אהבה ממבט אחרון-פרק 5

הודעת אסאמאס מאדוארד: היה כיף היום, לא? אולי נוכל להיפגש שוב מחר במגרש של החטיבה באותה שעה?.
הלוואי שהייתי יכולה לענות לו אבל אני לא יכולה כי…
א' אולי הוא ישן ואני יכולה להעיר אותו
ב' אסור לי לשלוח הודעות אסאמאס אחריי עשר בלילה.
אוחחח… ברור שכןן!!.
——–
בוקר.
התעוררתי כשעל המסך של האייפון שלי יש התראה על הודעה חדשה, מיהרתי לראות ממי היא.
מאדוארד.
"אז את יכולה היום?"
מיהרתי לשלוח לו הודעה "כן בטח! רק אני צריכה להודיע להורים שלי לאן אני הולכת" שלחתי את ההודעה וירדתי לארוחת בוקר.
אמא לא בבית, גם אבא לא.
הכנתי לעצמי כריך עם גבינה ואכלתי בשקט עם שוקו שהכנתי לבד הפעם.
אין לי תיאבון כל כך. באלי לראות את אדוארד, מחייך, אומר לי בוקר טו-.
צילצול בדלת "שניייייה!!!" אני צורחת, מכניסה את כפות הרגליים שלי לנעלי הבית והולכת לכייון הדלת, וכשפתחתי את הדלת לא עמד אף אחד אחר מאשר אדוארד שחייך. תגידו (אויי מיי גד!! אני עדיין בהלם!), אם אני אגיד, הלוואי שאדוארד יגיד לי בוקר טוב ג'ולי או משהו חמוד אחר, זה יקרה?!.
"אההה בוקר טוב?" חייך.
"לא קבענו ליותר מאוחר?" שאלתי אותו והוא הפך לרציני.
"לא עכשיו. עכשיו בואי אני צריך להראות לך משהו" אוקיי, אוקיי, רק תן לי להחליף בגדים…