אני לא בוחרת להיות מאוהבת פרק 9 – המקום של שנינו

נ.מ רומי
היה צלצול בדלת של הבית. אני הייתי במצב של שכיבה על הספה, משועממת בלי כוח. ממש לא הרגשתי טוב. נראה לי שאני חולה
"מיזהההה ?!" צרחתי מהספה
"ליאל" הוא אמר ופתחתי את הדלת
"וואוו מה עבר עלייך" הוא שאל
"סתם לא מרגישה טוב" אמרתי
"טוב נראה לי שאני אתן לך לנוח" הוא אמר ייצא
ילד חרא . רואה שאני חולה ולא אכפת לו. מה שמזכיר לי שאני באמת צריכה להפרד ממנו…
מה שהיה בינינו עכשיו (אם זה נחשב שהיה) מבחינתיהיה משחק, שיחקתי בו כדי לבדוק עם ללעומק יש רגשות אליי, לעכשיו אני מבינה שלא, אני כל כך מטומטמתת
אני חושבת שאם זה היה מישהו אחר הייתי מרגישה רע. אבל בגלל ששחקץי בליאל, זה ששיחק בי והרבה, אני חושבת שאני אשאיר את המצב כך, רק לקצת זמן כדי שאני אוכל לשחק בו ולהציק לו גם.

נ.מ עומר
נכנסתי לכיתה, בתקווה לראות את רומי. החיוך שלה, המבט המתוק שלה, מספיק לי רק לראות אותה מחייכת חיוך אמיתי והיא עשתה לי את כל היום.
"שלום כיתה" אמרתי ונכנסתי, בחנתי במבטי אבל לא ראיתי את רומי.
הקראתח שמות.
"מישהו יודע איפה רומי ?

נ.מ ליאל
הודעה החדשה מ:
רומי (לא קורא לה אהבת חיי או משהו כזה כי אני לא מאוהב בה) : תגיד באלך לקפוץ אליי ו לעשות משהו כיף ?
אני: למה את מתכוונת שאת אומרת 'משהו כיף' ?
רומי: אתה יודע, מה שאתה מחשיב אותו לכיף
אני: אני בדרך
רומי: רגע אתה יכול להגיד לעומר שאני חולה ?
אני: אה רומי, שכחתי שאת חולה אז זה לא ילך …
רומי: איזה חולה ? אתמול סתם לא הרגשתי טוב והיום הברזתי כי לא היה לי כוח … אבל אם אתה לא רוצה לא צריך …
אני: עוד 10 דקות אצלך .
סופסוף, מה שרציתי לעשות עם רומי יקרה אחרי הרבה זמן. אם אני אוהב, אני אשאר איתה, ואם לא, אני אפרד מהקטינה הזאת.
"עומרר " נכנסתי לכיתה שלה
"לא למדו אותך לדפוק ?" הוא שאל והתעלמתי. אינלי כוח למורה המזדיין הזה.
"רומי ביקשה ממני להגיד לך שהיא חולה. הייתי פה" אמרתי ויצאתי אל רומי

