אהבה ממבט אחרון- פרק 32

"לא היית חייב" הסמקתי. אדוארד חזר מהמטבח ובידו קופסה ארוזה באריזה אדמה ומבהיקה, עם סרט אדם ויפה. "אני חושב שכן" אדוארד חייך ונתן לי את המתנה. פתחתי את האריזה הצבעונית ואז התגלתה קופסת תכשיטים יוקרתית ובתוכה- הייתה שרשרת לב. השרשרת הייתה עשויה מזהב, מה אתם יודעים?! החבר שלי עשיר! טוב לא בגלל זה אני מאוהבת בו.. אני מאוהבת בו בגלל שהוא הבחור הראשון שפגשתי שיש לו אופי כזה טוב ונחמד, חייכתי אליו כשחשבתי על זה והוא החזיר לי חיוך.
אדוארד הוציא את השרשרת מהקופסה וענד אותה על הצוואר שלי עם קצת עזרה שלי.
"זה.. זה.." נגעתי בשרשרת בעדינות "מדהים.. תודה" אדוארד חייך "בבקשה" ואז התיישב והתיישבתי מיד כדי להראות מנומסת.
———–
בדרך חזרה הלכנו בשקט לתחנת האוטובוס. השעה הייתה תשע וחצי בלילה, אבל לי לא היה אכפת. "תודה.. שוב" אדוארד חייך והפנה את מבטו, אבל אז נעצר.
"תקשיבי אני…"אדוארד הרכין את ראשו "אני יוצא עם המשפחה שלי לטיול השנתי שלנו" חייכתי, לא ידעתי מה יגיע עכשיו. "הטיול הוא מיום ראשון עד לעוד חודש מיום ראשון" אדוארד השתתק ופערתי את פיי בתדהמה "מה?!" אדוארד נשך את השפה שלה ואמר בשקט "כן.. אנחנו עושים כל הזמן טיולים כאלה" עכשיו באמת נפגעתי "טוב" זהו?! זה מה שאני יכולה להגיד?.