אני לא בוחרת להיות מאוהבת פרק 25+26 פרק קצת סוטה

נ.מ עומר
כעבור שבוע
בשבוע האחרון התרחקתי מרומי, לא יכולתי לראות אותה, היה לי קשה להסתכל לה בעיינים … לא יכולתי להסתכל עליה ולדעת שאני הרסתי את החיים שלה, שאני הסביבה שהיא לא שמחה …

נ.מ רומי
נכנסתי לחדר מורים
"אפשר את עומר, אני צריכה לשאול אותו שאלה בהקשר לעבודה" אמרתי ואחת המורות צרחה לו "עומרררר"
"כן ?" הוא אמר וכשהסתכל עליי, מבטו הושפל.
אני לא מבינה מה יש לו בזמן האחרון, הוא מרוחק, הוא שונה, הוא לא כמו שהוא, הוא אחר …
המורה הלכה ועומר אמר לי:
"כן ?"
"אתה יכול לבוא רגע לצד ?" שאלתי
"למה ? בואי נדבר פה" הוא אמר
"בוא לצד רגע" אמרתי ןהוא הלך אחרי, נכננו לחדר של השרת ונעלתי את הדלת.
נישקתי אותו נשיקה ארוכה, הוא הגיב בהתחלה אבל אחר כך הוא התנתק … הוא הסתכל עליי במבט קר, מרוחק, לא כמו שהיה פעם …
"מה קרה לך ? אתה שונה" אמרתי
"לא שונה" הוא אמר
"אז למה אתה כל כך מרוחק ?" שאלתי
"אני פשוט צריך קצת זמן, זה הכל" הוא אמר הולך. אוף מה עובר עליו ? הוא החבר שלי, לפני שבוע הוא היה אוהב ומתוק ונחמד ועכשיו .. הוא קר וחסר רגישות. אבל אני לא אתן לזה לקרות . אני לא רוצה לאבד אותו, אני לא אתן לו להתרחק ממני
"עומר" צעקתי ותפסתי בידו, וגררתי אותו בחזרה לתא השרת.

נ.מ עומר
"עומר" היא א מרה וגררה אותי בחזרה לתא השרת. היא לא תעזוב אותי ?
"מה ?" היא שאלה
"אתה לא זס מפה עד שאתה אומר לי מה עובר עלייך" היא אמרה
"את יודעת שאני הרבה יותר חזק ממך נכון ?" שאלתי
"כן, אבל אם לא תספר לי אני אתחיל לצרוח, ואתה לא רוצה שזה יקרה." היא אמרה
"אני .. אני בגדתי בך" אמרתי ופניה החווירו. לא יכולתי להגיד לה את האמת. לא יכולתי להגיד לה שבגללי חייה נהרסו, שאני אשם … העדפתי שהיא תסבול בגללי אבל עדיין תאהב אותי, מאשר שהיא תשנא אותי ותאשים אותי בהריסת חייה. לא יכולתי לראות את זה. אז כן אני יודע שזה ממש אגואיסטי אבל … כזה אני, אין מה לעשות

נ.מ רומי:
"מה ?!" שאלתי, ניסיתי לא לבכות אך הבכי התפרץ
"רומי אל תבכי …" הוא אמר ובא לחבק אותי, אך התרחקתי
"אתה מוכן לתת לי הסבר ?" אמרתי ו הוא הסתכל עליי בפחד
"הייתה שיכור, וזה קרה …" הוא אמר
"מרצונך ?" שאלתי
"תראי רומי, הרעיון הזה של מורה ותלמידה לא יעבוד מההתחלה, זה לא מתאים ואני גם מבין למה, הייתי צריך אישה לא ילדה…" הוא אמר
"אם כל מה שהיית צריך זה לקיים יחסי מין, למה אפים לא באת לשאול אותי ? את החברה שלך ? אני לא מספיק טובה בשבילך ? אתה אפילו לא שאלת אותי !" אמרתי העצבים ובבכי.
"לא שאלתי אותך כי את ילדה, לדברים כאלה לא מתאימים לגיל שלך, וידאתי שאולי תתפתי ותגידי לי כן" הוא אמר
"ומה עם מור ?" שאלתי
"אני יודעת מה היה בינכם" אמרתי
"מור זה היה …" הוא אמר וקטעתי אותו:
"עזוב, אתה לא צריך לדבר איתי יותר בחיים. אני שונאת אותך, אני לא רוצה לראות אותך יותר אפעם!" צעקתי בבכי נוראי.
יצאתי נשם, בוכה כמו לא יודעת מה כשעומר רץ אחרי, לא היה אכפת לי שאנשים מסתכלים, רצתי משם, ניצלתי את זה שהושומר היה בסיור וברחתי

