אל תבכי ילדה עוד יהיה לך טוב -פרק 1

מנקודת מבט ירדן-
׳מהפכה של שמחה כי כולנו משפחה..׳ שוב ושוב הצלצול חזר על עצמו.בלית ברירה עניתי לפלאפון אבל לפני זה הסתכלתי על הצג ,׳סיס שלי׳.
״חיים שליייי בוקררר יאללה קומי היום יום ראשון של כיתה יא״ מאי צרחה לי בהתרגשות.
״את לא שפויה למה להעיר אותי ככה ישטן״ אמרתי תוך כדי פיהוק.
״תקראי לי איך שבאלך המצב רוח שלי בשמיים יאללה קומי תלבשי את הגינס שקנית אתמול ותתאפרי קצת בכל זאת יום ראשון״ היא דיברה כלכך מהר שאיבדתי אותה.
״משתגידי אחותי יאלה קמתי תהי אצלי עוד חצי שעה״עניתי וניתקתי. קמתי במהירות מהמיטה ראיתי שהשעה שבע ורבע ונלחצתי קצת,לא מתאים לי לאחר.הלכתי למקלחת וצחצחתי שיניים במהירות ועל הדרך כבר עברתי בחדר של רז כי הוא לא יקום אם אני לא יעיר אותו.
״רזי קום כבר מאוחר״אמרתי והוא הסתובב לצד השני.
״נו רז באמת מאוחר אני לא כמו אמא שעובדת עליך יאלה בגללך אני יאחר ועוד על היום הראשון זה לא רושם טוב״אמרתי בלחץ,לא אכפת לו לאחר וזה מטריף אותי.אבל הוא זה שלוקח אותי אז אין מצב שהוא ייתן לי לאחר.
״סעמק אין לי כח לביצפר רק בגללך אני קם כל בוקר ישלך מזל שהביצפר רחוק״אמר בעצבים וקם מהמיטה.חייכתי והלכתי לחדר לכיוון הארון והוצאתי ממנו גינס כהה עם קרעים וחולצת ביצפר לבנה.התלבשתי וענדתי את השרשרת שם שלי הזהב וצמידי זהב ושמתי את האווינאס הזהב שלי.הסתכלתי במראה וסירקתי את השיער שלי והעברתי עליו מחליק ושמתי מסקרה ואודם ורדרד.השפרצתי בושם הוצאתי את האייפון מהמטעינה וירדתי למטה.
״בוקר טוב אימא״אמרתי שירדתי במדרגות ונכנסתי למטבח.אבא שלי כבר בעבודה אז אמא מכינה לנו אוכל.
״בוקר טוב ילדה יפה שלי מה עם רז?״אמא שאלה אותי כשהייתה עסוקה בלהכין חביתה.

מנקודת מבט רז-
קמתי בעצבים אני פשוט שונא לקום מוקדם ועוד לביצפר זה בכלל דיכאון.צחצחתי שיניים,לבשתי גינס בהיר וחולצת ביצפר לבנה ונעלי אדידס שחורות.השפרצתי בושם סידרתי בקטנה את השיער לקחתי כסף,מפתחות של האוטו,סיגריות, אייפון וירדתי למטה.
״בוקר טוב ילדה יפה שלי מה עם רז״שמעתי שאמא שאלה את ירדן כשירדתי במדרגות.
״רז פה בוקר טוב לשתי הנשים הכי יפות״ עניתי. כפרה על הנשים האלה אני מטורף עליהם.
״יחנפן בוא נשתה נס ונלך אבל קודם אני אתקשר למאי״ אמרה ירדן וגלגלתי עיניים.אני לא מבין למה היא חברה של מאי היא לא קולטת שמאי לא טובה בשבילה.
״אחותייי אני פה את לא צריכה להתקשר ילחץ״והנה היא נכנסה עוד רק דיברו על החמור והחמור בא.היא בת בית אצלנו כמו אליאור אז הם לא צריכים לדפוק בדלת או משהו כזה.
״אתם ראיתם אחת את השנייה אתמול שקניתם בגדים מה אתם מתחבקות כאילו לא ראיתם אחת את השנייה שנתיים יאללה טוסו לאוטו״אמרתי בעצבים ולקחתי את המפתחות של האוטו ויצאתי,אני פשוט לא סובל אותה.

מנקודת מבט מאי-

קמתי בבוקר כולי בהתלהבות סופסוף כיתה יא! שנה חדשה,התחלה חדשה ואני זקוקה לזה.
שטפתי פנים,צחצחתי שיניים והלכתי לארון ,לקחתי חצאית מיני בצבע כחול רויאל וחולצת ביצפר לבנה.התלבשתי ושמתי סנדלים בצבע לבן שיש להם פפיון בצבע זהב. הלכתי לכיוון המראה והשארתי את השיער חלק כמו שהוא בטבעי ומרחתי איילנר,מסקרה ואודם ורוד חלש.ענדתי את העגילי זהב הקבועים שלי,שרשרת של חמסה ושעון זהב. לי ולירדן יש חולשה לאקססוריז של זהב לא יכולות לצאת בלי שרשרת או משהו שהוא זהב.
השפרצתי בושם, לקחתי את הגלאקסי שלי וירדתי למטה.
'מתוקה השארנו לך 50 שקל על השולחן יום טוב שיהיה לך תכנסי ברגל ימין,אוהבים אמא ואבא' גיחכתי על הפתק , עלק אוהבים הם חושבים רק על העבודה שלהם ומנסים להביא לי אהבה בכסף והם לא קולטים שזה לא מה שחסר לי.
הלכתי ברגל לירדן זה הליכה של חמש דקות וחשבתי על רז עוד מעט אני אראה אותו והוא כמו תמיד לא ישים עליי,שונאת אותו.צלצול הפלא' קטע לי את המחשבות ראיתי על הצג, 'דוני החיים שלי'.לא עניתי ונכנסתי לבית שלהם בשמחה והוא כמו תמיד עם פרצוף עצבני שאני בסביבה.
"קופההה שלי הנה את" ירדן רצה אליי וחיבקה אותי. ורז התעצבן עלינו ויצא לאוטו.
"מה יש לו ממני מה עשיתי לו?"שאלתי את ירדן.
"עזבי אותו בואי ניצא כבר שלא נאחר" ענתה לי,אבל שאני ישאר אדישה לזה?פשוט לא.
"תגיד לי מה הבעיה שלך איתי?"שאלתי את רז בעצבים,אני מאוד ישירה.
"לראות אותך על הבוקר לא עושה טוב" ענה לי עם חיוך מעצבן.
"הדדי בהחלט מאמי " וסגרתי את הדלת של האוטו.
"טוב שתקי ותני לי לעבור את הנסיעה בשקט עוד רק בוקר לא צריך לשמוע אותך"אמר בחוצפה.מנראלו?איכס אבל למה הוא כזה אליי כי שכבתי עם כמה אנשים אז הוא ישר שופט אותי?!לא מבינה איך הוא וירדן אחים.
"טוב תירגעו שתיכם"ירדן צעקה והשתתקנו שתינו.מדי פעם הוא העביר בי מבטים במראה ואני התעלמתי, עברו הדקות והגענו לכלא.