הסיפור ששינה את חיי פרק 8

כעבור שבוע

כבר שבוע אבישג לא מרגישה טוב אני מתחיל לחשוב שזה בגלל ששכבנו ואולי היא בהריון ממני אני אלך לקנות לה בדיקת הריון כדי להיות בטוח…..

קניתי לאבישג בדיקה היא אמרה שאין מצב שהיא בהריון וכל זה אז אמרתי לה מה אכפת לם לנסות כדי להיות בטוחה אז היא נכנסה לעשות את הבדיקה אחרי 10 דקות שמעתי צעקה אז ישר צעקתי אבישג תפתחי לי את הדלת או שאני שובר אותה אחרי כמה דקות היא פתחה לי עם דמעות בעיניים אז הבנתי שהיא אכן בהריון אז ישר אספתי אותה לחיבוק לא שחזרתי אותה עד שהיא נרגעה

אחרי כמה שעות אבישג נרגעה אז ישבנו וחשבו מה לעשות עם נשאיר או נפיל אני ישר אמרתי לה שלא תפיל שאני יהיה איתה באש ובמים והיא רצתה להפיל אבל אחרי כמה זמן שכנעתי אותה ואנחנו החלטנו להשאיר וללדת את התינוק למרות שאנחנו צעירים מידי>_<

נקודת מבט של אבישג:
אחרי שהחלטנו אמרנו שנלך לספר לאמא של נתנאל רוזה שאני בהריון אני דיי מאוכזבת מעצמי שנכנסתי להריון בגיל 13.5 אבל מה לעשות זה הגורל ואני יתמודד איתו הלכנו לסלון שם רוזה ישבה אז אמרנו לה רוזה אנחנו צריכים לספר לם משהו היא שאלה בלחץ מה קרה? אז עניתי לה בגמגום אמ…. אני ב..הר..יון אני בהריון אז היא לא אמרה כלום פשוט עם פרצוף מאוכזב מאיתנו אחרי כמה דקות היא שאלה בשקט איך זה קרה אז אמרנו לה ששכבנו וכנראה שלא שמרנות מספיק וזה מה שקרה הסברתי לה עם דמעות בעיניים ונתנאל רק חיבק אותי אז היא שאלה מה החלטנו אז עניתי להשאיר ולגדל את התינוק אז היא ענתה אוקיי אני כאן בהכל אני אעזור במה שצריך ואם תרצי אבוא איתך לבדיקות אז ישר קפצו עליה בחיבוק ואז העברנו את היום