איימי (סיפור על וואן דיירקשן) פרק י"ד: השיחה

#מנקודת מבטה של ליז:

"כן?" אמרתי, יושבת על שולחן הזכוכית במרפסת ובוחנת את הארי בכעס. אני לא מאמינה שהוא היה עם 23 נשים, ואני עוד אחת, וכנראה גם תמיד אהיה בשבילו. מה חשבתי? זה הארי סטיילס, אני כזו מטומטמת. "רציתי לדבר, אני לא יכול לראות אותך ככה יותר" הוא נאנח פתאום.
"לראות אותי ככה? היית צריך לחשוב על זה לפני שהיית עם יותר נשים מכל הבנים ביחד" מלמלתי, הדמעות עוד מעט יצאו.
"אני ממש לא כזה, אני לא כמו הגברים האלו שלא זוכרים את השמות של הנשים או משהו" הארי הביט בי, מלטף את שיערי ויושב לידי.
"אם אתה תיפרד ממני גם מתישהו, אני אהיה האישה ה-24 שלך- עוד אחת לאוסף שלך" השפלתי את מבטי, פשוט הרגשתי נוראי. ראיתי את הבעת פניו החושבת, אני חייבת לסלוח לו- לראות אותו סובל זה פשוט מגעיל, אולי כדאי לסלוח לו?
"הן כולן היו מגעילות, הן לא היו כמוך. הן נפרדו ממני כי לא רציתי לקנות להן דברים כל שבוע- הן רק רצו להיות מפורסמות. אז כן, את הנערה ה-24 שאני יוצא איתה, אבל את גם הנערה האחרונה שתהיה" הוא חייך, מנשק אותי.
"אתה מתכוון לזה?" הבטתי בו בתקווה.
"ברור שאני מתכוון לזה" הוא חיבק אותי.
נעמדתי מולו, מחייכת:" אז מה אמרתם על כרטיסי VIP?".
"זה אומר שאת סולחת לי?".
"זה אומר שאנחנו הולכים ביחד להופעה שלך" נישקתי אותו, הוא חייך.

#מנקודת מבטו של ליאם:

הבטתי אל עבר המרפסת בסקרנות, ליז והארי התחבקו במרפסת. כולם יכלו להבחין שהשניים האלו השלימו, שהם ביחד. ישבתי על הספה בין לואי לזאיין, כשג'סי מחובקת על זרועי.
"על מה אתה חושב שהם מדברים?" ג'סי פתאום לחשה לי, מתכרבלת בידי.
"לא יודע, נראה שהם ביחד שוב" אמרתי.
"אין סיכוי, אחרי שהיא גילתה שהוא היה עם 23 נשים? הרי ראיתם איך היא כעסה עליו אחרי זה" לואי צווח בקולי ולות.
"אתם מכירים את הארי, הוא צריך רק לחייך ובחורות קופאות במקום. בטח יש לו את הדרכים הסודיות שלו" נייל אמר, משחק בשיערה של איימי. כשאני חושב על זה- מאז שאיימי הגיעה לחיינו, השמחה אצל הבנים רק גוברת. היא נתנה לנייל הזדמנות לאהוב מישהי, לי יש את ג'סי שלי, להארי יש את ליז (בערך). חיינו השתפרו ונהיו מעניינים מאוד מהרגע שאיימי נכנסה לחיינו בצורה הזו. ולחשוב שהיא תמיד הייתה ברקע עם הוריה, ואף-פעם לא הבחנו בה, אני מרגיש קצת טיפש. והנה היא יושבת שם עם נייל וצוחקת- ורק עברו שבועות אחדים! היא הספיקה להפוך את עולמנו מהקצה אל הקצה.

#מנקודת מבטה של איימי:

מחבקת את נייל ללא הפסקה- יש משהו בעולם שהוא יותר טוב מזה?
רק חושבת על כמה משעמם פה- ועל איך שבטח לא משעמם עכשיו לליז ולהארי. היא עם הארי, יש משהו יותר מוזר מזה? הם ההפכים כי גדולים שיש, אני לא מכירה עוד כאלו הפכים משני אלה- אך איכשהו הם מצליחים לשמור על קשר, בערך…
הם נכנסו פתאום, הארי וליז, אוחזים ידיים ומחייכים אחד לשני- הבנו את המסר, "חזרנו, השלמנו, אנחנו בסדר".
"אז ליזי…" חייכתי אליה בחיוך מוזר.
"כן?" היא הביטה בי. לא אמרתי מילה, רק הסתכלתי עליה ועל הארי, שלחתי לה מסר פשוט- "הופה".

#מנקודת מבטה של ליז:

אין יותר שמחה ממני עכשיו- למרות שהסיבה שרבנו עדיין מגעילה אותי במקצת. אני לא יודעת לאן זה יילך מפה, לאן נתקדם או מה הארי יעשה בעתיד שיגרום לנו לריב אבל… בינתיים נסתדר, אחד עם השני- מה יותר טוב? ועוד עכשיו כשההופעה בפתח, ניהנה ביחד שנינו.
"אז מישהו אמר פה משהו על הופעה?" אמרתי.
"ביום שישי הקרוב" זאיין צווח והמשיך לראות את טלוויזיה.
"ביום שישי?" איימי חייכה וג'סי צחקקה, "אתם מדהימים!". אני והבנות ידענו שזה יום-הולדתה ה-16 של איימי, איזה תאריך יפה להופעה.
"מה כל-כך מיוחד ביום הזה?" ליאם נאנח.
"למשהי יש פה יום הולדת" ג'סי חייכה והצביעה על איימי, צחקקתי.
"באמת?" כל הבנים צעקו.
"למה לא אמרת כלום?" נייל חייך, נישק אותה.
"לא רציתי לעשות מזה עניין, זה עוד יום-הולדת" היא מלמלה.
"16 זה לא עוד יום-הולדת!" צעקה ג'סי, "16 המתוק! sweet 16!".
"טוב בסדר" איימי גמגמה.
"זה לא סתם, זה יום-ההולדת של המדהימה של חיי" נייל צחק.
"אוו נייל!" לואי פרץ בצחוק המתגלגל שלו.
"אוו נייל!" כולנו אמרנו אחריו, ואיימי התרכבלה בחיוך בין זרועותיו.