גלגולו של אותלו פרק 1

"אמילי וליאם בוגדים בך" כך נכתב על פתק לבן שנפל מהלוקר של רון. מי שכתב אותו היה חכם מספיק בשביל להדפיס אותו במחשב, ככה לא יוכל לזהות את האשם.
כולם יודעים שקשה לשכנע את רון בכל דבר ובטח שבעובדה שהחברה שלו, שאוהבת אותו, בוגדת בו עם החבר הכי טוב שלה. כל כך מגוחך להגיד דבר כזה. הוא זוכר שלפני כמה שבועות אמילי סיפרה לו שליאם החליט לצאת מהארון ובקשה שישמור את זה בסוד, עד לרגע הנכון. אז רון החליט לזרוק את הפתק לפח ולחפש את אמילי שהגיע כבר לבית הספר.
"היי יפה," הוא אמר לה כשהם נפגשו בכניסה לבית הספר "התגעגעתי אלייך" הוא נישק אותך.
"גם אני אליך" היא אמרה בחזרה. "לגמרי שכחתי!" נזכרה אמילי פתאום והוציאה מהתיק קופסה קטנה עם שלושה פרלינים תוצרת בית. "אני מתחילה למכור אותם," היא אמרה והושיטה לרון את הקופסה. בלי לחשוב פעמיים הוא לקח אחת וטעם ממנה. רון לא ידע אם זה אכן טעמו של גן עדן, ואם כן, אז הוא כבר לא יכול לחכות לרגע שימות.
"ואוו!" הוא התפלא "זה הדבר הכי טעים שיש!"
"מאמי!" היא נשקה אותו בדיוק בשנייה שהחל הצלצול.
"שיט!" רטן רון "יש לי ספרות עכשיו, שכחתי את המחזה בבית!"
"איזה מחזה אתם לומדים?"
לאמילי יש חולשה למחזות, היא אוהבת אותם אולי יותר משהיא אוהבת את רון. משחק הוא החיים שלה והיא יודעת לכתוב מחזות גאוניים כמעט כמו אלה של שייקספיר.
"אותלו." הוא אמר
"המחזה האהוב עליי! אחרי חלום ליל קיץ…" צחקה אמילי ורון צחק איתה. "יש לי עותק" הוציאה אמילי ספרון מהתיק "אנחנו בדיוק מעלים אותו בקורס."
"ואוו תודה!"
"נתראה אחר כך! אני אוהבת אותך!"
"אוהב אותך!" הוא החזיר לה והם נפרדו לשלום.

****

מקס טצ'ר היה המורה לספרות באותה שנה. בכיתה היו חמישה עשר תלמידים, די הרבה יחסית לבית ספר כל כך קטן. רון ישב בשורה האחרונה ושירבט משהו גרוע במחברת שלו. המחזה היה מונח על השולחן ברישול, הקלמר היה מפוזר והוא עצמו היה בעננים.
"כמו בפעם הקודמת," אמר המורה אחרי נאום ארוך שרון לא הקשיב לו "גם הפעם אבחר תלמידים שיהיו הדמויות. השנה כולם יצטרכו להקריא, שכן זהו חלק מהציון השנתי שלכם."
הוא רשם את שמות הדמויות על הלוח וניגש לעניין: "לאור מה שקרה בקמצן של מולייר, הפעם אני אבחר את התלמידים – ליאם אלן הוא אותלו… פולי הארט דסדמונה… ג'וש קים יאגו…" לאחר שהתבשר בעובדה שהוא הופך להיות אותלו, ליאם הפסיק להקשיב למורה ומשום מה חשב על הפתק המוזר שקיבל בבוקר.