"היי.. שומעת" הארי סיבב אותי אליו ותפס לי במותניים. הוא הסתכל עלי וחייך. "אני שומעת, אבל אתה לא מדבר…" חייכתי אליו. "אני לא יכול, אני רק חושב על כמה אני רוצה לנשק אותך" הוא חייך, נשכתי את השפתיים והסמקתי. הוא הצמיד אותי על איזה עמוד שהיה על היאכטה, היידים שלי התלפפו לו סביב הצוואר, הרגשתי את היידים שלו יורדות לי לאט לטוסיק, ומהר בלי ששמתי לב הוא כבר הרים אותי, הרגליים שלי נסגרו לו סביב הגב והיידים החזיקו חזק יותר בצוואר. הרגשתי כאילו שלא שקלתי כלום כשהוא החזיק אותי. הגב שלי היה צמוד לעמוד והארי היה צמוד אלי. הוא התקרב אלי והשפתיים שלנו נפגשו, הרגשתי את השפה שלו מתחקחת בשלי, הלשון שלו נכנסת בפה שלי, החיוכים כל הזמן הפריעו בנשיקה, ולא יכולתי להוריד את המבט שלי מהעיינים הירוקות המדהימות האלה. הוא מנשק כל כך טוב!
"אני לא רוצה להפריע לכם…. אבל… הגענו לנמל" לואי ניסה להידחף ביננו .
צחקתי מכמה שלואי היה נראה תמים וחמוד. הארי הוריד אותי בעדינות והחזיק לי ביד. יצאנו כולנו מהיאכטה והתחלנו ללכת לכיוון מסעדה שהייתה ליד החוף. הרגשתי קצת מוזר שכולם הסתכלו עלינו וסיבבו את הראשים שלהם כשעברנו, אני לא רגילה בדרך כלל להסתובב עם מפורסמים. נכנסנו למסעדה והתיישבנו בחוץ, הנוף היה מדהים, ראינו את הים והחוף והמון ספינות שטות והשחקים כל הזמן עפו בשמיים. התיישבנו כולנו והזמנו אוכל. לא יכולתי להוריד את המבט שלי מהארי שישב מולי וחייך אלי כל הזמן. לא חשבתי שאני אי פעם אתאהב במישהו כמו שאני אוהבת את הארי עכשיו.
הרגשתי קצת מוזר, הרגשתי כאילו עוקבים אחרינו, כל הזמן הסתכלו עלינו. זה מרגיש כאילו עוקבים אחריך בסתר… אבל זה בטח האנשים שמסביב שתמיד חוטפים מבט לכיוונם. פתאום ראיתי ילדה קטנה וחמודה מתקרבת לכיוונינו. ״הארי, אני יכולה תמונה איתך״ היא אמרה בקול מתוק וגבוה, היו לה שתי קוקיות בלונדיניות חמודות, שתי שיניים חסרות, גומות מתוקות והמון נמשים. היא נראתה בסביבות גיל 6 או 7.
״בטח״ הוא חייך אלי, ״יש לך מצלמה?״ הוא שאל אותי והחיוך שלה פתאום ירד. הרגשתי לא נעים בשביל הילדה הקטנה. ״מה את אומרת שנצלם את זה דרך הפלאפון של הארי והוא יעלה את זה לאינסטגרם שלו?״ הצעתי לה וניסיתי לעודד אותה. היא ישר החזירה לפנים את החיוך המתוק שלה, הסתכלתי על הארי, הוא חייך אלי ואמר ׳תודה׳ בלי קול עם השפתיים. לא התכוונתי להציל את הארי או משהו, פשוט רציתי שהקטנה החמודה הזאת תחזור לחייך.
הארי קם מהמקום והתכופף לילדה החמודה, לקחתי את הפלאפון של הארי וצילמתי אותם פעם אחת. היא הייתה מאושרת. ״מה השם שלך?״ הוא שאל אותה עוד כשנתן לה חיבוק. ״אלכס״ היא אמרה בקול ציפציף חמוד. ״אוקיי אלכס, אני מקווה שאת עוקבת אחרי באינסטגרם״ הוא חייך אליה והיא צחקה ורצה לאמא שלה שהסתכלה עליה מרחוק. היא נראתה מאושרת, מה שבן אדם אחד יכול לעשות למישהו…
הארי התיישב חזרה במקום.
