אני ואלכס -פרק 6-

"לא."אמרתי.
"למה?"שאל.
"ככה."
"את לא אוהבת אותי?"מבטו היה מופתע.
"באמת שכן.אבל אני לא יכולה."
"למה את לא יכולה?"עיצבן אותי שהוא מתנהג כאילו הוא איזה חוקר.
"כי לא."קמתי מעליו ונעמדתי בקושי.
"את מוכנה להסביר לי מה יש לך?"
"אין לי שום דבר."אמרתי באדישות.
"מה יש לך?למה את מתנהגת ככה?"
"זה לא עניינך."השבתי לו בקרירות.
"זה כן ענייני."
"ממתי אני חייבת לספר לך כל דבר?"אספתי את שערי ועליתי לחדר.
"את חייבת כי ככה."תפס אותי וסיבב אותי אליו.
"אני לא חייבת שום דבר."
"למה?"הצמיד אותי אליו.
"כי ככה."נסיתי להתרחק.
"תעני לי."הצמיד אותי עוד יותר.
"אולי פשוט תפסיק?!"אמרתי והפלתי אותו,"אוי אני מצטערת.."אמרתי בלעג.
"תפסיקי את."ענה לי בשלווה.
"אתה לא יכול לחשוב על זה שמישהי לא רוצה לנשק אותך?"
"לא."
"תתמודד!אתה חושב שאתה מלך העולם!שכולם צריכים לנשק לך את הרגליים!"
"את שומעת את עצמך בכלל?!"
"כן,אולי אתה לא!חושב רק על עצמך!"
"אני פשוט לא מאמין.."מילמל.
"מה אתה לא מאמין?שאני לא רוצה אותך?אף אחד לא יכול לסובב לי את הראש!"
"אני לא מאמין!אני דואג לך,סוחב אותך עד הבית,ומה אני מקבל?שום דבר!'יחס חם ואוהב'!"
"אתה יודע מה?לא היית צריך לעשות את כל זה!אני הייתי יכולה להגיע לבד!"
"באמת?אני מבשל לך,דואג לך,עוזר לך,ואת שונאת אותי!אם את לא צריכה אותי,אני הולך!"
"תלך!אני לא צריכה אותך ממילא!"והנחתתי לו מכה.
הוא נשכב על הרצפה ואני הסתכלתי עליו בבוז.הוא חושב שהוא יכול לסובב לי את כל הראש.
הסתכלתי עליו כמה דקות והבנתי שהוא לא עובד עלי.התקרבתי אליו ונגעתי לו בפנים.
"אלכס?אלכס?אני מצטערת,רק תתעורר.."בכיתי.
"היילי?"הוא פתח את עיניו באיטיות.
"אלכס?"חייכתי אליו מנגבת דמעות.
"אל תבכי.."
"אני לא בוכה."
"תתקרבי אלי.."
"מה?"התקרבתי.
"תני לי נשיקה.."
"קח."נישקתי אותו.