בית ספר לאומניות-10 עאעאעאעאע פרק עשר…

דייב נכנס והתיישב קרוב לבמה
נזכרתי מה אני אמורה להגיד הסתכלתי על התלמיד האחר ואמרתי:
"I understand the anger in your words but not your words" דרמתיות חא אני דרמתית
עפתי למושבים
"אחלה משחק" הוא אמר אוח מבטא חמוד
"פ'חחחח לא ממש"
"אמרתי בציניות"
"ממש בדרן"
,דייב הבדרן נשמע טוב" אמר צחקתי
גם הוא צחק מממ יחסית חדש הוא נחמד
"איזה מגמה?, תאטרון ברור שלא" אמר
הרבצתי לו בכתף
"היי, אני באומנות"
"מגניב גם אני" וחייך שיייש כמה השיניים שלו לבנות
אני מפנה מבט לא רוצה שאני אראה כמו פריקית בוהת השיניים
הצלצול הגואל
רק שמונים וחמש איזה קמצנים המורים האלה אווף איתםםם
"תגיד" אמרתי כשיצאנו
"אתה רוצה אולי לשבת איתי עם סתיו ועם עומרי"
"בטח מי אלה?"
"סתיו החברה הכי טובה שלי ועומרי החבר שלי"
"אה אוקי" אמר בקצת פחות התלהבות"
"מה קרה?" שאלתי
"מתח אני מתוח"
הנהנתי בחיוך גם אני הייתי ככה ביום הראשון שלי ליד עומרי עם הלוקרים (אתן לא זוכרות לכו לראשון)
התקדמנו לחצר ראיתי מרחוק את עומרי
"אעאעיאעאעאע" צרחתי סתיו זינקה עליי ואני נאלצתי לעשות לשמנה הזאת שק קמח
עומרי הסתובב וצחק
"מאוד מצחיק אתה לא צריך לעשות לשמנה הזאת שק קמח" צעקתי
ת'אמת סתיו לא שמנה היא דיי שני קילוגרמים מתחתי
מהצד ראיתי את דייב מחייך בבישנות
סתיו ירדה מהגב שלי שיייייש איזו הקלה מה יש לי עם ה-שיייייש הזה??
רצתי על עבר עומרי ונתתי לו נשיקה חפוזה
"עומרי זה דייב הוא חדש מאנגליה נדמה לי"
"קול, נעים להכיר אחי איזו מגמה?" שאל תוך כדאי הרמת יד לכיף עם דייב
"אומנות" אמר ונתן לו כיף אח המסורת של הבנים לתת כיפים
ישבנו ביחד ודיברנו
"אז מה אתם עושים מחר בשבת?" שאל דייב
"מחר שבת?" שאלתי המומה
"כן"
"אה עזבו הספירה שלי בלוח השנה גרועה מאוד.."
הם צחקו אני לא הכי התכוונתי להצחיק אותם
הסמקתי
ועומרי ששם לב לזה שצחק עוד יותר ונישק אותי
"טוב נראה לי שאני אלך לגלוש יש מזג אוויר מצויין" אמרתי
"טוב שלא תישרפי לי" אמרה סתיו
בסוף נשרפתי כהוגן
הלכתי לישות בגופיה מרוחה בשמן תינוקות שקצת העביר את הכאב והלכתי למיטה כולי דרוכה אח איזה כאבב