״ילדות אוהבות אותך הארי״ נייל הרים גבה וכולנו צחקנו. ״אתם יכולים לצחוק כמה שאתם רוצים, אבל כולנו יודעים שזה נכון״ הוא חייל ואנחנו הסכמנו איתו. ילדות באמת אוהבות את הארי. הוא כמו אל בשבילהן או משהו. ״מאיפה הבאת את הרעיון הגאוני הזה?״ הוא שאל אותי.
״אני לא יודעת, הוא כנראה פשוט בא כשהחיוך של החמודה הזאת נעלם״.
״את אוהבת ילדים״? הוא שאל אותי.
״אני משוגעת עליהם״ חייכתי והוא חייך בחזרה. כשדיברנו על ילדים נזכרתי באחותי הקטנה קרוליין. אני באמת מתגעגעת אליה. היא הילדה הכי יפה שיש, או לפחות לגילה… היא בת 11. קרוליין היא הילדה הכי סנובית, מאוהבת בעצמה, עם המון ביטחון עצמי, ומפונקת שיש… אבל בכל זאת, היא אחותי הקטנה, ואני אוהבת אותה המון! שחושבים על זה, היא מעריצה את וואן דיירקשן יותר מכל אחד שאני מכירה, יותר מדניאל. היא ודניאל היו תמיד מקשטות לי את החדר עם מלא פוסטרים שלהם כשלא הייתי בבית, תמיד התעצבנתי עליהן. שהן גילו אחת על השנייה ששתיהן אוהבות את וואן דיירקשן הן נהיו לי החברות הכי טובות פתאום… אבל אני חייבת לאהוב את שתיהן. קרוליין תשתגע כשהיא תשמע על הארי… לא שאני מתכוונת לספר לה או משהו, היא לא תחשוב פעמיים לפני שתשפוך את המידע הזה לכל מקום אפשרי, ואני לא אתן לזה לקרות.
סיימנו לאכול ויצאנו מהמסעדה, הלכתי יד ביד עם הארי, ועדיין הייתה לי כל הזמן את ההרגשה המעצבנת הזאתי שמישהו עוקב אחרינו ומסתכל עלינו כל הזמן.
״היום את ישנה איתי״ הארי אמר לי בשקט כשנכנסנו לאוטו… אז כנראה שאני עוזבת את הבית של אביה וזאיין, ועוברת לבית של הארי, האמת שזה יותר טוב לי, אני לא רוצה שזה טעות חמורה תקרה בייני לבין זאיין. לואי הוריד אותנו בבית של הארי ונכנסנו. הוא היה בייתי ונעים, לא מפואר מדי ולא קטן מדי, בערך כמו שלי. הכל היה נקי, לא מה שציפיתי מבן שחי בבית, בדרך כלל בית של בנים אמור להיות מבולגן מאוד.
״אני אוהבת את המקום״ חייכתי לבית.
״קיוויתי שתאהבי״ הוא חייך אלי. ״את בטח רוצה להתקלח, דלת ראשונה מימין״ הוא הציעה לי, אבל אני ניסיתי להזכיר לו בדרך נעימה שאין לי בגדים. ״ואין לך בעיה שאני אצא ערומה נכון..?״ שאלתי אותו בישירות. הוא ישר נלחץ ולא הבין שזאת סתם בדיחה שמנסה להסביר לו שאין לי בגדים. ״הארי… אני מתכוונת שאין לי בגדים, אתה יכול להרגע״ צחקתי עליו. הוא נרגע ונשף החוצה. ״כבר חשבתי שזאת שאלה מחשילה, ואני אענה משהו שיכעיס אותך…״ הוא צחק ואני צחקתי עליו כל כל… ״אני יביא לך חולצה ממני ו… אז ככה…. יש לי תחתונים ישנים של בנות…. שישנו פה פעם…. מזמן..״ הוא ניסה להדגיש שזה היה לפני הרבה זמן אבל ידעתי שזה לא נכון וזה הצחיק אותי. ״מזמן?״ שאלתי ניסיתי להלחיץ אותי, זה פשוט הצחיק אותי. הוא לקח הנחה החוצה. ״אוקיי… זה לא סוד שאני שוכב עם הרבה בנות, אבל זה בנות חד פעמי, הן פשוט משאירות פה חלק מהבגדים, הולכות, ואני לא רואה אותן יותר.., אבל אני מבטיח לך, זה היה ממזמן, אני פשוט שמרתי אותן. את לא מבינה כמה זה כואב לזרוק תחתונים יפים כאלה…״
