החיים על פי שיר- פרק 5(:

אני וגל הלכנו בטיילת של אילת והוא ממש חמוד דווקא, לא סנוב כמו שחשבתי.
"אני רגע נכנס לחנות הזאת אני כבר בא חכי פה ולא לזוז" חייך ונכנס לחנות.
אני עמדתי מחוץ לחנות וחיכיתי שהוא יצא, לפתע נעמדו לפני חמישה בנים ולא רצו לזוז.
"טוב נו.." אמרתי וניסיתי לזוז
"למה נו.. לא כיף לך שחמישה בנים הורסים מנסים להתחיל איתך?"
"וואי נו" צחקתי
"מאיפה את מהממת?"
"מראשון" אמרתי
"וואלה? גם אנחנו" אמרו "בת כמה את?"
"חמש עשרה וחצי" אמרתי
"קטנה.." אמר "חבר?" שאל
"כן יש לה חבר, וזה אני" אמר מישהו מאחורה, הסתובבתי וזה היה רון, מה הוא עושה פה?
"אתה?" צחקו
"למה אתה צוחק בן זונה?" אמר רון
"לא יודע כזאת מהממת…" אמר אחד מהבנים האלה
"עם כזה חתיך, זה הולך נכון?" צעק רון
"תוכיח שאתה חבר שלה" צחק
"הנה" אמר רון ונישק אותי אני לא ישקר, אני כן זרמתי אבל לא יודעת מה הרגשתי באותו רגע, אבל מה שבטוח מבולבלת. "טוב הבנו" אמרו הבנים האלה והלכו, רון שיחרר אותי מהנשיקה הזאת ואני פשוט שתקתי.
מנקודת המבט של גל:
נכנסתי לתוך החנות כדי לקנות לשיר צמיד של לבבות שתבין כבר שאני כן אוהב אותה.
"שלום" חייכה אלי המוכרת
"הנה זה" חייכתי ונתתי לה את הצמיד, שילמתי ושיצאתי מהחנות ראיתי מחזה לא הכי שרציתי לראות, רון ושיר מתנשקים מול העיניים שלי באמצע הטיילת, עמדתי והסתכלתי כמה שניות והלכתי משם לשאר החברה. אני לא מאמין הוא תמיד ידע שאני אוהב אותה.. הוא ידע את זה אבל בכל זאת הלך אליה! בחיים לא עושים דבר כזה לחבר בחיים!!!!
"מה איפה היית?" שאל שלומי
"סתם, הסתובבתי" שיקרתי לו והכנסתי את הצמיד לתוך הכיס שלי.
אחרי כמה דקות שיר ורון חזרו מחוייכים ושמחים, שיהיה להם בהצלחה שתצליח לשרוד סטוציונר כמוהו. "יאאלה חוזרים למלון?" שלה רוני
"כן יאאלה" אמרה נויה וכולנו התחלנו להתקדם לכיוון המלון שלנו המלך שלמה.

מנקודת המבט של שיר:
אני ורון חזרנו לחברה והתיישבנו לידם במקום שהם ישבו, ואחרי כמה דקות הלכנו בחזרה למלון.
"די התנשקתם?" ככה הגיבה נויה אחרי שסיפרתי לה את מה שקרה
"תסתמי" צחקתי כי היו איתנו בנים במעלית
"לא יוותר לך על לספר לי כן?" צחקה ולחצנו על הקומה שלנו
"איזה קומה אתם?" שאלתי את הבנים שהיו איתנו במעלית
"כמוכם" חייך "בנות כמה אתם?" שאל
"15.5" אמרתי
"יש חבר?"
"לא" אמרתי
"כן" אמרה נויה
"הבנתי" צחק.
יצאנו מהמעלית ופתחנו את החדר שלנו, עדן ורוני היו שמה וצעקו אחת על השניה.
"לא כי עם את ככה גם אני יכולה להיות ככה!!" צעקה עדן
"אני יכולה להיות יותר רעה את תסתמי ותעזבי אותו בשקט!" צעקה רוני
"מה יש לכם?" צעקתי ואני ונויה ניסינו להפריד.
"היא חושבת שיצליח לה עם שי!" צעקה עדן
"אה ואת חושבת שלא?!" צעקה רוני
"לא! עם איך שאת נראת" אמרה עדן
"חבל לי לבאס אתכן לשי יש חברה.." אמרה נויה
"מה?!" צעקו שתיהם
"כן" צחקתי "קוראים לה ירדן והיא בחו"ל" אמרתי
"יואו.. סליחה אחותי" אמרה רוני
"סליחה אני מצטערת" אמרה עדן והם התחבקו והשלימו.
"אתם יודעות מה קרה לגל שהוא מתייחס אלי ככה?" שאלתי
"לא.. אבל לא הייתם ביחד מקודם?" שאלה עדן
"היינו אבל אז לא מצאתי אותו.." אמרתי ואז נזכרתי בנשיקה עם רון שיט הוא בטח ראה.
"אני.. אני הולכת אל גיא לחדר" שיקרתי אמרתי ויצאתי מהחדר.
דפקתי על הדלת שלהם ורון פתח לי "שלום מהממת" חייך
"שלום שלום.." חייכתי
"באת בשבילי?"
"תאמת בשביל גל.." אמרתי "הוא פה?" שאלתי
"כן, כנסי.." חייך ונכנסתי לבפנים גל בדיוק יצא מהמקלחת שמגבת מסתירה את החלק התחתון של גופו, והריבועים בולטים לו.
"היי" חייכתי אליו אבל הוא לא ענה לי
"רון אתה יכול להשאיר אותנו לבד רגע?" שאלתי
"כן." חייך ויצא מהחדר.
אני ישבתי על הספה שהייתה להם בחדר וגל עמד ליד הארון והוציא בגדים.