החלטה גורלית

פרק 1: "היום עבר כמעט שנה מאז אותה תקופה מאז החופש הגדול , אני לא יודעת איך להגדיר את זה כטוב או רע אבל מה שבטוח זאת התקופה שהכי שינתה אותי"
אני ליז , ילדה ממוצעת , לא גבוהה ולא נמוכה .. יש לי עיינים כחולות ושיער חום בהיר אני בת 16 הסיפור קרה שהייתי בת 15 . מאז שאני קטנה עד שנה שעברה הייתה לי אובססיה מוזרה ומטורפת
לזמר מסוים , את שמו אני לא אגיד , זה יכול להרוס אותו . אבל נניח שנקרא לו ב' שעליו תגלו בהמשך ..
"אני לא יודעת מה לעשות" אמרתי לשיר החברה ל*שעבר* הכי טובה שלי , שיר בעייני יפה , ישלה שיער חום וגלי ועיינים חומות דבש יש לה גשר בשיינים , שיר לא חושבת שהיא יפה אבל אני כן .
"את חייבת להיות החלטית או שתעשי הכל כדי שהוא יהיה שלך , למרות הפרש הגילאים או שפשוט תפסיקי ותמצאי לך אהבה מציאותית" ענתה לי
"את כלכך לא עוזרת" צחקתי תוך כדי שאני מנגבת את הדמעות וזורקת עליה כרית.
"תחליטי" אמרה שיר.
"החלטתי" עניתי.
"נו כבר אז מה את אומרת?" וצעקה עלי בטון אמהי , צעקה קטנה אבל מטיפה
"אני יעשה הכל בשביל שיהיה שלי" שאני חושבת על המשפט הזה שאמרתי , המשפט ששינה לי את החיים אני בוכה .
"הכל?" שאלה שיר .
"הכל!" עניתי.
"אם ככה ישלי רעיון"
"דברי"
לא, אני יעשה אותו לבד שיהיה לך הפתעה בלי שתדעי.." בהתחלה לא הסכמתי אבל בסף וויתרתי ואמרתי שזה בסדר .

*** נקודת המבט של שיר:
אני לא ידעת למה , אבל ליז המפגרת הזאת באמת חושבת שאני יעזור לה , הרי זה ברור שכל מה שאני רוצה זה לגרום לדור להפסיק להסתכל עליה ושיסתכל קצת עלי!! , דור כלכך יפה יש לו שיער בלונד שטני חלק , עיינים תכלת וחיוך שאף אחד לא יסרב לו .. ליז כלכך מפסידה .
תמיד ליז לוקחת לי כל מה שאני רק חולמת , בלי להתאמץ , בלי שום כוונה של חרטה . תמיד ליז יותר מוצלחת , יפה .. ואני , מה אני? בסך הכל שיר לוי "המטומטמת" לפחות ככה אמא אומרת לי ..
לקחת לליז את היופי אני לא יכולה , אבל את החלום ואת כל מה שהיה לה אני יכולה , אני יעשה הכל כדי שזה יקרה אפילו אם זה יפגע בי הכל בשביל נ ק מ ה .
בעוד שאני מדברת לעצמי דור התקשר , דור הא החבר הכי טוב שלי וגם האהבה הכי גדולה שהייתה לי .
"היי שירוש"
"הי" יבשתי .
"אני מתוסכל שיר , כל יום שעובר אני נשבר יותר ויותר , אני אוהב אותה !"
"אל תדאג דור, עוד מעט אתה לא תבין איך הסתכלת עליה בכלל" צחקתי וניתקתי ..