צחקתי כל כך חזק, ובחרתי שלהאמין לו. הוא הביא לי את הבגדים ונכנסנו להתקלח. יצאתי ולבשתי את התחתונים והחולצה, היא הייתה גדולה עלי והגיעה לי על לייריכים. אני אוהבת לילבוש חולצות של בנים. סירקתי וייבשתי את השיער שלי. איך אני אוהבת את ההרגשה אחרי מקלחת. הלכתי לכיוון חדר השינה של הארי, פתחתי את הדלת וראיתי אותו בפנים, עומד מול הארון בדיוק שם מכנסיים. הוא היה בלי חולצה ולבד מכנסי כדורסל מסורבלים. השרירים בגב שלו נראו מדהים! כנראה שהוא בדיוק יצא מהמקלחת השנייה. הוא הבחין בי והסתובב אלי. אומיגאד! האם זה..? זה סימן ה-V של הארי! אין מצב.. אני לא מאמינה שאני רואה את זה מולי עכשיו. אלוהיםםם זה כל כך שווה! כל הקעקועים שהיו לו על הגוף הדליקו אותי כל כך. הלכתי לכיוון המיטה שהייתה ליד, קפצתי עליה ונשכבתי עליה, היא הייתה רכה ונעימה כל כך. הארי ניגב את השיער המבולגן שלו במגבת והתקרב לכיווני. הוא נשכב מעלי וחייך אלי. ״לא ידעתי שיש לך קעקוע״ הוא חייך אלי. אעעח אני לא מאמינה שהוא שם לב, באמת קיוויתי שהוא לא. אני לא מהילדות הפרועות שעושות קעקועים וחורטות על עצמן ועושות עגילים בכל מקום, לא רציתי שזה מה שהוא יחשוב עלי.
״זה סתם…״ ניסיתי לחייך.
״זה סקסי״ הוא חייך אלי והרים גבה. ״תשכח מהקעוע הזה… זה סתם, שלא נתחיל לדבר על שלך״ צחקתי והוא צחק איתי. הרגשתי את הנשימות שלו על הצוואר והלחיים שלי, היידים שלו נגעו בעדינוץ במותניים שלי והרגליים שלי התלפפו סביב הגב שלי כששכבתי על המיטה והוא מעלי, הוא נישק אותי בעדינות בשפתיים, הרגשתי שהשפתיים שלו היו כל כך רכות, הנשיקה בהתחלה הייתה עדינה ורכה, אבל אחרי כמה זמן הוא עבר לצוואר שלי ונישק אותו בעדינות, הנשימות שלו היו נעימות לי לשמוע באוזן, היד שלו נגעה לי בגב, משתפשפת עם המזרון ששכבתי עליו, החולצה שלי כבר הפכה לחולצת בטן, הוא לאט לאט השאיר לי שביל של נשיקות לאורך כל הבטן, הנשימות שלי נהיו כבדות שלי, וככה גם שלו. הריח של הארי היפנט אותי לגמרי, יש לו ריח כזה.. שלא רוצים להפסיק להריח אותו. העיינים שלנו נפגשו כל הזמן ואמרו המון, הלשון שלו בפה שלי גרמה לי לא לרצות לעזוב את הארי לכל הלילה, כבר ידעתי שאנחנו הולכים לעשות את זה הערב. הנשיקות העדינות התחילו לאבד שליטה ולהפוך לחמות יותר ויותר.
״יש עליך משהו?״ שאלתי בשקט תוך כדי הנשיפות הכבדות שלי. התכוונתי לאמצעי מניעה, אני לא חושבת שאני ארצה להיכנס להריון בזמן הקרוב.
״שיט, זה בארנק, שכחתי אותו אצל לואי…״ הוא נראה מבואס, אבל הוא יכול להתנחם בזה שגם אני הייתי. אבל זה לא כזה נורא, אולי אני והארי לא נשכב הלילה, אבל זה לא אומר שאנחנו לא יכולים להעביר אותו ביחד.
