הבלוג של אור – פרק 2

הסתכלתי על החלון מתחיל לרדת גשם אנחנו באמצע חודש נובמבר . היו טיפות חלשות ואז הן התחזקו וכמעט הרגשתי שהן מנפצות את החלון . חזרתי להסתכל על ירין , גיא המלצר מזג לשתינו שוקו חם עם מרשמלו .
" תהנו . " הוא אמר וחייך אלינו
חיכתי לזה שנתיים או אפילו יותר .. מה קורה לי עכשיו ? למה אני לא שמחה וצורחת ומתנפלת עליו בחיבוקים ? אני לא יכולה להיות כמו חגית לבגוד . אין מצב אבל שגם אני אחכה שהוא ייפרד ממנה ממש לא . מה שנועד לקרות ייקרה . אבל כנראה שזה , אנחנו , אני וירין לא נועדנו לקרות
" אני מצטערת שאתה מרגיש ככה גם . אבל אני לא מרגישה ככה . " אמרתי הוא השפיל מבט ואז הסתכל עליי במבט מלא שנאה וכעס המבט שלו העבירה בי צמרמורת מוזרה כזאת הוא קם והלך . אפילו שגשום ממש לא עניין אותו הרגשתי שרק חשוב לו להתרחק ממני כמה שיותר מהר .
הסתכלתי על הפלאפון שלי שמעתי צחקוקים הרמתי את הראש וראיתי את חגית ואת רוי .
" אז מה זה רשמי עכשיו ? " שאלתי אותם במבט מזלזל כשהסתכלתי על רוי מחובק עם חגית .
" אור .. בבקשה תני לי להסביר לך משהו . " חגית אמרה לי
" האמת חגית אני יודעת שאני אסלח פשוט . פשוט תתני לי זמן אוקיי .. ? " אמרתי לה והיא הנהנה להבנה .
" אני רואה שהיית פה עם מישהו או מישהי . " היא אמרה והסתכלה עליי במבט מחשיד
" על סמך מה את אומרת את זה ? " אמרתי לה והסתכלתי עלייה מוזר לא רציתי שהיא תדע שהייתי כאן עם ירין .
" אני רואה את כוס שוקו הזאת " היא אמרה והסתכלה על השולחן
" הזמנתי לעצמי שתיים " אמרתי ובאתי ללכת
" והפלאפון ? גם זה שלך .. ? " היא אמרה ולקחתי במהירות את הפלאפון
" הייתי פה עם ירין . " אמרתי לה
" כן .. זה רשמי .. " היא אמרה לי עשיתי לה פרצוף שאני לא מבינה על מה היא מדברת .
" אני ורוי . " היא אמרה בחיוך והידקה את השילוב ידיים שלהם
" אז גם את וירין זה רשמי .. ? " היא שאלה
" אין אני וירין . הוא רק שאל למה כעסתי . " אמרתי לה והרמתי גבה
" אוקיי .. פשוט אל תגידי לו עליי ועל רוי . אני רוצה לספר לו בעצמי . " היא אמרה והנהנתי לחיוב .
" היי גיא . ירין שכח את הפלאפון שלו . יש מצב אתה דואג להחזיר לו .. ? " אמרתי לגיא והוא הנהן
" אני אתקשר לאמא או אבא שלו או לבית ומישהו יבוא לקחת . " הוא אמר והסכמתי איתו . לא רציתי ללכת לבית של ירין ולתת לו את זה במיוחד אחרי איך שהשיחה שלנו הסתיימה .
בכניסה לחללית היה דלי מלא במטריות הסתובבתי לראות שאף אחד לא רואה אותי והרשיתי לעצמי לקחת מטרייה אחת . אני לא יכולה ללכת בגשם הזה . הלכתי בזריזות לבית ונכנסתי .
" אור .. ? " עניתי לטלפון בשנייה שראיתי על הצג שמיכל התקשרה אליי
" הלו .. ? " עניתי
" אני חייבת את העזרה שלו . גאד .. את לא יודעת איזו טעות ענקית עשיתי ! " היא אמרה והייתה שתיקה ארוכה
" מה .. מה עשית ? " שאלתי אותה בחשש . מיכל היא קפדנית מאוד טעויות אצלה לא באות בחשבון היא יותר מדי מושלמת היא בחיים לא עושה טעויות . אבל תמיד יש פעם ראשונה ..
" אני .. אני פגשתי עכשיו את ירין עצבני מת ושאלתי אותו מה קרה אם זה בגלל שהוא גילה שחגית בוגדת בו עם רוי … הוא שתק הסתכל עליי בפליאה והיה בשוק והבנתי שהוא לא גילה את זה בכלל . ועכשיו תודות לי הוא יודע ! " היא אמרה . את האמת ? חלק ממני שמח אבל חלק ממני היה עצוב .
" אור .. אני לא רוצה לאבד את חגית בתור חברה .. " היא אמרה והקול שלה היה שבור
" אל תדאגי . אם היא תשאל מי עשה את זה אני אגיד שזאת אני . " אמרתי לקחתי על עצמי את האשמה גם ככה הכל אבוד ביני לבין חגית .
" אור .. לא ! אינצמצב . אור ! " היא אמרה בחצי צעקה .
" כן יש מצב . גם ככה אני והיא לא נחזור להיות חברות .. " אמרתי לה וניתקתי מיד לא חיכיתי לתשובה ממנה .
' הי חגית , סורי אבל אני סיפרתי לירין שאת ורוי ביחד . ' שלחתי לה אני יודעת שירין ייכעס כל כך שהוא לא ייספר לה מי סיפר לה .
' מההה ?! את רצינית ?! מאוחר מדי כלבה . נפרדנו בגללך את בטוח שמחה צבועה שכמותך' היא שלחה . לא עניתי לה כי הוויכוח לא יגיע לשום מקום אני יודעת .
הלכתי לישון כבר נהייה מאוחר . הסתכלתי על השמיים דרך החלון הכוכבים זהרו הרגשתי שהם מסתכלים עליי ומרחמים עליי ושעומד לחכות לי גורל אכזר . עצמתי את עיניי והתפללתי בלב חזק שהכל יהיה טוב מחר ובמשך השבוע . קמתי בבוקר לא שמתי לב שנרדמתי בכלל . הסתכלתי על השמיים האפוריים שמעט סינוורו אותי . פשטתי את הבגדים נתתי לחזייה להחליק ממני למטה נכנסתי למקלחת , פותחת את הדוש ומטר של מים נעימים מתחיל לטפטף עליי המים נהייו חמים כל חדר המקלחת נהפך להיות סאונה כמעט מכל האדים שנוצרו . יצאתי מהמקלחת עטופה במגבת חומה וארוכה . הצצתי מהר לסלון לראות עם מישהו בבית כי היום אני מתחילה מאוחר . הצצתי ולא היה אף אחד , נכנסתי לחדר שלי סגרתי את החלונות ואת הדלת והרמתי את הידיים כדי לסדר את השיער מחדש והמחלק נפלה ממני . לקחתי את הקרם גוף ומרחתי על עצמיי בתנועות רחבות ואיטיות מאוד . הסתכלתי במראה כשאני לבושה בתחתון ומנסה לסגור את החזייה , סגרתי את החזיייה לאחר כמה ניסיונות הבטתי במראה הסתכלתי על הגוף שלי כמעט ולא יוצא לי לעשות את זה להסתכל על הגוף שלי במראה . לבשתי חולצת בצפר אפורה , בהירה יותר מהשמיים . שמתי מגפיים גבוהות שחורות . הסתכלתי במראה שוב הפעם על מנת להתאפר , לקחתי את המייקאפ והתחלתי לשים טיפות בקצוות הפנים לקחתי מברשת והתחלתי למרוח את זה בכל הפנים . סידרתי את הגבות מרחתי איילנר ומסקרה לקחתי אודם אדמדם ומרחתי שכבה על השפתיים . התזתי על עצמי מעט בושם לקחתי את המעיל הגדול והשחור ויצאתי מהחדר . הלכתי לעבר הסלון הכנסתי את הכריך שלי לתיק . אספתי את השיער לקוקו לקחתי את המטריה שאתמול לקחתי מהחללית ויצאתי מהבית . היה קריר מאוד עליתי על האוטובוס וישבתי בסוף . בדקתי אם שלחו לי הודעות אחרונות בפלאפון וקיבלתי לפחות 25 הודעות מחגית על כמה וכמה שהיא שונאת אותי והודעה אחת מירין
' אני צריך לדבר ' הוא שלח והרגשתי צביטה עמוקה בלב
' כן .. ? ' שלחתי לו , הוא לא היה מחובר ומזל אני ממש לא יודעת איך להתמודד עם זה . הסתכלתי על העננים שמתחילים להסתלק מהשמש נותנים לה אוויר לנשום .
האוטובוס עצר בתחנה של ירין , ירין עלה על האוטובוס וניקב התקדם בצעדים איטיים במבט שמתסכל על הרצפה עם אוזניות הוא התיישב לידי .
" מה קרה .. ? " שאלתי אותה , בעצם אני הכי בוגדת פה . אני ידעתי ולא סיפרתי לירין , אני אומרת לחגית שאני הלכתי וסיפרתי לו .. עד כמה צבועה אני יכולה להיות … ? למה אני משקרת להם .. ?
" חגית .. " הוא אמר ובדיוק הוא הסתכל עלייה מנקבת היא התקדמה והתיישבה לידנו . היה אפשר לחתוך את המתח בסכין .
" הלו רוי .. ? אני בדרך לבצפר מאמי .. " חגית אמרה בטלפון וירין הסתכל עליי ואז הסתכל על חגית .
" את ידעת נכון ?! ידעת ולא העזת לספר לי נכון !? " ירין אמר לי ולא ידעתי מה לענות רק חשבתי שהוא לא יגיד שזאת מיכל אמרה לו .
" רוי .. אני אחזור אלייך אוקיי .. ? " חגית אמרה וניתקה שילבה רגליים נשמה עמוק
" אוי . ירין . שנינו יודעים שזאת היא סיפרה לך , אז אל תשחק אותה .. אוקיי .. ? " היא אמרה בנופפה בשיער לאחורה
" כן זאת אני סיפרתי לו " אמרתי ואז שתקתי , זה הדבר היחיד שהצלחתי להגיד .
" זאת הייתה בכלל מיכל ! לא את , אל תקחי קרדיט על דברים שאת לא תעשי בחיים שלך . את .. שתיכן בעצם , כן שתיכן , מגעילות אותי ! "הוא קבע והלך להתיישב בספסל הראשון
" מיכל . מיכל סיפרה ?! " חגית שאלה אותי בעצבים בזמן שהיא בודקת משהו בטלפון
" לא.. זאת הייתי אני ! " אמרתי לה ומנסה לקחת ממנה את הפלאפון שלה . מיכל עלתה על האוטובוס היא נשמה עמוק והתיישבה בספסל מול ירין .
" מיכל ! בואי בואי לכאן ,שמרתי לך מקום !" חגית אמרה ושיחקה אותה
" חגית .. לא ! זאת אני אמרתי לה להגיד ! " אמרתי ..