אם תרצי, תקבלי כוכב… (פרק 7 חלק א')

נ.מ לירון:

~פלאשבק~

הלכתי ברחובות החשוכים, השעה מאוחרת והגשם סוער.
היה לי כל כך קר, והייתי כל כך נואשת…
הגיע בחור והציע להסיע אותי הביתה, הסכמתי.
באמצע הנסיעה הוא שלף אקדח ולקח אותי לדירה שלו.
הוא אנס אותי שם, הייתי רק בת 15.
כשחזרתי אמרתי להוריי שישנתי אצל חברה, רצתי לחדר ובכיתי לפחות שעתיים.

~סוף פלאשבק~

נ.מ רועי:

הנשיקה הייתה כל כך טובה, הייתי מאושר.
עובר יום ואני מגיע לבית הספר, רק שנהב ויואב בכיתה, הזוג יונים האלו…
"היי" אני מתיישב ליד יואב.
"מה השמחה?" שואל יואב.
"אני ולירון יוצאים" אני אומר, ומבטו נהפך לרציני.
"מה?"
"אני ולירון יוצאים" אני חוזר על זה בשנית, בגאווה.
שנהב מצחקקת ואומרת: "לא הייתי מנחשת. ממתי? איך נפגשתם?"
"מאתמול, ונפגשנו כשהיא התעלפה ועשיתי לה החייאה. זה היה רגע קסום. ידעתי שמאותו הרגע אנחנו-"
יואב קוטע אותי בשיעול גדול.
"סליחה, אני פשוט צרוד" אומר.
"ידעתי שמאותו הרגע אני מאוהב. נועדנו להיות זוג. כשהיא נישקה אותי אתמול-"
יואב שוב משתעל.
"זה היה רגע קסום. היא מושלמת, ואנחנו מאוהבים-"
עוד פעם שיעול.
"טוב מה נהיה?!" אני מתעצבן.
"אני רק צרוד" אומר יואב.
"יואב, אני מתחיל לחשוד שאתה דלוק על לירון"

מצטערת שזה קצר זה חלק א' פשוט אין לי הרבה זמן עכשיו אני אמשיך בקרוב!