הארי נשכב ליידי וסיבב את היד שלו סביב הצוואר שלי, נשענתי עליו והרגליים שלי התכרבלו עם שלו. הוא חיבק אותי וחייך אלי. שכבנו ככה מחובקים וזה היה מדהים. ״שחושבים על זה, אני לא יודע הרבה עלייך, תספרי לי משהו על עצמך״ הוא אמר לי . ״אני גרה בניו יורק כמו שאתה כבר יודע, לומדת בתיכון ווינגסטון, האמת שסיימתי ללמוד, עכשיו אני אמורה ללכת לאוניברטיסה, אני גרה עם אמא שלי ואחותי בבית פחות או יותר כמו שלך. הארי אני כמו כל נערה רגילה, אין לי הרבה מה לספר״ צחקתי על עצמי.
״אני בטוח שאת הרבה יותר מזה אלה…״ הוא חייך אל הפנים שלי. ״מה עם אבא שלך?״ הוא המשיך וקצת כאב לי בלב לשמוע אותו אומר ׳אבא שלך׳, לא שמעתי משפט כזה שמכוון אלי כבר המון שנים.
״אבא שלי ברח כשהייתי קטנה, אחותי רק נולדה, לא הכרתי אותו ואני לא מכירה״ אמרתי מהר וקיוויתי שנשכח מהנושא הזה מהר.
הוא הסתכל עלי מופתע. ״אני מצטער אלה, לא התכוונתי לפתוח את זה, את לא חייבת לספר לי אם את לא מוכנה״ הוא ישר הרגיש אשם, אני לא מאשימה אותו, הוא לא היחיד שמגיב ככה שאני מספרת את זה. ״לא, זה בסדר… אני כבר רגילה לזה״ הרגעתי אותו קצת. הוא לקח כמה נשיפות, לא היה בטוח מה לשאול קודם, אני יודעת שדבר כזה מביא הרבה שאלות. ״את חושבת אולי לפגוש אותו מתישהו?״ הוא שאל את השאלה שאף אחד עוד לא העיז לשאול אותי אף פעם. ״לא, אני לא רוצה לראות אותו, אני מעדיפה לחיות בלי אבא מאשר עם אבא שבורח כל פעם שקצת קשה, אני יודעת שמכל הדרכים האפשריות אני אתאכזב״ אמרתי בלי בושה, פשוט אמרתי מה שהרגשתי. הוא לא נראה מופתע, הוא רק המשיך ללטף אותי בעדינות, וזה בדיוק מה שעזר לי עכשיו.
״למה הוא ברח?״ הוא שאל בהתעניינות וקצת פחד לשאול משהו לא במקום. אבל לי לא היה אכפת לספר לו, הרגשתי שאני יכולה לסמוך עליו, ואני יכולה לשתף אותי בדברים. ״אחותי נולדה בלי ציפייה מההורים שלי, שתי בנות כבר היה גדול על אבא שלי, הוא החליט פשוט לברוח מהבית, השאיר את אמא שלי לבד״ אמרתי באדישות, לא רציתי לעשות מזה עניין כזה גדול. ״בת כמה אחותך?״ הוא המשיך עם השאלות, אבל לא היה אכפת לי שהוא שואל, הוא פשוט שאל אותן בדרך כל כך נעימה. ״אחת עשרה בערך, היא סנובית גדולה, מאוהבת בעצמה. ובמיוחד בכם, היא מאוהבת בוואן דיירקשן, ובמיוחד בנייל״ הארי צחק איתי ביחד. ״אני מקווה לפגוש אותה״ הוא אמר ונתן לי נשיקה נעימה על הראש. אז… זה באמת רציני מה שיש לי ולהארי, אנחנו באמת זוג עכשיו? או שזה סתם עד שאני אחזור חזרה לאמריקה… אבל… הוא אמר שהןא מקווה לפגוש את אחותי. זה אומר גם את המשפחה שלי? זה אומר שהוא רוצה להמשיך להיות חלק מהחיים שלי…? אני לא יודעת באמת מה לחשוב על זה.
״איך זה שאת כל כך אדישה עם כל העניין של אבא שלך?״ הארי שאל.
חשבתי לעצמי, מה באמת התשובה, כי אני לא ממש ידעתי..
״אני לא יודעת… אני פשוט לא ממש מתרגשת כששואלים אותי עליו. הארי אתה חייב להבין, הוא לא אבא בשבילי, זה לא שבאמת הכרתי אותו אי פעם״ הסברתי לו כמה שיותר בעדינות. אני מבינה כמה זה מוזר לשמוע לאנשים שיש להם אבא איך זה לחיות בלי אחד, אז אני מנסה להיות סבלנית עם זה.