נ.מ דניאל
ראיתי את הקטנטנה, הקטנטנה שלי, יוצאת בבכי מהבצפר.
אני חייב להבין מה קרה לה, אני אוהב אותה ואני לא רוצה שהיא תפגע … יצאתי אחריה ו התחלתי לעקוב אחריה, היא הגיעה למשטח דשה כזה, בלי הרבה אנשים, התיישבה עלהרצפה והתחילה לבכות בכי נוראי, לא יכולתי לראות אותה כך …
"קטנטנה את מי צריך למחוק מהעולם ?" שאלתי
"דניאל באמא שלך עזוב אותי" היא אמרה והמשיכה לבכות
"זה עומר הבן זונה ?" שאלתי
"הוא באמת בן זונה" היא אמרה. מה קרה לה ? כנראה, שהבנזונה הזה באמת פגע בה …
"מה קרה ?" שאלתי
"הוא .. בגד בי" היא אמרה והתחילה לבכות
"הוא אמר שהוא צריך אישה ולא ילדה" היא אמרה
"קטנטנה, אל תבכי זה שובר אותי …" אמרתי לה וחיבקתי אותה חיבוק ענק.
"תקשיבי יש היום מסיבה בבריכה רוצה לבוא ?" שאלתי והיא ענתה
"כן, לא יזיק לי קצת להשתחרר מכל הבצפר" אמרתי. "סבבה, אני אבוא לאסוף אותך בשמונה, עכשיו בואי אני אחזיר אותך לבית שלך" אמרתי, נתתי לה יד ויהיא קמה.
חיבקתי אותה, רציתי שהיא תרגיש שאוהבים אותה ושהיא תרגיש מה היא שווה, שלא תרגיש שהבנזונה הזה החליף אותה …

–20:00–
נ.מ רומי
לבשתי ביקיני ורוד, מעליו חולצה לבנה דקופה וגינס קצרצר, ויצאתי אל דניאל
"את לא הולכת כך" הוא אמר . עוד פעם מתחיל עם זה ? התעלמתי ממנו, נכנסתי לאוטו שלו ו הוא נכנס אחריי, אבל לא נחגר ולא נסע.
"נו מה יש ?" שאלתי
"לא נוסע עד שאת מחליפה בגדים"
"נו כך אני מתגברת עליו, אני אהיה צמודה אליך" אמרתי
"מבטיחה ?" הוא שאל והנהנתי, הוא שם חגורה ונסע.
הגענו אל פתח הבית, זה היה פתח בית של איזה ילד עשיר, דניאל ירד מהאוטו ואני אחריו
"היי אחי" אחזה מישהו בא יאמר לדניאל, הם התחבקו חיבוק גברי כזה.
"ומי זאת הכוסית הזאת ?" החבר שלו אמר ושם עליי יד
"בה לא נוגעים, היא איתי היום" הוא אמר להוריד לו את היד ממני, חייכתי
"מה קרה ? שתדעי שאת צריכה לזכר, הוא בנזונה הוא לא יכול להחזיק קשר, הוא תמיד בוגד בכולן בסוף" החבר של דניאל אמר
"שתוק, אל תתיחסי אליו" הוא אמר ונכנסנו.
היו שם אנשים המלא גילאים, הסתכלתי קצת וראיתי שם את .. עומר ? מה הוא עושה שם ?
דניאל קלט שהסתכלתי עליו ואמר: "שחכתי שהוא חבר של זה שהמסיבה אצלו, אל תתיחסי אליו, תהני בלעדיו, את יודעת שאת יכולה" הוא אמר והנהנן
"דניאל ?" מישהי נמרחה עליו
"עופי ממני" הוא אמר
"בוא איתי רגע" היא אמרה
"לך איתה" אמרתי וחייכתי

