אהבה ממבט אחרון- פרק 27

כשיצאנו מהסופר, אני ונוי הרגשתי ששכחתי משהו "חכי רגע" אמרתי לה ורצתי חזרה לסופר. היא משכה בכתפיה, זה הדבר האחרון שיכולתי לראות.
למה רצתי חזרה לשם? כנראה כדי לקנות מצרכים למילשייק.
———
"את תשארי איתי?" שאלתי את נוי בדרך הבייתה והיא הנידה בראשה "איך לא?!" קראתי ואז היא ציחקקה "תנסי להסתדר לבד…".
ואז היא פנתה לבית שלה "ביי" מילמלתי.
"אוי אלוהים" ניסיתי להרגיע את עצמי ונשמתי נשימות עמוקות.
———-
חזרתי הבייתה כשאדוארד ישב על הספה והסתכל טלויזיה, אבל כשראה אותי עם ידיים מלאות שקיות הוא קם ומיהר לעזור לי "ל.לא אני לא זקוקה לעזרה" אבל הוא לא הקשיב לי ומיהר להוציא ממני את כל השקיות.
"בואי האוכל מוכן" ואז הוא הוביל אותי למטבח.
זה נראה מדהים "זה… עוגת שוקולד?" לא היה לי ניחוש אחר!.
"אמ.. בערך" הוא חייך חיוך נחמד.
—————–
בשירותים.
הטעם של האוכל עדין היה בפיי. אוי אלוהים אדירים! אדוארד יודע להכין מנות גורמה! לא שאכלתי פעם כי זה ממש יקר ואני גם כל הזמן חשבתי שזה מגעיל אבל זה כזה טעים! ונראה לי שאני יודעת למה זה טעים, הוא הכין לי את זה באהבה.
——–
אני לא מצליחה להירדם, אדוארד יושן לצידי ואני פשוט בוהה בתקרה.
התחלתי לדמיין שאני מדברת עם התקרה "היי תקרה!"
"מה קורה ג'וליאנה?!"
"סבבה מה איתך?!"
"למה את שוכבת ולא עושה כלום?!"
"כי אני לא יכולה!"
"למה?"
"אני מרגישה שאדוארד עושה הכל בשבילי ואני לא עושה כלום.."
"אז תעשי משהו בזה"
"מה לעשות?"
"תתקשרי לנוי".
הבטתי בפאלפון שלי שהיה על שולחן הכתיבה שלי "איזה מעצבן אתה" מילמלתי.
חייגתי את המספר של נוי ורעדתי. פחדתי שהיא לא תענה ופחדתי שהיא לא תבין את זה.
"הלו?"