״רק תבטיחי לי… שאם יום אחד תחליטי שאת משנה את דעתך, ותרצי לפגוש אותו, תקחי אותי איתך, אני רוצה להיות שם בשבילך, אני לא אתן לך לעשות את זה לבד״ הוא ביקש ממני. המילים שלא היו כל כך נעימות, אף אחד לא אמר לי משהו כזה, שום גבר שהייתי איתו, והייתי עם הרבה. חייכתי אליו והוא חייך בחזרה.
״אז… מה הסיפור עם הקעקוע הזה בכל מקרה..?״ הוא שאל בחיוך ואני פשוט רציתי להשכיח את הנושא.
״אמרתי לך הארי זה סתם, זה לא אומר שום דבר״ ניסיתי לגרום לו לרדת מזה
״ואני כבר אמרתי לך שזה סקסי… נו אלה אני רק רוצה לדעת מה זה אומר״ הוא נדנד לי, ואני חייכתי רק מזה שהמחשבה שלו על הקעקוע שזה סקסי.
״אני לא יודעת….. אחח אם אתה ממש נודניק וחייב לדעת.. הייתי שיכורה, אבל מאוד. חברה שלי הכריחה אותי להיכנס לשם איתה כי היא רצתה לעשות קעקוע, וכן גם היא הייתה שיכורה, זה היה ערב השנה החדשה, השתכרנו כמו מוות…. ראיתי על קיר הקעקועים קעוקע עדין כזה, של ציפור יפה וקטנה בשחור, והיו לידה אותיות סניות בקטן בטור מלמעלה למטה, באותו רגע החלטתי שאני עושה אותו.. הבעיה היא שאני לא זוכרת כלום מאותו לילה, רק מהסיפורים, אני לא יודעת מה האותיות אומרות״ ניסיתי לסיים עם הנושא הזה, אני שונאת את הקעקוע הזה, והלוואי ויכולתי להסיר אותו כמה שיותר מהר.
״אלה, לא ידעתי שאת כזאת שובבה״ הוא צחק עלי וידע שזה עצבן אותי.
״תשתוק הארי!״ הרבצתי לו עם הכרית תוך כדי שהוא צחק עלי.
״אלה אני סתם צוחק איתך, תפסיקי להתעצבן עלי״ הוא אמר תוך כדי שצחק. הצחוק שלו היה כל כך חמוד שלא יכולתי לא לצחוק גם.
״ואת לא רוצה לבדוק מה זה אומר?״ הוא שאל אותי אחרי ששנינו נרגענו.
ואני ידעתי בוודאות את התשובה. ״לא ממש… אני לא בטוחה אם אני רוצה לדעת מה זה אומר״ אמרתי והרגשתי את הארי חוזר לחבק על המיטה.
"אוקי… אז אני אברר בשבילך" הוא אמר כששכבנו מחובקים. "חסר לך הארי, תבטיח לי שאתה לא מתעסק בזה!" הכרחתי אותו אבל הוא שתק ועשה את עצמו לא מקשיב לי. "הארי!" צעקתי עליו, הוא הוציא הנחה מהפה "בסדר בסדר…. אני מבטיח" הוא אמר בלי ברירה אבל ידעתי שהוא לא הולך להקשיב לי באמת. "אתה לא באמת הולך להפסיק להתעסק עם זה, נכון…?" שאלתי וכבר נגמר לי הסבלנות להתווכח איתו, זה כמו להתווכח עם קיר… "נכון" הוא אמר תוך כדי שצחק שהבין שאני כבר קוראת אותו.
"אני כל כך עייפה…" אמרתי והרגשתי את העיינים שלי נעצמות, החזה של הארי היה אפילו יותר נוח מכרית. "גם אני…" הוא אמר והסתכל על השעון שלו. "כבר מאוחר, כדאי שנירדם בקרוב או שלא נקום מחר לתצוגת בית של לואי… בפעם השנייה" הוא אמר וצחקתי ממנו. הוא הסתובב לכיוון המתג וכיבה את האור, הסתובב חזרה אלי, וחיבק אותי חזק. אני לא מכירה מישהו שיכול הירדם עכשיו יותר טוב ממני.
הרגשתי את הארי מלטף אותי ביד לאט ובעדינות, מלמטה ללמעלה, הריח שלו גרם לראש שלי להסתחרר, הרגשתי את הראש שלו נשען על שלי, מתחכך עם השיער שלי, לא יכולתי להיות יותר קרובה להארי מעכשיו.