נ.מ רומי
היום אני הולכת להחזיר לליאל ולגמור איתו סופית. עברו חמש דקות ונשמע צילצול בדלת.
"היי" פתחתי את הדלת והוא אפילו לא אמר לי היי חזרה ,ישר הפיל אותי על הספה הבן זונה הזה.
הוא התחיל לנשק אותי בפראות ולא הפסיק, ניסיתי להגיד לו בין נשיקה לנשיקה אבל לא הצלחתי …
אחר כך הוא עבר לנשק אותי בפראות בצוואר, למהר מאוד הוא גם התחיל לפשוט את חולצתי.
"רגע ליאל …" אמרתי
"מה ?" הוא שאל אבל לא עצר
"לפני שאנחנו עושים את זה, אני רוצה שתדע משהו" אמרתי
"מה ?" הוא שאל
"יש לי מחלת מין" אמרתי והשתדלתי לא לצחוק, כדי לא להסגיר את עצמי
"מה ?!" הוא שאל וקם ממני בבהלה.
"כן, בגלל זה לא רציתי לשכב איתך כל כך מהר, כי זה מדבק …"
"מה ?!" הוא שאל והוסיף:
"אני מצטער אבל אני לא הולך לשכב איתך …"
"ואני גם חושב שכדאי להפרד" הוא אמר
"מה ? למה ?" שאלתי
"כי אני לא יכול להיות עם מישהי כמוך …" הוא אמר
"למה ?" שאלתי
"כי אני לא רוצה להדבק אולי ?!" הוא אמר
"אה זה, אתה כבר נדבקת …" אמרתי
" מה ?!" הוא שאל
"סורי …" אמרתי
"אבל איך ?!" הוא שאל
"זה עובר בנשיקות " אמרתי והשתדלתי לא לצחוק
"אני לא מאמין" הוא אמר והתיישב על הספה. ואני. לא מאמינה עד כמה הוא מטומטם.
"ומה המחלה הזאת עושה ?" הוא שאל
"אה היא גורמת ל'זה' שלך לא לעמוד" אמרתי
"מההההההההה ?!" הוא צעק, פתח את הדלת של הבית שלי וברח, ואני נחנקתי מצחוק.
כל כך קל לעבוד עליוו
התחלתי להרגיש לא טוב אז לקחתי כדור ונרדמתי לשעתיים וחצי. התעוררתי, בגלל צילצול מעצבן שהיה בדלת
"נו ליאל הבנת שעבדתי עלייך ?" אמרתי ופתחתי את הדלת, אבל ראיתי שם את עומר
"מה אתה עושה פה ?!" שאלתי
"באתי לשמח ילדה חולה ?" הוא אמר
"תעלי להתארגן תוך חמש דקות את כאן" (אנחנו גרים בבית פרטי החדר שלי למעלה) הוא אמר ועליתי. אחרי חמש דקות ירדתי.
"אוקיי אז .. מה אתה עושה כאן ?" שאלתי
"מוציא אותך קצת מהבית" הוא אמר וגרר אותי מחוץ לבית, לקח את המפתח ונעל.
"נו עומר אני חולה אין לי כוח לזה" אמרתי.
"נו בואי' הוא אמר להכניס אותי לאוטו שלו.
הגענו למדשאה, המקום שלי, או ממה שהבנתי בזמן האחרון, המדשאה זה יותר 'המקום של שנינו'
הוא פרס שמיכה ושם עליה המון אוכל
"רציני ?" שאלתי
"אכן". הוא אמר
"ומי אתה חושב יאכל את כל זה ?" שאלתי
"אני ואת" הוא ענה
"נו עומר אני חולה אין לי תאבון" אמרתי
"בגלל זה את צריכה לאכול בריא" הוא אמר להביא לי סנדוויץ.
"אז מה היה הסיפור שעבדת על ליאל ?" הוא שאל
"מבטיח לא לגלות ?" שאלתי
"מבטיח" הוא אמר וסיפרתי לו.
"את רצינית ?" הוא שאל תוך כדי שהוא נקרא מצחוק
"כן" אמרתי והתחלתי לצחוק גם
"הילד מטומטם" הוא אמר
"אסור לך לומר על תלמידים שלך שהם מטומטמים, לבטח לא לתלמידה אחרת שלך !" אמרתי
"זה מה שאת חושבת שאני חושב עלייך ? סתם תלמידה שלי ?" הוא שאל
"אז מה אתה אמור לחשוב עליי ?" אמרתי והייתה שתיקה. אחרי שתי דקות שתיקה הוא אמר:
"שאת תלמידה" זה היה מוזר. אחר כך הייתי שתיקה למשך 5 דקות ואז הוא אמר:
"אז חזרת אליו רק כדי להחזיר לו ?" הוא שאל
"כן" אמרתי, וניסיתי להשמע אמיתית. הסיבה שחזרתי אליו הייתה כדי לבדוק עם עומר אוהב אותי, אחר כך ניצלתי את המצב
"אז למה צעקת עליי ?" הוא שאל
"כי עצבנת אותי" אמרתי
"לא באמת התכוונת לזה ?" הוא שאל
"נראלך ?" עניתי
"ואתה ? באמת התכוונת לזה ?" שאלתי
"כן מה עשיתי לא בסדר ?" הוא שאל
"מה קרה ל: 'אני לא חבר שלך אני מורה שלך' וכל אלה ?" שאלתי
"בקשר לזה …" הוא אמר והתקרב אליי
"מה…?" אמרתי והוא נישק אותי