אהבה ממבט אחרון 2- פרק 17

"אז לאן הולכים?" אמרתי בעוד אני מדלגת בטיפשות ליד אדוארד שפולט קבוע קול אנחה שזה כבר דיי מעצבן "לא יודע.." טוב זאת הפעם ה… 20.. 21.. 23! שהוא אומר את זה! "אדוארד… אתה הולך לפי מה שאתה מרגיש?" אדוארד נעץ בי מבט ואז החזיר להביט סביבו "את גם יכולה לעזור לי את יודעת" אמר לי בקול משועמם כאילו תיכנן לומר את זה קודם. "אני לא צריכה" אמרתי והנפתי את ידיי לסמן שאני באמת לא צריכה ואז החטפתי לעברו מבט מהיר "יש לי אותך" ואז שמעתי איך הוא פולט את קול האנחה ה-24 שלו, טוב עכשיו הוא שבר שיא עולמי.
"אדוארד, אם תרצה אני אלך, אוקיי?" אדוארד הביט בי לרגע וראיתי הבזק שמחה בעיניו ואז נאנחתי "טוב אז אני אלך" ואז באמת הסתובבתי והתחלתי ללכת משם "חכי" שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי בחיוך וראיתי שגם אדוארד מחייך "בואי.. נזוז"
——
הגענו לאיזה יער נטוש. בקושי נשמעו קולות ציוצים, רק הד של ציוץ אחד קטן שחזר מדי פעם "בואי נחפש כאן" אמר ונתן לי את ידו שאתפוס בה כדי שהוא יחזיק בידי בזמן שאקפוץ מעל הגזע, וכשקפצתי, קפצתי עליו וצחקנו שנינו ואז אדוארד הפך לרציני והינהנתי "אני אעזור לך" ואחריי זה נתתי לכוחות החדשים שלי למצוא את אליס והם כיוונו אותי צפונה "צפונה.." מימלתי והרגשתי שאדוארד שם את ידו על כתפיי "אוקיי, נזוז" ואז בצעדים מהירים הלכנו צפונה ומדי פעם הלכנו מערבה או מזרחה. ואז נעצרתי והצבעתי לאדמה "זה פה. היא מתחת לאדמה" אדוארד הביט בי לשנייה ואז בהה באדמה, ופתאום היה מולנו את חפירה, טוב שניים "את גם חופרת" מיהר אדוארד לומר ואני רק משכתי בכתפיי ואמרתי "אוקיי".
——-
"אליס! צאי החוצה!" אני ואדוארד הבטנו סביבנו, מחפשים לאיזשהוא זכר לאליס. הנדתי בראשי וחיפשתי אחר אליס "זאת מלכודת" פקחתי את עיניי בחוזקה שהיו סגורות לשנייה ואדוארד הניד בראשו "זו לא" והוא התחיל ללכת בזהירות הלאה "אדוארדד!!" צעקתי והוא אפילט לא הסתובב לעברי. הבטתי סביבי והבחנתי את המלכודת שאלייה הוא מתקרב, אין בררה אלא לרוץ.
תפסתי אותו רגע לפני, עוד צעד אחד ולא הייתי רואה את אדוארד בחיים. אדוארד הניד בראשו במהירות "בואי נלך" הינהנתי ואז שנינו שמענו צחוק מאחוריינו, אליס.
"אליס!" קראתי והיא רק צחקה יותר חזק "למען האמת לא קוראים לי אליס, קוראים לי אלכס" אלכס קירבה את ידה לשערה ואז הורידה את הפאה שהייתה על ראשה, ושערה האדום חזק נראה, היא דיי דמתה לריאהנה עכשיו "את.." מילמל אדוארד והבטתי בו בתקווה שיסיים את המשפט שלו "את מפלצת" סיים, ואלכס רק המשיכה לצחוק "אולי. אבל לעכשיו אני יודעת שהמטרה שלי היא אתה" והיא העבירה את מבטה אליי "ואת" ונעצה בי מבט ארוך ואז חייכה ברשעות "עכשיו אין לכם לאן לברוח, אתם שלי, ושל כל מיש נמצא כאן" אדוארד החטיף לי מבט "הגענו למקום שלהם, אנחנו לא נצליח להתמודד עם כולם" ושוב אלכס צחקה "להתראות" ואז היא נעלמה "עם איזה כוח אנחנו בדיוק מתמודדים?" אדוארד התקדם לעברי "עם הפחדים שלנו, ליתר דיוק, שלך" החטפתי לו מבט מפוחד והבטתי לעבר המקום שבו נשמע הרעש, מחכה לקרב "ליתר דיוק, החולשה שלך" אמר אדוארד והביט לאותו כיוון שאני הבטתי.
פתאום הופיעה תינוקת קטנה, שבכתה וכשהחטפתי מבט לאדוארד, הוא רק הרכין את ראשו "זאת… אני?" הבטתי בתינוקת הקטנה שהביטה סביבה, לא מבינה איפו היא ואז היא התחילה לבכות. הרגשתי איך אני מתחילה לבכות "אני יכולה לגעת בה?" אמרתי בלחש ושמעתי את אדוארד אומר לי "לא, זה העניין פה, שתגעי, תריבי, ותקלעי למלכודת" המשכתי לצפות בתינוקת הקטנה שבכתה עד שילד שדמה לאדוארד הגיע, ובהתחלה הביט בעיניה הקטנות של התינוקת, שנרגעה והתחילה לצחוק צחוק רך ומקסים "זה אתה?" שאלתי את אדוארד והוא הינהן "זה אני" המשכתי להביט באדוארד הקטן שלקח את התינוקת בעדינות והרגיע אותה ב "שש.. ש…" ואז ב"נומי-נומי" והתינוקת רק צחקה, צחוק מתוק שכזה, והגרשתי איך אני מלאה דמעות, ואז ראיתי את בריין ודרק כשהיו קטנים, ובריין הביט בתינוקת והתחיל לשחק איתה "איזה מתוקה את! פוצי-פוצי- פוצי!" ואז ראו איך אדוארד מנסה לקחת את התינוקת לעצמו "עזבו אותה" אמר ושניהם צחקו "בוא, נשאל את ההורים מה לעשות איתה, היא עזובה לגמריי" ואז התינוקת השתתקה והתחילה לבכות "ש… אף אחד לא ייקח אותך" מילמל אדוארד ובעינייה של התינוקת נראה שמחה ואושר והיא התחילה לצחוק מאושר, ואז אדוארד הביט סביבו ורץ משם עם התינוקת.
"אדוארד, זה יימשך עד היום, עד עכשיו?" שאלתי את אדוארד והוא רק הינהן "כן. לא. לא יודע" חייכתי לעברו "לפחות אנהי אהיה איתך" ונצמדתי אל אדוארד שכרך סביבי את ידו והמשכנו לראות את המין סרט הזה עליי שעבר עכשיו לקטע שבו אדוארד מביא אותי להורים שלי.