החיים על פי שיר- פרק 3(:

אני ישבתי ליד גיא, הסתכלתי על אושרי ורוני ובחנתי אותם טוב טוב, התחלנו לאכול וכרגיל הגיע שלב השאלות.
"אז רוני ואושרי אתם תאומים?" שאלה אמא
"כן" חייכו
"גם לי יש תאומים" חייכה
"אני גיא וזאת שיר" אמר גיא, ואני חייכתי.
"רצינו כבר להגיד לכם שעם כולכם פה כבר… אני ואריק טסים לניו יורק לחודשיים בחופש הגדול שלכם, אז מכיוון שאנחנו לא רוצים להשאיר אתכם לבד אתם תלונו בבית מלון באילת, אחר כך נדון על בחירת המלון" אמרה וחייכה
"אהבתי את הרעיון" חייכתי והסתכלתי על גיא בחיוך מאושר
"אל תחשבו שאתם משוחררים מלעשות דברים אחרים, באילת פתחתי סניף לא מזמן ומכיוון שאתם תעבורו לשמה אתם תעבדו שמה, ותרוויחו כסף…וכן שיר ניתן לכם גם כסף לכל מצב" חייכה
"זה לא מה שבאתי להגיד" צחקתי
"אז היום, נגמרו הימים של חדר לבד, שיר ורוני בחדר ביחד, אושרי וגיא בחדר ביחד" אמר אריק
"אין לי בעיה" אמר וחייך לאושרי
"גם לי לא" חייכתי לרוני שנראתה דווקא חמודה.

*****
"יהיה לנו ממש כיף ביחד" חייכה אלי רוני שהיינו בחדר שלי מסדרות את המיטות.
"כן" חייכתי
"יש לך חבר?" שאלה אותי
"לא.." נאנחתי "לך?" שאלתי
"גם לא.." אמרה
"אתם תעברו ללמוד בבית ספר אופקים?" שאלתי
"כן" אמרה
"זה לא בית ספר כזה גרוע" צחקתי
"לא.. זה לא זה" אמרה
"אז מה?" שאלתי
"לא משנה. עזבי לילה טוב" חייכה אלי וכיתה
"לילה טוב" אמרתי וניסיתי להירדם.

*****
ישבתי בשולחן בבוקר שותה מהפה שהכנתי.
"אמא שומעת.. אני אומר לשתי חברים שיבואו גם לאילת" אמר גיא
"איזה חברים?" קפצתי
"גל ורון.." אמר
"אין בעיה" חייכה אמא
"גם אני רוצה!!" אמרתי
"ירדן ונויה?" צחק גיא
"כן, יש בעיות?" שאלתי
"ירדן אחיינית שלי?" שאלה
"כן אמא" אמרתי "ותגידי למה אושרי ורוני לא הולכים לבית ספר?" שאלתי
"אנחנו כן" אמר אושרי וירד במדרגות, אמרתי להם בוקר טוב ואחר כך יצאנו לבית ספר.
"יהיה כיף" חייכתי לרוני
"אני בטוחה" אמרה וחייכה
"אני אחרי בית ספר באימון, אמא ואריק הלכו למשהו עם דרכונים, אז את ורוני תלכו לחנות?"
"כן" חייכה רוני בהתלהבות. נכנסנו לבית ספר ונזכרתי שהיום גם עדן עוברת לבית ספר שלנו, גיא ואושרי פנו לחברים של גיא, ומעכשיו כנראה גם של אושרי. אני ורוני עלינו לכתה, בדרך ראינו את עדן ועשיתי הכרות קטנה בינה לבין רוני.
נכנסנו לכתה וירדן,נויה, שי,שלומי ובן ישבו במקום הקבוע שלהם, התקרבנו אליהם.
"בוקר טוב" חייכתי וחיבקתי כל אחד
"בוקר טוב" חייכו
"תכירו זאת עדן, חברה מבית ספר קודם שלי שעברה לפה, וזאת רוני אחותי החורגת לעתיד" חייכתי
"היי" חייכו אליהם, ישבנו איתם ודיברנו וצחקנו ואז נזכרתי על הקטע של אילת.
"תגידו.. רוצים שנרד לאילת בחופש?" אמרתי
"אני לא בטוחה שאני יכולה.. כי אני טסה עם ההורים לסבתא שלי בחו"ל" אמרה ירדן
"אני יכולה" חייכה עדן
"אנחנו יכולים, חסכנו כסף בשביל זה כל הקיץ" אמרו שלומי,שי ובן
"אותך אני בכלל לא צריכה לשאול נכון?" שאלתי את נויה
"ברור שאני באה!!" צחקה

חופשת הקיץ:
"טוב, תהנו…" אמרה ירדן ונפרדה מאיתנו בשדה התעופה, שניה לפני שעולים למטוס
"תהני גם את" חייכתי וחיבקתי אותה, עלינו על המטוס אני ישבתי ליד ,רוני נויה ועדן ליד נויה מהצד השני. הטיסה התחילה למרות שזאת טיסה מהירה סך הכל חצי שעה.. גיא וחברים שלו, גל,אושריורון ישבו מולנו, ורון כל הזמן חייך אלי הוא ממש חמוד, למרות שלא יצאנו לדייט שלנו כי זה לא הסתדר.
"אכפת לך עם אני ישב ליד חברה שלי?" חייך בן
"ממש לא" חייכתי אליו ועברתי לשבת ליד שלומי ושי.
"שלום מהממת" חייך שלומי
"שלום חתיך" חייכתי
"שלום מאוהבים" אמר שי וצחקנו.

****
"שלום, אנחנו הזמנו חדרים מראש" אמר גיא
"שמות" אמרה
"משפחת הלוי" אמר
"אה אוקי.." אמרה ובדקה משהו "הנה החדרים שלכם, 3 חדרים" אמרה ונתנה לנו כרטיסים לחדר.
רצנו למעלית ולחצנו על הקומה שלנו, עמדנו כולם ביחד במעלית צפופים.
"212" אמרה נויה ופתחה את החדר
"איזה חדר אתם?" שאלתי את גיא
"אנחנו 213" אמר
"ואנחנו 211" אמר בן, החדרים שלנו היו צמודים אחד לשני.
נכנסתי לבפנים וראיתי שלכל אחת יש מיטה וחצי איזה כיף "אנחנו הולכות לכבוש את אילת שיהיה לכם ברור!!" אמרה נויה
"ברור.." צחקתי וקפצתי עליה ועדן גם, ורוני רק חייכה וצחקה עלינו

מנקודת המבט של רון: