Summer Love – פרק 14 (1D)

-נקודת מבט רום –

אני וזאין נשארנו לבד , הרגשתי טיפה לא בנוח אבל אין כזה ברירה .
אני מחכה כבר שאביה תתעורר , או שהרופא יצא כבר מהחדר של אביה , או שלואי יחזור כבר , זה פשוט משגע אותי להיות בחוסר ידיעה מה קורה איתה , מבלי לעשות דבר .
"אולי תישבי ?" אמר זאין , קולו הרך הצטלצל באוזניי , הוא לא דיבר איתי מאז מה שקרה .
"טוב לי לעמוד" אמרתי בעצבנות , אני רוצה ללכת הביתה !
"זה שתסתובבי הלוך ושוב לא יעזור לאביה להחלים מהר יותר ואת סתם מבזבזת כוחות , בואי תשבי " אמר לי .
"זאין בבקשה , עזוב אותי " אמרתי לו , אין לי עצבים לשמוע אף אחד , רק את הרופא .
ליא חזר עם שתי כוסות קפה ונתן לי ולזאין , שתיתי הכול בכמה לגימות , הקפה הרותח זלג במורד גרוני וחימם את קיבתי .
לפחות הקפאין ישאיר אותי ערה .
אחרי כמה דקות גם לואי חזר , הוא ניראה מסוחרר לגמרי , "אז ?" שאלתי אותו כולי פקעת עצבים אחת גדולה .
"הוא לקח ממני המון דם , פשוט המון" אמר והתיישב מסוחרר על הכסא ליד זאין וליאם .
"הוא אמר שאחרי תרומת הדם היא תתעורר ככול הנראה עוד שעה או פחות , ואם יהיה משהו אחר לעדכן הוא כבר יגיד לנו " אמר לואי קצרות.
"אוקי" מלמלתי , לבסוף נכנעתי וישבתי ליד ליאם על הכסא , הנחתי את ראשי על כתפו ונרדמתי .

-נקודת מבט ליאם-

רום נרדמה על הכתף שלי , היא הייתה ערה כול הזמן הזה מאז שהגענו לבית החולים , "זאין תתקשר לפול שיקח את רום לבית של הלהקה היא צריכה לישון קצת" אמרתי לזאין .
זאין שלף את האייפון שלו והתקשר לפול שאמר שתוך חמש דקות הוא שמה .
לואי גם נרדם , "היי לו , פול עוד מעט בא לקחת את רום לבית אתה רוצה ללכת איתה ?" שאלתי אותו .
"לא אני נשאר פה , אני רוצה להישאר" אמר ועצם שוב את עיניו , "זאין אני חוזר גם לבית אם קורא משהו תתקשר אלי טוב ?" שאלתי אותו .
הוא הנהנן , הרמתי את רום על ידי וירדתי אל קומת החניון של בית החולים , פול כבר חיכה שמה בתוך הוואן הלבן שלנו .
העליתי את רום והשכבתי אותה על הספסל , ואני התיישבתי לידה , פול נסע אל עבר הבית .

הגענו לבית , הכול בלגן כרגיל , אלה אחות של לואי ישבה בסלון עם אוסטין מאהון שהוא חבר שלה , נייל צרח על הלן שתחזיר לו את ההמבורגר .
הארי ולי מתנשקים , זואי אחות של הארי ישבה עם ג'סטין שהוא חבר שלה והם התנשקו , בזמן שהארי מחטיף לו כאפות לצוואר , "אל תגע באחותי" צעק עליו והם התחילו לרדוף אחד אחרי השני .
"אין כמו בבית" מלמלתי , עליתי לקומה העליונה והשכבתי את רום במיטה שלי שתישן .
ירדתי למטה והתיישבתי ליד אלה ואוסטין וראיתי איתם את הסרט שהם ראו .

-נקודת מבט לואי –

"לו , תקום " שמעתי את קולו של זאין קורא לי , ישר התעוררתי מהשינה ששקעתי בה .
"מה קרה ?" שאלתי בבהלה , ראיתי את זאין עומד ליד הרופא , ישר נעמדתי על הרגליים , "היא התעוררה ?" שאלתי .
"כן " זאין ענה לי , "אז מה איתה ?" שאלתי את הרופא .
"היא בסדר , היא קיבלה מכה חזקה בראש אבל הכול בסדר לא נגרם זעזוע מוח , והיא התעוררה עכשיו , אבל היא יכולה לקבל רק אורח אחד " אמר הרופא בקולו הסמכותי .
"אני נכנס" קפצתי , אני חייב לראות שהיא בסדר .
"בוא אחרי" אמר לי הרופא , זאין התיישב חזרה במושבים וחייך חצי חיוך מנחם והוציא את הפאלפון שלו כנראה להתקשר ולהודיע שאביה בסדר .
נכנסתי אחרי הרופא אל החדר הלבן , אביה שכבה על המיטה , עורה חיוור , ותחבושת לבנה סביב ראשה מהמכה שקיבלה מדופן המיטה .
"איפה רום ?" שאלה בקול חלוש והביטה אל מאוחרי לראות אם היא תכנס ישר אחרי .
"רום נרדמה אז ליאם לקח אותה הביתה , אבל אני פה " אמרתי בחיוך , התיישבתי לצד מיטתה .
"איך את מרגישה ?" שאלתי אותה , היא הנהנה אלי , "בסדר" אמרה ולא האריכה בתשובתה .
"אני יודע שאת עדיין כועסת עלי , אבל אני מבטיח לך נייל לא יספר כלום לאף אחף , אף פעם" אמרתי לה ואחזתי בידה הכחושה .
"אני יבין אם תרצי שאני ילך" אמרתי לה והרכנתי את ראשי מעט .
"אל תלך" אמרה לי ופקחה את עיניה , "אני צריכה אותך איתי" אמרה והידקה את אחיזתה בידי .
"אני לא הולך לאף מקום , אני פה " אמרתי ונשקתי לראשה , היא עצמה את עייניה .
"לו , אני עייפה" אמרה בקול ילדותי , "תלכי לישון , אני כאן , אני לא הולך לאף מקום" אמרתי לה .
היא הנהנה , תפסה בידי בחוזקה ונרדמה במהירות .