אני מרשעת,אך אני שמחה שזה כך.

נכון,
אתה בחיים לא תהיה אחד
מהמועדפים על אימי
אבי לא מצליח לאזור את הרצון
להיסתכל לך בעיניים
נכון אתה כנראה לעולם לא תפגוש
את המשפחה המורחבת שלי,
אני יודעת שאני נשמעת כמו
המרשעת בסיפור אבל אני שמחה שלעולם לא תפגשו
ושהורי לעולם לא ממש יוכלו לסבול אתך
למה?
מכוון שאם הם היו מחבבים אותך
הם היו מזמינים אותך לארוחת ערב
והארוחות הללו לעולם לא מסתיימות טוב,
לפחות לא אצלי
זאת אומרת יהיו יותר מידי שאלות,
יותר מידי מבטים
ואם הם החליטו שאתה עדיין מוצא חן
בעינייהם אין לך מזל מכוון שאז מתחילים הסיפרים,
לא רק עליי, אלה גם על אלו שלא שרדו את הארוחות הללו.
אם לא עברת,
הם פשוט ישלחו לעברך מבטים
ויתלחששו בכול מיני שפות שאלוהים יודע
שאפילו אני, רוב הזמן לא מצליחה להבין.
ובמשך כול הזמן הזה אני אשלח לעברך מבטים מצטערים
אני אנסה לנתב שיחה נורמלית
ועד שאני אצליח לעשות זאת סוף סוף אתה כבר תהיה אדום כמו עגבניה אם
זה ממבוכה ואם זה מכעס על כך שאתה לא מצליח להבין על מה הם מדברים