המרדף, עדיף על ההשגה?

את רואה אותו מרחוק. הוא כל כך הטעם שלך… הגוף הרחב שלו.. והידיים החזקות, או החיוך הרחב כל כך.. הגובה שלו שתופס את מבטך, או להפך זה שהוא לא הכי גבוה אבל משלים אותך בדיוק כדי שתהיו הזוג המושלם… השיער הכהה שלו שמשתלב עם פניו או מנגד השיער הבהיר והחלק.. דמייני את הבחור הכי מתאים לך, נסיך חלומותייך, עומד ממש לפנייך, ואתה מסתכלת בו.. חודש, חודשיים, קצת יותר אפילו.
ושלחת לו כבר. שלחת לו את כל הרמזים האפשריים, החיוך המבויש שלך כשהוא מחזיר לך מבט, המבוכה כשהוא צוחק ממה שאת אומרת, הצחוק העדין שלך מכל מה שהוא אומר.. עברת כבר אפילו לרמזים הגסים יותר.. את מסתובבת יותר לידו, את מחמיאה לו על המון דברים ואפילו העזת להציע לו ללמוד למבחן יחד.. הוא הסכים..
הוא בא אלייך לבית.. הוא מתיישב במבוכה, אמא שלך לא לחוצה, היא רגילה לידידים שאת מביאה הביתה.. אבל את.. וואו, הלב שלך מתפוצץ ברמה מטורפת, רק זה שהוא יושב לך על המיטה גורם לליבך לתקתק בפראות… וזה שהוא התלהב מהעיצוב של החדר שאת עצמך קבעת עוד יותר מקפיץ אותך ממקומך..
את מרותקת לחיוך שלו ולכל מה שיאמר, את יוצאת מגדרך כדי לגרום לו להרגיש בנוח, מה שגורם טיפה מתח, שלא נראה לעינייך כי מבחינתך, הכל חייב להיות מושלם.
הוא ניגש לעניין אליו התכנסתם, הוא פותח את המחברת שלו, ואת מודה לו בליבך על שזכר להביא מחברת כי את שלך, מההתרגשות שחכת בלוקר. את לוקחת את המחברת מידו, מתיישבת לידו, מעיפה מבט במחברת… וואו.. יש לו כתב כל כך.. וואו.. את יכולה להתאהב אפילו בדרך שבו הוא רושם את שמו..
הוא מחייך..
"את הולכת גם להקריא את זה, או רק להמשיך להיות מרותקת לזה כל הערב..?"
פאק. את מתמתחת. הוא שם לב. את משחררת את כתפייך בעדינות, מבלי שישים לב.
הוא שם לב.
הוא מחייך שוב.
את נלחצת.
כתפייך מתכווצות שוב.
"תרגעי.. זה רק מבחן.. " הוא אומר לך. את מחייכת. הוא שם לב, אבל הוא כל כך חמוד שהוא נותן לזה לעבור בשתיקה.
אמך נכנסת לחדר על שתייה ונשנושים. את מחייכת אליה חיוך לחוץ. היא שמה לב. היא מביטה בעינייך. היא מבינה על מה מדובר. היא שמה יד על כתפיך. "תרגעי," היא אומרת, "זה רק מבחן" וקורצת בעיניה.
הוא צוחק.
את יכולה להתמכר לחיוך שלו.
את בוהה לו בחיוך.
הוא שם לב.
הוא מסובב את פניו.
את שמה לב שהוא שם לב.
"אני מצטערת" את אומרת.
"על מה?" הוא מתעלם, מתכחש, או כל דבר אחר שלא יגרום לו לדבר עליו ועלייך.
"על כל זה.." את מהססת לרגע, ומישנהו כבר את מדברת מהר כהרגלך "אתה מוצא חן בעיני כבר מלא זמן ואני נותנת לך את כל הסימנים אבל משום מה אתה לא שם לב והזמנתי אותך היום כי חשבתי שיהיה נחמד לבלות קצת ביחד אבל הערב הזה מדרדר מרגע לרגע ואני מצטערת.." ואז מתנשמת נשימה עמוקה.
הוא מחייך
לעזאזל עם החיוך המושלם שלו..
הוא קם.
את רוצה לבכות, את נראית לו מגוחכת, בטח הוא יצחק ומחר יספר לכולם שאת דלוקה עליו כבר מליון שנה. את מרימה את מבטך.. כרגיל, הוא מושלם. והחולצה שלו יושבת עליו כל כך יפה.. והשרוול יושב בול במקום כדי להבליט את השריר העדין שלו.. והשיער שלו כל כך יפה היום.. את קמה כדי ללוות אותו החוצה.. את מעבירה את ידייך על בגדייך להפחית את הקמטים, ואולי גם כדי להעסיק את עצמך עד שהוא יילך ותוכלי לבכות את חייך ואתה הפסדך.. את מקרבת לדלת.. אבל הי, מה זה? הוא נשאר במקומו. את נעצרת, את מסתובבת במקומך, מרימה את ראשך.
הוא עומד שם.
הוא מחייך.
לעזאזל עם החיוך המושלם שלו…
את שואלת את עצמך מה קורה..
הוא מתחיל לצחוק וחיוכו מתרחב.
הוא ניגש לדלת, את כמעט כבר בוכה, אבל אז את שומעת את המנעול מסתובב על צירו.
הוא מסתובב חזרה אלייך ומתקרב במהירות.
פתאום את בינו לבין הקיר, וידיו נועלות אותך בין הפטיש לסדן.
את שואלת שוב ושוב בליבך אם זה באמת קורה..
הוא מרכין ראשו אלייך..
"כבר פחדתי שלעולם לא תתוודי.." הוא אומר לך.
"אתה אמיתי?" את שואלת.
"בטח.." הוא עונה, מחייך.
לעזאזל עם החיוך המושלם הזה…
"רוצה להרגיש?" הוא שואל, מביט ישר בעינייך, וברגע השני שפתיו על שפתיךך. הוא שם את ידו על מותנייך, מצמיד אותו אליו כמו שתמיד חלמת..הנשיקה הזו היא הכי מדהימה שאי פעם חלמת, בדיוק כמו שדמיינת אותה.. מלאת תשוקה.. מלאת כימיה.. כי אתם תמיד כל כך התאמתם מבחינתך.. ואיך שאתם משתלבים.. בדיוק כמו שתמיד דמיינת..
הוא יורד לאט לאט לצוואר ומשם רק תדמייני מה קורה.
בסוף הערב את מסמנת וי במוחך על חלק אחד.
השגת אותו
למחרת הוא לידך, מסביבך, כולם יודעים על הזוג המלכותי של השכבה… והמבחן? שחכת כבר איך הוא עבר לך.
עובר שבוע, את עדיין מתרגשת מכל מגע שלו.
עוברים שבועיים וכל דקה שלא במחיצתו נראית לך אסון..
שלושה, ארבעה, חמישה שבועות..
חגגתם כבר חודש והשקעת במתנה מדהימה..
עוברים חודשיים, הקשר מתחיל לשעמם..
פתאום כבר קשה לך להיות בחברות כל היום, את צריכה קצת ספייס, והחברות שהזנחת בגללו כל כך חסרות לך..
פתאום את נזכרת בתשוקה שהייתה לך לפני שהשגת אותו.. כמה רצית אותו יותר מהכל.. כמה חלמה עליו בכל שנייה מהיום.. כמה.. כמה "אקשן" היה לך, ועכשיו, זה כבר מתחיל לשעמם..
ועכשיו, אני שואלת אותך, האן המרדף אחרי הגבר שתמיד רצית, אינו עולה באיזשהו אופן על ההשגה שלו?