האהבה…

אוחח זה כזה חרא ליהיות מאוהבת. ליהיות מאוהבת במישו שלא שם עלייך. מישו שלא רואה אותך ממטר. מישו שלא משנה כמה שיגידו לך שאת יפה-רק ממנו תרצי לשמוע את זה. מישו שרק לראות את החיוך שלו יעשה לך טוב. מישו שרק מלשמוע את השם שלו את תרעדי בכל הגוף. מישו שאוהב מישי אחרת. מישו שלא שייך לך. אז כן. אני מאוהבת באחד כזה. הוא אפילו את השם שלי לא יודע.. ואני? כותבת לכם פה עליו.. אין יום שלא עובר בלי שאני חושבת עליו. איך הכרנו? אם אפשר לקרוא לזה הכרנו…
יום אחד הסתובבתי עם חברות שלי והוא עם חברים שלו.. אני וחברות שלי הסתכלנו עליו מרחוק ודיברנו על כמה שהוא חתיך.. אחרי שעתיים ככה בלי לשים לב יצא מצב שאני וחברות שלי עומדות שאני עם הגב אליהם והחברות שלי רואות אותם.. הם קראו לי החברים שלו ידעתי שהם מתכוונים אליי… לקח לי זמן להסתובב ושהסתובבתי? הוא חייך אליי חיוך ממיסססס ואמר 'גיא' חייכתי והסתובבתי חשבתי שהוא כבר שם עליי או משו.. המשכנו אני וחברות שלי וממש שנייה לפני שהלכנו הוא בא אלי ואמר לי 'ילדה ילדה ישלך פלסטר? יורד לי דם מהמכנס' וצחק ולמרות שהוא השפיל אותי חייכתי אליו.. אבל לא חיוך רגיל… חיוך של אתה מוושלם אבל ממש באלי להרוג אותך. וזהו… הלכתי… ומאז לא נפגשנו.. אני יודעת מיהו אני כל היום חושבת עליי והוא? אני לא יודעת מה איתו אם הוא חושב עליי אם הוא בכלל זוכר אותי…
אז זאת האהבה החרא שלי.