אהבה ממבט אחרון 3- פרק 11

עברו שבועיים מאז השיחה שלי עם נוי.
בזמן הזה ניסיתי למצוא את הפיות, אך לא הצלחתי. בלילות לא היו לי חלומות, רק כוכבים מנצנצים.
חזרתי לבית הספר. אבל לא הצלחתי להתרכז, כל הזמן חשבתי על אדוארד ועל זה שלא יכולתי להיפרד ממנו ולראות אותו בלי שום ריב. קירבתי אליי פתק מקומט שהיה על השולחן וקימטתי עוד יותר מרוב כעס וקמתי לזרוק אותו לפח, נמאס לי, אני חייבת לעשות משהו.
אחר הצהריים נוי הגיעה אליי. שיכנעתי אותה ללמוד איך להפנט, והיא למדה מאיזה אתר באינטרנט והיא הולכת להפנט אותי לשכוח מאדוארד סופית, ואם אני אומרת סופית אני מתכוונת לזה, זהו זה! נמאס! באלי דף חדש!.
—-
"אני לא בטוחה" אמרה לי נוי, נושכת את שפתה התחתונה ומהססת. "אל תדאגי" חייכתי אלייה "זה בשביל שתינו זוכרת?". היא הינהנה ואז קמה וזרקה את התליון לפח. "מה עשיתתתת?!" צרחתי ומיהרתי להוציא אותו מהפח אבל נוי מיהרה לעצור אותי "אני רוצה שאת תנסי לנסות לצאת מזה. ל-ב-ד".
השפלתי את מבטי "אני לא יכולה" מילמלתי "אני אוהבת אותו עדיין ולא מצליחה לשכנע את עצמי שאני כבר לא אראה אותו יותר".
"אהבה ממבט אחרון" מילמלה נוי. הרמתי אלייה את מבטי "מה אמרת?". נוי היססה אם כדאי לה לחזור על שלושת המילים שאמרה "אהבה ממבט אחרון" אמרה ואני חיבקתי אותה "זהו זה! את גאונה!" קראתי ודילגתי לחדר שלי והשארתי את נוי המבולבלת מאחוריי.
—-
אהבה ממבט אחרון.. אהמ… מה אני אכתוב?
"יומני היקר-" לאאא בכלל לא. "יומני הנחמד כדאי ש-" לאא. אין לי שום רעיון איך להתחיל את הסיפור הזה הזה אבל-. כן זהו זה! אני אספר את סיפור חיי, אני פשוט חייבת.
הוצאתי מחברת, ועט והתכוננתי לכתוב את הסיפור הראשון של חיי.
—-
"למה היא לא יוצאת מהחדר כבר כמה ימים?" שאלה נוי את הוריי ואמא שלי רק משכה בכתפייה והמשיכה לחתוך את הסלט. "אולי תישאלי אותה בעצמך?" שאל אבי, הלא ממש מנומס.
"היא לא מוכנה להגיד לי!" חוץ מזה- זאת הבת שלכם! טוב כמעט" אמרה נוי ואז כבר הוריי לא החזירו לה תשובה והיא הייתה צריכה להסתדר בעצמה.
—
זהו זה! אני מוכנה להקריא לכם את הפרק הראשון שלי:
"אהבה ממבט אחרון פרק 1"
קוראים לי ג'וליאנה ואני נערה בגובה בסדר לנערה בת שש עשרה. לא מזמן עברתי לגור לתל אביב וגיליתי שיש לי כוחות מסתוריים ושאני בת מיוחדת של אלה או מלאכית או איך שלא תקראו לה שיכוהל להביא ילד לעולם פעם באלף שנה! וכמובן שבסופו של דבר אני אחליף את אמי אבל בינתיים יש לי את ההורים המאמצים הכי הכי שיש! ואני נורא אוהבת אותם! אבל הבעיה פה שמצאתי את אהבת חיי, זה שמצא אותי כשבאתי לעולם, והוא בדיוק הלך, לנצח. אבל בואו נתחיל מההתחלה….."
אני אשאיר אתכם במתח וארד לארוחת ערב ובינתיים- צ'או!.