You and I- פרק 1 ♥

"חמודה , בוקר טוב " שמעתי קול עדין לוחש לי לאוזן ומוריד את השמיכה שהייתה על גופי , מיד זיהיתי שזאת אמא "עוד 5 דקות" מלמלתי והחזרתי את השמיכה עם גופי , אפילו שהייתי עם פיג'מה חמה היה קר בחוץ. "את לא רוצה לאחר ליום הראשון שלך באוניברסיטה נכון?" היא אמרה ומיד קפצתי מהמיטה , הסתכלתי על השעון השעה – 5:00 בבוקר מה שאומר שיש לי שעה להתארגן , שזה יותר מדי זמן , אני אפילו לא יצטרך לאכול ארוחת בוקר במכונית. צחצחתי את שיניי וניסיתי לגרום להם להיות כמו של אנג'לינה ג'ולי , ואיכשהו הצלחתי. סירקתי את שיערי , מה שלקח לי זמן .. תמיד היה לי קשה לסרק אותו הוא חלק ובקצבותיו יש לו תלתלים שנראים כאילו עברו מסלסל , למרות שזה טבעי לגמרי .
הלכתי לארון ולבשתי שמלה לבנה שעליה פרחים וחגורה חומה , מעל זה ג'קט ג'ינס . רציתי ללכת עם מכנס ג'ינס וגופייה עם הסמל של נירוונה (nirvana) אבל אמא אמרה שלא יהיה לי רושם טוב אז התפשרתי על שמלה פשוטה . ניגשתי למטבח ואכלתי ארוחת בוקר רגילה, סלט וחביתה יחד עם כוס קפה , אני לא אוהבת קפה אבל אני אצטרך אנרגיות להמשך היום. סיימתי את ארוחת הבוקר ונעלתי נעלי עקב בצבע בז', אני שונאת נעלי עקב , פשוט שונאת ויש לי רק איזה 3 זוגות , אבל בגלל שרושם ראשוני חשוב מאוד צריך לסבול .. תודה אמא. "בואי חמודה , יוצאים " אמא צעקה לי בקול שלה , היא כנראה מתרגשת יותר ממני כי היא לא צועקת בדרך כלל , אמא שלי היא אישה מושלמת לכל גבר , יש לה שיער בלונדיני ועיניים ירוקות ואבא תמיד סיפר לי שהוא עבד קשה כדי שמכל המחזרים שלה היא תבחר בו . אני דומה לאבא שלי , את העיניים המדהימות קיבלתי ממנו וגם את שערי השחור , אך שיערו כבר מאפיר .אולי קיבלתי מאמא שלי רק את הגזרה. נכנסתי למושב האחורי של האוטו ושכבתי על הכיסאות בזמן שההורים שלי הכניסו את 3 המזוודות שלי לבאגז' , כשהם חזרו אני התיישבתי וחגרתי . הייתי בפלאפון שלי כותבת מכתבי פרידה ל3 חברים הכי טובים שלי . שלא תבינו לא נכון , הייתי מקובלת .. אבל לא "מלכת השכבה" פשוט יש רק 3 ילדים שאני מחשיבה לחברים שלי . כל השאר הם ידידים. מנדי , ג'וש וג'ק.. על ג'וש יש לי קראש קטן שאני מקווה שיעבור כי יש לו חברה. לאחר מכן התחלתי לקרוא ספר של מרצה מפורסם ואחד המנתחים הכי טובים בעולם שקוראים לו כריסטיאן שיין. האמת שהוא מלמד בהרווארד אז כנראה שאני אהיה טובה. לאחר שעתיים הגענו להרווארד – רבע שעה לפני הזמן , תמיד טוב להקדים. הוצאתי את 3 המזוודות מהתיק שלי, במזוודה אחת יש ספרים ודיסקים , בשניה יש נעליים ובשלישית בגדים. הלכתי לעבר בניין ההנהלה שהיה בערך בגודל הבית שלי 10 פעם , הוא היה ענק ! "שלום , אני שרלוט הריסון " אמרתי למזכירה "אוקיי" היא אמרה תוך כדי לעיסת מסטיק כמו פרה , הם נותנים לאנשים כאלה לעבוד פה ?!?!?! "כן , שנייה " היא חיפשה במגירה מפתח ומסרה לי אותו עם הציפורניים הענקיות והמפחידות שלה. "חדר מספר 712" מלמלתי את מה שהיה רשום על המפתח .. מקום המגורים היה כמו הבית שלי 300 פעם ואני רצינית. ההורים שלי ליוו אותי עד לדלת ולא הפסיקו להגיד כמה שהם יתגעגעו אליי , הם לוקחים את זה קשה ואיכשהוא אני לא מופתעת. ניכנסתי לחדר שלי שהוא היה די גדול , היה בו מסך פלזמה גדול ושתי מיטות זוגיות , מה שאומר שיש לי שותפה. אני שונאת שותפים , בדרך כלל הם מעצבנים ונוחרים. בחדר היה גם 2 ארונות גדולים ו2 שולנות כתיבה עם מדפים . "טוב אמא , אבא .. מכאן אני חושבת שאני אסתדר " אמרתי וניגשתי כדי לחבק אותם "אני כל כך מתרגשת" אמא שלי מלמלה ודמעות התחילו לרדת על פניה "זה בסדר אמא גם אני" אמרתי וחיבקתי אותה , את אבא שלי נישקתי בלחי וחיבקתי . "להתראות" צעקתי לאחר שהם יצאו מהחדר ונשכבתי על המיטה שלי , קצת שקט לא יזיק… וכנראה שפתחתי פה לשטן כי מיד נכנסה מישהי וצעקה בכל החדר "שלום שותפה"

אני יודעת שזה אולי לא יצא יפה , אבל סיפור ראשון ואני שואפת לשפר את הכתיבה שלי ♥
אוהבת מאודמאוד ואני אשמח להערות ♥