אני ואלכס-פרק 2-

"אתה צוחק עלי?!למה הערת אותי ב-4 לפנות בוקר?!"צעקתי.
אלה היו שני סנאים מסכנים.הסתובבתי להיכנס,אבל הוא תפס אותי,
"את חייבת להאמין לי!!אני שמעתי צעקות!"
נכנעתי לו,ליד החמה שלו,למגע,שתמיד גורם לי מבוכה.אני בטוחה שלא כל מי שהיה עושה לה את זה הייתה נכנעת.אני יותר מדי רכה,אני לא מסוגלת,פשוט לא מסוגלת .
"טוב,"עניתי בהכנעה"תתחיל לחפש רמזים או משהו.."
הוא חייך והלך לעברה השני של המרפסת.

"היילי!!את חייבת לבוא!!את חייבת לראות את זה!!"צעק כעבור משהו כמו דקה וחצי.
"מזה?"רצתי אליו.היה שם אקדח ספוג דם.
"אני לא יודע.."ענה והביט בי.פתאום שמעתי רעשי מכונית שלא שמתי לב אליהם קודם.
"תראה!יש שם אוטו שחור!נראה לך שאלה הם?"צעקתי אליו.
"אני לא יודע.."ענה ושיחק בשערו הבלונדיני.
"טוב אם סיימנו,אני צריכה ללכת לקנות משהו."אמרתי.
"חכי,אני בא איתך.."
"לא!אני צריכה ללכת לבד!"
"אני לא יתן לך להסתכן ככה!!"
"למה להסתכן?אני מסתדרת מצוין לבד ואתה יודע את זה!"
"את לא יודעת מה הם יכולים לעשות!"
"ואתה כן?"תקפתי אותו והוא השתתק."אז הבנו.."אמרתי.
"לא,אני עדיין בא איתך."ענה.
"אם אתה כל כך מתעקש!!"
~~
הלכתי להתבש וכעבור כמה דקות יצאתי לבושה בחולצה שחורה צמודה,ג'ינס שחור צמוד ואספתי קוקו מתוח וגבוה,מה שאני לא עושה בדרך כלל.
"וואו"אמר אלכס כשנכנסתי לסלון.
"מה וואו?"שאלתי בחיוך ממזרי.
"אני לא יודע,את לא מתלבשת ככה בדרך כלל,שלא לדבר על הקוקו,את תמיד משאירה מפוזר.."
"אז מה,אסור לשנות קצת את הלבוש?"עניתי.
"לא אמרתי שאסור,סתם אמרתי שאת לא מתלבשת ככה בדרך כלל."
"טוב יוצאים?"שאלתי ויצאנו לעבר החנות.
~~
נכנסנו לחנות והסתכלנו מה אנחנו צריכים.
החנות לא הייתה גדולה,אבל היה בה הכל,והרבה מהכל.
הסתכלתי לבחוץ וראיתי את האוטו השחור.אותו אוטו.
"תראה,המכונית."לחשתי לאלכס.
"אני יודע,אל תלחצי יש לי רעיון,"אמר,"סליחה,איפה נמצאים כלי הכתיבה?"שאל את המוכרת.
"באמת?זה הרעיון?"שאלתי.
"לפי מה ששמתי לב,המחלקה של כלי הכתיבה היא הכי סבוכה ואין שם חלונות."ענה.
" רעיון חכם.."חייכתי.
נכנסנו למחלקה והצצתי,'הם באמת מחפשים אותנו עכשיו'חשבתי.
אחרי שגמרנו לקנות כמה דברים קטנים שהיינו צריכים יצנו לבחוץ,נזהרים,אבל הם קפצו עלינו משום מקום.מיד הוצאתי 2 סכינים מהמגפיים והבאתי אחד אלכס.חיכיתי כמה רגעים ואז התחלנו.
אלכס ואני הרגנו,הרגנו ונשארו שלושה,אני הלכתי על הבוס.
"מה יש לך ממני?"צעקתי נלחמת.
"יש לי המון דברים שאני אוכל לעשות איתך.."
"כמו מה?" שאלתי.
"כמו הרבה דברים.."
"ממש לא!!"צעקתי."אולי די?!"והדבר הכי מוזר באותו רגע קרה..