היער | דיימונד – פרק 13 : התחלה

09/12/2012 783 צפיות 3 תגובות

גאי , עם אתה קורא את זה , תפסיק מיד .

פרק 13 :

גאי . תפסיק .

פרק 13 : האמיתי …

דיימונד הידקה את אחיזתה במושכותיו של הסוס , היא השתדלה להתאים את עצמה לתנועותיו ורכנה קדימה בשביל להגביר את הקצב . היא הביטה קדימה . רגליהם הארוכות של הסוסים השאירו טביעות עמוקות בשלג הצח . דהירתם הייתה מהירה . צעדיהם היו רחבים וארוכים . היער נראה אפל מעט , החושך ירד והסתיר את המחזה הנעים למדי שהעניק האור . היא הביטה באית'ן , הוא דחק בסוס לעבור במהירות את הקילומטרים האחרונים . ראו בשפת גופו שאין לו כבר כוח , הוא רוצה להגיע כבר למחנה . היא ידעה שאי אפשר לעצור כאן . זאבים ותנים יכולים לעבור בדרך ולמצוא ארוחה נחמדה , אפילו שהם דרקון ואלפית , תוך כמה דקות יכניעו אותם הלהקה , בהיותם עייפים מהדרך . הם לא עצרו לרגע . ובכל זאת , העייפות יכולה להכריע את אית'ן , והוא יכול למצוא את עצמו במצב שאינו מסוגל להשתנות בכלל . הם העדיפו לא לנסות זאת , כדי לא להתסכן .
מטרתם הייתה למצוא סככה או קרחת יער , שם יוכלו להתמקם ללא חשש .
גשם החל לרדת , מנגד את השלג שירד לפני מספר דקות .
דיימונד החלה לפרוץ ביללות מחאה , הגשם הציק לה מאוד . היא לחצה את עקביה אל הסוס , ממריצה אותו עד שדהר ליד סוסו של אית'ן . " מה נעשה ?" שאלה אותו .
" נמשיך לדהור . נקווה לטוב . " אמר לה בקול קשוח . הוא הביט בה , " קר לך ?" שאל ברכות . קולו השתנה לגמרי . חיוך מאולץ התמתח על פניו העייפות .
" קצת , כן . אבל אני יהיה בסדר . נראה לך – " היא נקטעה , הסוס שלה פיגר מאחור . היא דחפה אותו עוד קצת , נעזרת בעקביה וקולות ממריצים . הסוס השמיע אנקות כואבות , נשימותיו הפכו להתנשמות עמוקה . דיימונד נזכרה בכאב בימים שלה ושל ג'ק , דמעה אסורה פילסה את דרכה החוצה . היא מיהרה לנגב אותה . " אית'ן !" צעקה לו , " תאט ! כירון , " נקבה בשמו של הסוס שלה , " לא עומד בקצב ! תאט !" צעקה . היא הבחינה בגופו של אית'ן הנשען אחורנית , עקביו מרפים והוא מושך במושכות קצת . הקצב הרצחני שקבעו נרגע , והסוסים נשמו לרווחה . כירון יוכל לעמוד בקצב בזמן הקרוב . דיימונד קיוותה שלא יצטרכו להאט שנית .
" נראה לך שיש מקום טוב למחנה באזור ?" צעקה , למרות היותם קרובים . הגשם בלע את קולה , והיא השתדלה להתגבר עליו .
" כן ! כנראה שזה באזור !" צעק לה בחזרה . הם המשיכו בדהירתם הקצובה וחיכו למקום טוב .

אית'ן הביט בחרדה אחורנית . הוא איתר את מקום הצווחה . דיימונד הגבירה את הקצב בהיסטריה , להקת זאבים רצה אחריהם . במהירות , חושפים את ניבהים הלבנים . הוא נתקף פניקה עמוקה , שחילחלה לכל איבר בגופו הרועד .


תגובות (3)

אוהבת לקרוא את הסיפורים שלך תמשיכי מהר ממני בקי ומאחלת לך חג חנוכה שמח ♥♥

09/12/2012 07:49

איזה מתח! בדיוק פה החלטת לעצור? XD
טוב, התיאורים בפרק הזה היו מושלמים (הם ככה בכל פרק, אבל כאן זה בלט יותר :) ),
מעניין לאן אית'ן ודיימונד חושבים להגיע… זאת אומרת לאן פניהם מועדות…
השארת אותי במתח, אני כבר לא יכולה לחכות לפרק הבא! =)
חג חנוכה שמח!!!

09/12/2012 08:44

תודה !!!
נעמי , תודה תודה תודה !!!

09/12/2012 08:57
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך