האח החורג המפורסם שלי פרק 26:)-סיפור על וואן דיירקשן

הוא נכנס ואמר לי "אני..אני צריך לדבר איתך.."הוא אמר והשפיל את מבטו "את יכולה לבוא?" הוא אמר בעדינות עם הקול שכל כך אהבתי..החזקתי אצבעות שכשנצא מהחדר הוא פשוט יינשק אותי..ולא יעזוב.. יצאתי מהשמיכה הארי לחש לי "בהצלחה" עם השפתיים החזרתי לו"תודה" ויצאתי מהחדר בעקבות נייל
הוא פתח את הדלת של חדרו וראשו למטה הלכתי בעקבותיו הוא התיישב על המיטה..התיישבתי ליידו מחזיקה אצבעות "בבקשה תגיד לי שאתה רוצה שנחזור" אמרתי לו מלטפת לו בעדינות את הלחי..הוא הזיז את ידי מהלחי שלו ..והסית את מבטו ..באותו רגע חשבתי שהוא הולך להגיד לי שהוא רוצה שניפרד.."אני..אני הגעתי למסקנה" הוא אמר והדמעות התחילו לזרום לו בלחיים כאן כבר הייתי בטוחה שהוא רוצה שניפרד אז גם אני התחלתי לבכות.. לא יכלתי להרשות לעצמי לאבד אותו "לא רק אל תגיד לי שאתה רוצה שניפרד.." אמרתי והסתכלתי עליו …הוא הרים את מבטו אליי שם את ידו על הלחי שלי ונישק אותי..השפתיים החמימות שלו התנגשו בקרירות שלי.. הרגשתי את שפתיו.. ברגע האחרון.. כנראה שלתמיד.. בכיתי תוך כדי שהתנתשקנו .. והוא התנתק ממני השאיר אותי עם טעם של עוד "בבקשה..אתה הסיבה שאני קמה כל בוקר" אמרתי תוך כדי שדמעות זורמות על לחיי וגם על לחייו .. "אני לא יכולה להרשות לעצמי לאבד אותך" אמרתי ובכיתי עוד יותר "אני..אני מצטער" הוא אמר והתחיל לפרוץ בבכי תוך כדי שטמן את ראשו בידיו..ישר ברחתי מהחדר באפיסת כוחות וטרקתי את הדלת.. רצתי לחדר הכי קרוב.. ולא שמתי לב לאיזה חדר נכנסתי..פשוט פתחתי את הדלת נשכבתי על המיטה והתחלתי לבכות… שמעתי רחשושים של שני אנשים אחד של לואי והשני היה קול נשי.. שכנראה זאת אלינור בכיתי לתוך הכרית וכשזיהיתי שזאת אלינור הרמתי את ראשי ואמרתי "לואי ואלינור?" בקול חנוק מדמעות "כן… אבל מה קרה לך?" היא אמרה וליטפה את ראשי וחיבקה אותי.."אני…אני עשיתי טעות..כל כך ענקית"אמרתי הנדתי בראשי ..לא מאמינה לעצמי שעשיתי את הטעות הזאת.."אני..אני התנשקתי עם ליאם בטעות.. אני לא מרגישה אליו כלום! זה היה בטעות ממש בטעות..ונייל ראה אותנו" אמרתי ובכיתי יותר חזק לואי חיבק אותי…טמנתי את ראשי בחזהו ואמרתי "איבדתי את הדבר הכי חשוב לי בחיים.. אין לי עכשיו למה לקום בבוקר.." אמרתי והבכי התחזק מאשר קודם ..לא ידעתי מה לעשות עם עצמי…לואי ואלינור הצליחו להרגיע אותי קצת.. לואי סיפר לאלינור כל מה שקרה ואז לואי שאל אותי "ולמה עכשיו את בוכה באמת?" אז עניתי לו "זוכר שאמרתי לך שאמרתי לו שהוא צריך להחליט אם לסלוח לי או לא? "לקחתי נשימה עמוקה ולואי הנהן "אז..אז.. הוא החליט שהוא רוצה שניפרד..שנינו שבורים מזה..