אח שלה פרק ח

פרק זה מכיל פרטיים מיניים, מי שלא רוצה שיפסיק לקרוא עכשיו..

רותם הסתובבה בבהלה.
"זה רק אני, את יודעת" היא שמעה שוב את הקול הזה.
"מי אתה!?" היא קראה בקול.
"סתם.. מישו מהשכונה.. אני חדש פה. " הוא אמר וחייך. החיוך שלו היה ישר, יפה כזה, נדיר.
"מצטערת בשבילך" היא אמרה בקרירות. "למה עברתם לפה בכלל?"
"נשמע שאת שונאת אותי.." הוא צחק צחוק קצת.
"אני שונאת את השכונה הזו, ובקרוב גם אתה תשנא אותה, מאוד. זה לא מקום שמישו הכלל אמור לגור בו." היא אמרה, שלחה את מבטה רחוק.
"למה?" הוא שאל, מתיישב על קצת הבניין. מזמין אותה לשבת לידו.
"למה!?.." היא גיכחה. "כל הבנים פה עבריינים, כל הבנות פה הם סוג של טוב בוי מעצבן, כל המשפחות פה הרוסות. תעבור על כל בניין בשכונה ותראה שהגג שלה מלא בבקבוקים ריקים ובדלי סגריות.. זה סוג של שכונת פשע, אתה יודע.." היא אמרה ואז נשמה נשימה עמוקה.
"גם המשפחה שלך?" הוא שאל.
"אל תשאל שאלות, לא תשמע שקרים." היא אמרה
הוא שם לה יד על הכתף
"אל תיגע בי" היא אמרה. כועסת.
הוא גיחך "את לא באמת קשוחה כמו שאת מנסה להיות. את סתם משחקת אותה" הוא אמר ותפב אותה חזק יותר.
"עזוב אותי או שתתחרט על זה" היא אמרה, ליבה פעם בחוזקה.
"אני לא מתחרט על כלום" הוא אמר והשכיב אותה על הבניין בכוח
היא השתתקה. ואז ניסתה להתנגדת הוא היה חזק, חזק מאוד.
דמעות חמות ירדו מעינייה. היה לה קר, היא אפילו לא ידעה את שמו כדי להגיד לו להפסיק.
הוא הרים את השמלה הקצרה שהיא לבשה וחדר אליה, כאב לה, היא לא יכלה לעשות כלום.
היא צרחה חזק.
***
מוריה חייגה את מספרה של רותם פעם אחרי פעם. היא הועברה לתא הקולי שוב ושוב.
גיא התהלך בחדר מצד לצד.
"קרה לה משהו" הוא אמר. " אני מרגיש את זה"
"כן. ואני מרגישה שמתקרבת סופה" מוריה אמרה וגיחכה לעצמה בשקט.
הוא הסתכל עליה כועס.
"טוב תרגע, נו מה היא ילדה גדולה היא…" מוריה עצרה באמצע המשפט. "יש צליל חיוג!" היא קראה.
גיא נכנס לחדר. "שימי על ספיקר" הוא אמר. היא לחצה על הספיקר והגביה לווליום הכי גבוה.
הם שמעו מישהו מרים מהצד השני ואז התנשפויות כבדות… הם הסתכלו אחד על השני ואז..
אז הם שמעו צרחה.