אהבה זה לנצח – פרק 5

פרק 5:
הכנתי את כל המזוודות (17 מזוודות), הזמנתי רק ילדים שאני בקשר טוב איתם יצא לי 45 ילדים דיברנו, צחקנו, עשינו שטויות וכולם נפרדו ממני וחזרו הביתה ב 12 בלילה כי יש להם מחר בית ספר ולי יש טיסה בבוקר…
"אליאנה בוקר!!" אחים שלי צעקו לי באוזן וקפצו עלי ועשו עלי ערמת אחים צעקתי אליהם "קומו ישמנים! אני נמעכת!" מייק "אין מה לעשות את תצטרכי לסבול אותנו כל היום כי אנחנו טסים איתך לראות שאת בסדר שם וטסים בחזרה לפה בערב" הוא אמר כשהם קמו ממני "אוקיי". לבשתי טופ ורוד פוקסיה עם מאחורה ריצרצ, חצאית גבוה שמגיעה עד סוף הטופ מיני בצבע לבן שעפה ברוח ונעלי עקב גבוהות בצבע ורוד כמו הטופ, התאפרתי עדין וירדתי לאכול. במדרגות כשירדתי אחים שלי שרקו לי כמו ערסים ברחוב, ומאור שהוא באמת ערס אמר לי "מי הכוסית הזאת אם לא אחותי?" ותקעתי בו מבט רצחני והוא הרים ידיים כאילו שאני מכוונת עליו אקדח וצחקנו "איפה המזוודות שלי?" "במכונית וגם יש לנו הפתעה שבילך שנמצאת בתוך מזוודה אז יש לך 18 מזוודות *מנומרות*" הוא הדגיש את המנומרות כי הם כל הזמן צוחקים על המזוודות שלי שכולן מנומרות בצבע ורוד וכסף אמר תום "מה ההפתעה?" שאלתי מסוקרנת "בוא נגיד שאת הולכת להרוס לכל הפנימייה את האוזניים" אמר מצחקק עם מייק ומאור "קניתם לי מערכת סטריו?!" שאלתי בהתלהבות כי ההורים שלי אף פעם לא הסכימו לקנות לי הם אומרים שזה מרעיש מידי, מאור "מערכת? הדבר הזה מפלצת!" וקפצתי מאושר עליהם וחיבקתי אותם "תודה, תודה, תודה אתם האחים הכי טובים בעולם!" וההורים ירדו ואבא אמר "אז אני מבין שהיא כבר יודעת על המתנה שלה שאגב אני לא מרוצה ממנה בכלל" אני "אז תשרוד כי זו המתנה הכי טובה בעולם" "חח בסדר מתוקה תתחדשי, אבל אני לא רוצה תלונות על רעש מהמנהל" "מה שתגיד" אמרתי בחיוך של 'אתה יכול להמשיך לקוות' וחיבקתי אותו ואת אמא שלי. אכלנו ארוחת בוקר מושקעת שהכין השף שלנו ואני, תום, מייק ומאור נסענו לשדה תעופה , בדיוטי פרי קניתי 3 בשמים, אוזניות ביטס כחולות (יש לי 12 אוזניות ביטס בצבעים שונים) והרבה שוקולדים וחלק עם מעט אלכוהול. עלינו לטיסה שהיא שעתיים, ישבנו באותה שורה ככה: בחור שנראה בגיל של מייק ומאור, אני, מאור, תום, מייק.
*תיאור הבחור: שיער חום קצוץ, עיניים כחולות, חתיך, קצת גבוה, לבש חולצת וי של פולו שחורה, ג'ינס אדום ונעלי סופרה גבוהות שחורות.
המראנו והתלוננתי "מאור, אני עייפה" "אז תשני" "טוב , אתה אמרת" אמרתי בחיוך חושף שיניים והוא היה עם פרצוף מבולבל (הם היו בשלב שלא צריך חגורות) עשיתי מהתיק כרית ונשכבתי על האחים שלי ככה: איפה שאני ישבתי (הראש), מאור (פלג גוף עליון), תום (מבטן עד לסוף הירך), מייק (שאר הרגליים) וכשבאתי לסגור את העיניים שמעתי את הנער שיושב ליד איפה שהראש לי מגחך, אז הסתובבתי ככה שאני שוכבת הבטן ופניתי אליו "אפשר לדעת מה מצחיק?" שאלתי אותו והחוצפן הקטן ענה לי בביטחון "זה מצחיק לראות איך את מנצלת אותם" "אני לא מנצלת אותם" עניתי לו בעצבנות במבט של שהיה ואז מאור היה חייב להתערב ואמר "אני מרגיש מנוצל" ומייק ותום צחקו ואמרו "זה לגמרי ניצול" "אז תסתדרו אם זה" אמרתי כבר עצבנית ועצמתי את העיניים כדי לישון ועד שנרדמתי שמעתי את האחים שלי והנער מתחילים לדבר בזמן שמאור משחק לי בשיער "אני מאור" "תום" "מייק" "היי אני לוק" כל אחד הציג את עצמו ומייק אמר "אנחנו ארבעתנו אחים ולקטנטונת העצבנית קוראים אליאנה" החלטתי לא להגיב ולהמשיך לנסות לישון ואחרי כמה דקות נרדמתי…
"אליאנה קומי" תום אמר "אני ישנה" אמרתי ישנונית "מייק אכל לך את השוקולדים עם האלכוהול מהדיוטי פריי" וקמתי במהירות וצעקתי על מייק "מייק תתרחק לי מהשוקולד ישמן!" ותום, מאור, מייק ולוק התפקעו מצחוק "לא מצחיק" אמרתי כשהתיישבתי בחזרה במקום שלי ואז לוק שאל אותי "תגידי מי זה כריסטופר הזה?" לא הבנתי איך הוא הגיע לשם הזה "על מה אתה מדבר?" "את מלמלת את השם הזה כמה פעמים בזמן שישנת" " זה בן אדם" "את מאוד מפורטת" "כך בא לי" "לא רוצה לדבר לא צריך" עניתי לו בטון מיבש "יופי" והוא החזיר באותו הטון "יופי" ונחתנו ביוסטון.