ואני גם חושבת שיותר החמרתי את זה בגלל שנרדמתי בטעות על הרגליים של ליאם כשראינו סרט כדי להעביר לי את המצב רוח רע מקודם.." אמרתי והדמעות התחילו לזרום "אווי" אלינור אמרה וחיבקה אותי..חיבוק חם ואוהב.. שחברות נותנות..אגב חברות..מזמן לא דיברתי עם לי ועם רוני (מעכשיו קוראים לדמות רוני…חברה שלי רצתה.. אוף איתה! חח זרמו) אבל זה לא הזמן חשבתי לעצמי.. אחרי שאני יירגע קצת.. לואי ואלינור אמרו "אנחנו נשאיר אותך קצת לבד טוב?" הם אמרו בתיזמון מיוחד ואמרתי "טוב" מסתכלת על הזוגיות המושלמת שלהם.. נזכרת בי ובנייל ופורצת בבכי שוב מחבקת את הכרית ונרדמת… "עדן?"לואי אמר וליטף אותי "מה?" אמרתי "המיטה.. אני רוצה לישון.. את יכולה לעבור לחדר של הארי?" הוא אמר "אוי שחכתי כן בטח.. תודה על הכול" אמרתי וחיבקתי אותו.. יצאתי מהחדר אמרתי לו לילה טוב והלכתי במסדרון.. הסתכלתי על עצמי במראה שהייתה שמה וראיתי את עצמי ..עדיין עם הבגדים של נייל.. הוא בטח יירצה אותם חשבתי לעצמי..הלכתי לחדר של הארי וראיתי אותו רואה איזשהו סרט ..הוא ראה אותי ומיד קם אליי וחיבק אותי.. "אין בעיה אני יביא לך בגדים.. ואחרך אנחנו צריכים לדבר.." הוא אמר והתנתקתי מהחיבוק שלו.. הוא הוציא לי בגדים..הלכתי לחדר אמבטיה שלו הורדתי מעליי את הבגדים של נייל הסתכלתי על גופי במראה וחשבתי לעצמי.. אני כל כך שמנה.. אני נראית כמו פרה… שום דבר לא יפה עליי גם …אמרתי ונשמתי עמוק שמתי את הבגדים שהארי נתן לי קיפלתי את הבגדים של נייל יפה יפה ..אזרתי אומץ והלכתי לתת לנייל את הבגדים נשמתי נשימה עמוקה ודפקתי על הדלת "כן"שמעתי קול רועד מבכי נכנסתי השפלתי את מבטי ואמרתי "אלה הבגדים שלך..חשבתי שתרצה אותם.." אמרתי והרחתי אותם נתתי להם נשיקה.. נפרדתי בפעם האחרונה מנייל (הבגדים שלו) הרמתי את מבטי וראיתי אותו יושב על שולחנו ומניח את ראשו על השולחן רועד מבכי הוא הסתכל עליי ..ישר השפלתי את מבטי אמרתי לו "ביי נייל" והתחלתי לבכות …חזרתי לחדר של הארי התיישבתי על המיטה והוא ראה את ראשי הטמון בידיי ואמר "דיי..תלכי לישון..אל תחשבי עליו..ומחר תקומי חדשה" "בטח…אני רוצה למות מאשר לא להיות חברה של נייל..זה עדיף" אמרתי והמשכתי לבכות ללא הרף "לא..את צוחקת איתי..אל תיתני לאף אחד לקחת ממך את החיים" הוא אמר.. "אף אחד לא שווה מוות" הוא המשיך "אבל נייל..הוא הסיבה היחידה שקמתי כל בוקר עם חיוך.. גם כן עם האמא המטומטמת שאני שונאת.. אני אוהבת אותו והוא הסיבה שחייכתי כל יום..אני לא מאמינה לעצמי.. איך יכולתי? הרסתי לעצמי את החיים" אמרתי נשכבת על המיטה חסרת כוחות מקווה לקום בבוקר ולגלות שזה סתם עוד חלום רע התכסיתי בשמיכה והארי חיבק אותי וליטף אותי ומייד נרדמתי..בוכה..