הלוך ושוב – פרק 1

-10:06 20.12.14-
פקחתי את עיניי במקצת, 'כבר בוקר?' שאלתי את עצמי, השמש חדרה מתוך התריסים, 'כן בוקר' עניתי לעצמי וקמתי למצב ישיבה, "וי וו וי וו וי וו" שמעתי את ג'ון צועק במסדרונות, בטח הוא משחק שוב עם הרכבי צעצוע המעצבנים שלו, ירדתי מהמיטה והשחלתי את כפות רגליי הקפואות אל נעלי הבית הפרוותיות והחמות שלי, העפתי את שיערי מפניי וירדתי אל חדר המקלחת.
"בוקר טוב" אמר לי אורן שצחצח את שיניו, "מתי הפרחח הקטן התעורר?" שאלתי, "הוא העיר אותי בשבע" אמר בפרצוף עייף, צחקתי והושטתי את ידי אל מברשת השיניים שלי, "איפה אמא?" שאלתי, "היא אצל סבתא" ענה לי וירק את תכולת פיו אל הכיור, "ואבא?" שאלתי בזמן שאני מורחת על המברשת משכת שיניים, "הלך לסדר משהו בעבודה שלו.." ענה לי וניגב את פניו, "למה? היום שבת! הוא אמר שהוא יעזור לי לבנות את המבצר!" התעצבנתי, "הא, הוא אמר לי להעביר לך שהוא יעזור לך בערב לבנות את המבצר, היה לו עניין ממש חשוב כנראה בעבודה" אמר אורן, "כמובן, תמיד יש לו דברים יותר חשובים מהבת שלו.." מלמלתי בכעס, "היי, לורן, אל תדאגי, אבא יעזור לך, מתי תביני שגם לו יש דברים חשובים? תקשיבי הוא צריך לעבוד, יכולים לפטר אותו ואז מי ידאג לנו לאוכל? ולדברים שאנחנו צריכים? את יודעת שאימא-" פה כבר לא יכולתי לשמוע יותר וקטעתי אותו בכעס,
"הבנתי! תסתום!" הוא נבהל מעט מהתגובה שלי, "עכשיו לך ותן לי לצחצח שיניים בשקט.." מלמלתי, הוא יצא, לעזאזל איתו, הוא יודע עד כמה רגישה אני בקטע של אימא! והוא עושה לי בכוונה! לא ניסיתי אפילו להרגיע את עצמי, אני שונאת אותו.

צפיתי בטלוויזיה בזמן שהתכרבלתי בשמיכה והתכתבתי בקבוצה בוואטסאפ של כמה חברות,
"ליהי: שרון המפגרת הזאת, היא בוהה בכמה סקייטרים וגוררת אותי אחרייה -הצילו- "
"ירדן: חחחח תגידי לשרון שהיא מוזרה "
"אני: מה .-. "
"ליהי: לורנייי תעזרי לי! שרון פאקינג משתגעת פה מרוב ש'זה עם הכובע והשיער הבלונדיני חתיך' >< "
"אני: ביי ביי"
הסתכלתי על מסך הטלוויזיה, אוף, אין שום דבר מעניין, אפילו הסדרות האהובות עליי לא מופיעות עכשיו.
'איזו שבת משעממת' חשבתי לעצמי, ירדתי מחדרי אל המטבח ולקחתי משהו לאכול, קלטתי שג'ון התנחל על הטלוויזיה, "לורן" שמעתי אותו קורא אליי, מה השטן הקטן הזה רוצה?!
"מה" עניתי בחוסר עניין, "את יכולה לעשות לי מוגובי?" שאל, "מה זה?" שאלתי חזרה, "זה משחק עם דמויות נו תפתחי לי אחד" ביקש, "אין לי כוח לשטויות שלך" אמרתי,
"נו נו נו! אני אעצבן אותך !" אמר והחל לנדנד את ידי, "בבקשה בבקשה!!"
"בסדר!" עניתי, פתחתי את המחשב וכתבתי בגוגל מוגובי, פתחתי לו בעזרת האימייל שלי,
"בבקשה" עניתי בחוסר עניין, "תודה! ואת יודעת, לאחרונה השמנת" צחק, התעצבנתי,
"פשוט תשתוק!" הורדתי לו כאפה בעורף ועליתי חזרה לחדרי.

צלצול הפלאפון שלי העיר אותי, "הלו?" נשמעתי מנומנמת, "ישנת עוד פעם והתעוררת?! את יודעת שיש היום מסיבה אצל קיילי!" צרח עליי הקול של ירדן, "אה.. אה!" עניתי לפתע, אני לא מאמינה ששכחתי מי זה! קיילי תהרוג אותי! "ירדן אני כבר חוזרת!" אמרתי והנחתי את הפלאפון על המיטה, פתחתי את הארון לרווחה, שמתי את ירדן על ספיקר, "אין לי מה ללבוש" צרחתי לה בפלאפון, "תבואי אליי ותלווי ממני בגדים" אמרה ירדן, "או קיי, חמש דקות אני אצלך" אמרתי, ניתקתי והחלפתי את הבגדי שינה, שמתי גופייה וטרנינג עליי, נעלתי נעלי אולסטאר שחורות ויצאתי מהבית שלי אל הבית של ירדן.