אני לא בוחרת להיות מאוהבת פרק 28- לזרום עם הלב
נ.מ עומר
ספרתי לה הכל … טוב לא בדיוק הכל …
א י לא יכולחפר לה שכשהיא הגיעה לפה לא הפסקתי לנשק אותה, למרות שהיה לה טעם של אלכוהול לא היה לי אכפת, רציתי לנשק אותה ושהיא לא תזכור כי אסור לנו להיות ביחד …
נ.מ רומי
הרגשתי מובכת, יצאתי מביתו של עומר וחזרתי לביתי.
שיר התקשרה אליי
"רומוש ?" הוא שאלה
"שיריי" אמרתי
"שי מסיבה היום, את באה ?" היא שאלה
"ברור" אמרתי. אני לא טיפוס של מסיבות אבל זה עוזר לי להתגבר על עומר ולהכיר בנים חדשים, אז למה לא ?
"סבבה בשמונה אצלך" היא אמרה וניתקה
שמעתי צלצול בדלת, פתחתי אותה וראיתי את דניאל
"באת לכעוס עליי שוב ?" שאלתי
"לא, באתי להגיד לך שאני מצטער על אתמול שעזבתי אותך ועל היום בבוקר שחשבתי ששכבת עם עומר" הוא אמר
"ואם הייתי באמת שוכבת איתו, אז מה ?! אתה ממש לא אמא שלי ואין לך זכות להגיד לי מה לעשות !" אמרתי
"תראי, באתי להגיד לך שאני מצטער, ואני באמת לא רוצה לריב" הוא אמר.
לי ולדניאל יש קשר מוזר, אנחנו כמעט כל הזמן רבים ובסוף משלימים. כל הקשר שלנו מורכב מריבים
"טוב בוא" אמרתי וחיבקתי אותו. התגעגעתי אליו
"לאן את הולכת היום ?" הוא שאל
"למסיבה" אמרתי
"עוד אחת ? רק אתמול היית" הוא אמר ועשיתי פרצוף.
"עם מי את הולכת ?" הוא שאל
"שיר" אמרתי
"שתיכן ? שתי בנות לבד ?" הוא שאל
"עוד פעם אתה מתחיל עם הקטע הזה ?" שאלתי
"אני מתחיל עם הקטע הזה כל פעם כי את לא שומרת על עצמך ! את יודעת איך זה נגמר בפעם הקודמת !" הוא אמר
"אני אלך עם מי שאני רוצה ומתי שאני רוצה ואעשה מה שאני רוצה ואתה לא יכול להגיד לי על זה כלום !" אמרתי בעצבים
"מאז שנפרדת מעומק השתנת" הוא אמר ולא עניתי לו
"אני מבין שאת פגועה וזו הדרך שלך להתגבר עליו, לצאת, אבל את חייבת לשמור על עצמך" הוא אמר
"אז אני בא" הוא אמר
"ממש לא" אמרתי
"למה ?" הוא שאל
"כי בכל הפעמים שאמרת 'שאתה בא' עזבת אותי והלכת לזיין בנות לאחר כך כעבת עליי שאני לא איתך". אמרתי
"את צודקת, אז עכשיו זה יהיה שונה תתני לי הזדמנות להוכיח לך" הוא אמר ושתקתי
"קטנטנה" הוא אמר וחייכתי
"מתי להיות פה ?" הוא שאל
"רבע לשמונה, ומונית תיקח אותנו עם שיר" אמרתי
"למה מונית ? א י אקח אותנו תגידי לשיר שתהיה פה" הוא אמר והנהנתי
—רבע לשמונה—
שיר דפקה על דלת ביתי ופתחתי לה
"אעאעאעא איזה מושלמת את" היא אמרה
"ואת כוסעע" אמרתי
הייתי עוד דפיקה בדלת, פתחתי וזה היה דניאל
"יופי הפעם לא התלבושת חשוף מידי" הוא אמר כשהוא בוחן את לבושי
"זה רק בגלל שלא היה לי כוח למריבות איתך" אמרתי
"נו רואה ? זה בסוף משתלם" הוא אמר וחייכתי
"יאללה נזוז ?" הוא שאל
"כן" אמרתי והוא נעצר ליד המראה
"איזה חתיךך אניי" הוא אמר
"בוא בוא כבר" אמרתי, יצאנו מהבית ונכנסנו למכונית.
הגענו למועדון, הרבה מוסיקה רועשת. שיר הלכה עם חבר דלה ואני ודניאל נשארנו ביחד. הוא תפס לי את היד אומר:
"היום אני לא מתכוון לעזוב אותך. לא בשביל אף אחת" הוא אמר והגענו לברמן
"מה בשבילך ?" הברמן שאל את דניאל ודניאל ביקש בירה
"ומה בשבילך ?" הברמן שאל
"כמוהו" אמרתי
"לאלאלא, בשבילה קולה" דניאל אמר וחייכתי.
שתינו קצת והלכנו לרקוד, הרגשתי לא טוב עם כל האנשים, אמרתי לדניאל שאני רוצה ללכת והלכנו
"דניאל זה לא הדרך לבית שלי, לאן אנחנו נוסעים ?" שאלתי אחרי רבע שעה של נסיעה
"חכי ותראי" הוא אמר
הגענו לחוף יים, ירדנו מהאוטו ודניאל הביא מחצלת .
נשכבנו על המחצלת, אחד ליד השני, מסתכלים על הכוכבים
התחילו לכאוב לי הרגליים, הורדתי את העקבים ו הסתכלתי על עצמי.
למה נהייתי ? לעוד אחת מהזונות שמתלבשות חשוף ? לצאת למועדונים זה לא אני, להשתכר זה לא אני, אני לא זונה ואנח גם לא רוצה להיות כזאת, ועומר, שבגללו כל זה קורה לי לא שווה את זה, אני חייבת למצוא דרך אחרת להתגבר עליו, אבל כך לא, לכל דבר יש גבול … אמרתי
אולי מישהו יעזור לי להתגבר עליו. חשבתי ו הסתכלתי על דניאל, ואחרי שנייה הוא הסתכל עליי. הסתכלתי על העיינים שלו, חומות אבל מיוחדות, על השיער הבלונדיני שלו, על החיוך המתוק שלו ועל גופו השירירי.
"קטנטנה ? אני יודע שאני חתיך אבל דיי לבהות" הוא אמר
"בוהה בכיעור שלך" אמרתי
"שקט את רוצה אותי, כולן רוצות אותי אין אחת שלא " הוא אמר ותכלס צודק, הוא חתיך ןחמוד …
"יש אחת, אני לא רוצה אותך" אמרתי והייתה שתיקה של כמה דקות, שנינו חזרנו להביט לדמיין, לאחר הך אני חזרתי להסתכל אליו
"קטנטנה עכשיו רציני מה יש ?" הוא שאל
קצת פחדתי, לא ידעתי מה אני הולכת לעשות, עם בגלל שאני פגועה או מאהבה, אבל פשוט זרמתי עם הלב לשי והתקרבתי אליו …
תגובות (1)
פרק מעניין מסקרן לדעת מה יקרה.
מצפה להמשך.