פרק 26
הלכתי אל הבר שהיה שם
"ומה בשבילך ?" האיש שהיה שם שאל. נעמדתי ליד עומר, ראיתי שהוא מסתכל עליי.
"את זה" אמרתי והצבעתי על איזה משקה אלכוהולי, לא ידעתי מה הוא בכלל, רק רציתי לשכוח מהכל
"את בטוחה ילדה ? זה קצת חזק בשביל ילדים בגיל שלך" הוא אמר
"כן" אמרתי והוא מזג
"את לא שותה את זה" עומר אמר
"אני כן" אמרתי ולקחתי לו את הכוס מהיד
"לא את לא" הוא אמר ולקח לי אותה חזרה
"כן אני כן" אמרתי ולקחתי אותה בחזרה אבל הוא לא עזב, והכוס נשפכה עליי.
"נו מה אתה רציני ?!" שאלתי
"זה אומר שזה הזמן שלך ללכת הביתה, אני אקח אותך" הוא אמר
"לא, זה לא" אמרתי והורדתי את החולצה השקופה ונשארתי עם בביקיני.
"אתה יכול לתת לי עוד אחד כזה ?" שאלתי את הברמן ושמתי לב שהוא מסתכל לכיוון החזה שלי, ראיתי שאומר מתעצבן, ואני לא אגיד שלא נהנתי מזה.
"קחי" הוא אמר והלכתי
שתיתי את זה, זה היה דוחה אבל מה אני יעשה בשביל לשכוח את עומר ?
התחלתי לחפש את דניאל, לא ראיתי אותו, אבל ראיתי את עומר מדבר עם מישהי והכאב הלך וגבר.
"אתה יכול לתת לי את השתייה הכי חזקה שלכם ?" שאלתי את הברמן
"את בטוחה שאת רוצה את זה ילדה ?" הוא שאל והנהנתי. הוא נתן לי כוס, ואחרי זה עוד כוס, כבר הייתי ממש מסוחררת. הלכתי ונתקעתי במישהו
"פשיייי איזה כוסייתת" הוא אמר וחייכתי. כרכתי את ידיי סביב ראשו והוא חייך אליי
"זריזה הא ?" הוא אמר ונישק אותי
"בואי" הוא אמר יעלה איתי לקומה השנייה של הבית, ונכנסנו לאחד החדרים. הוא זרק אותי על המיטה ונשכב נעליי, להתחיל לנשק אותי בפראות .
לאט לאט הוא התחיל לשחק לי עם הסוגר של החזייה, ולבסוך הוא פתח אותו.

נ.מ עומר
חיפשתי את רומי, לא ראיתי אותה. הסתובבתי ליד הבריכה, הברמן ורחבת הריקודים, המקום היחידי שלא חיפשתי בו הוא הקומות למעלה. עליתי למעלה לחדרים ופתחתי את הדלת, ראיתי את החבר הזה שלה, דניאל ? שוכב עם מישהי, וסגרתי את הדלת.
אני לא יכול פשוט לפתוח דלתות, אבל לא ממש היה לי אכפת.
פתחתי עוד כמה דלתות וראיתי כמה ילדים שוכבים, הם פצצת מין בגיל הזה.
אני יודע, זו הייתה טעות אגואיסטית, ולא הייתי צריך לעשות את זה, לא הייתי צריך להגיד לה שבגדתי בה כי זה לא נכון, הייתי צריך לחשוב קודם עליה ואחר כך עלי, אבל אני לא יכול להיות איתה כי ראיתי עכשיו שאני חושב קודם על עצמי, מה שאומר שאני אפגע בה.
עליתי את קומה, פתחתי את הדלת וראיתי את רומי, שוכבת, כמידהו מעליה והחזיה דל הבגד ים דלה על הרצפה.
הרמתי אותו ממנה, נתתי לו אגרוף ו היא צרחה הוקמה לעזרתו. הבנתי שזה היה מרצונה, הוא לא כפה עליה …
"רומי בואי" אמרתי והיא התקרבה אליי
שמתי לה את החזייה של הבגד ים שלה, השתדלתי לא להסתכל אבל היא כל כך סקסית, אפ היא לא הייתה תלמידה שלי לא יודע מה הייתי עושה.
הרמתי אותה עליי והרחתי שהיא שיכורה.
"כמה שתית ?" שאלתי אותה
"רק שבע כוסות" היא אמרה
"שבע כוסות ?!" שאלתי העצבים
הרמתי אותה והכנסתי אותה לאוטו שלי, חגרתי אותה ואותי, אבל לא יכולתי להביא אותה כך לבית שלה, אז שלחתי להורים שלה הודעה ממנה שהיא ישנה אצ לשיר והבאתי אותה לבית שלי.
"אתה יודע שאתה ממש פגעת בי ?" היא אמרה בזמן שהיא משחקת לי בשיער
"אני לא רוצה, תאמיני לי" אמרתי ונכנסתי איתה לביתי. השכבתי אותה על המיטה והיא הלכה לישון