אהבה ממבט אחרון- פרק 28
"למה איכשהוא ידעתי שתתקשרי אליי ותגידי שאת לא מצליחה להירגע?" נוי חייכה אליי ואני צחקתי, לא יודעת, פשוט צחקתי. נוי הביטה בי במבט מבולבל "טוב בקיצור, אל תפחדי ממנו, הוא לא מפלצת, דברי איתו" אמרה ואני הינהנתי "צודקת.. טוב תודה!" ואז דילגתי בדילוגים אליי הבייתה "אין בעד מה!" שמעתי את נוי צועקת לי אבל אז בדיוק פניתי לרחוב אחר ולא שמעתי אותה, טוב חצי מהמשפט לא שמעתי.
——–
כשנכנסתי מצאתי את אדוארד מנמנם על הספה, חייכתי לעצמי.
התיישבתי לצידו ואז הבטתי בו מבט ארוך ואז, כאילו הוא ידע שאני מסתכלת עליו, הוא פקח לאט את עיניו וחייך. העברתי את ראשי על גופו והוא ליטף את שערי.
"אוי אדוארד הייתי כזאת טיפשה! אני כל כך מצטערת ואני אבין אותך אם לא תוכל לסלוח לי" עצרתי את ראשי וחיכיתי לתשובה.
"אני יודע שהיית טיפשה" ואז שנינו צחקנו.
"ואתה סולח לי?" לחשתי והוא חייך חיוך גדול "כן אני כן".
"אני עדיין חושבת שאני הייתי טיפשה"
אדוארד השתתק וליטף את הלחי שלי "רוצה לשמוע מה אני באמת חושב עלייך?" בהיתי בו.
אוי אלוהים, לא!. אבל אז אדוארד פתח את פיו והתחיל לדבר "אני חושב שאת יפה, חכמה, מתוקה ומקסימה" האדמתי כולי, אוי אלוהים! איך יש לו אומץ!.
"ורוצה לשמוע מה עוד?"
אוי לא, לא, לא!!
הוא התקרב לאוזני ולחש "אני אוהב אותך".
תגובות (1)
חחח רצתי לקרוא את הפרק הבא!