הפחד להתאהב – פרק 7 – הדשא הרך בשדה

הסוסים כבר טיילו בשדה, ואמרתי לסטיבן בשמחה:"תבחר איזה סוס שאתה רוצה"
"אוקיי אמ….. אני אקח את זה" והצביע על הסוסה החומה שעמדה ליד בלונדי.
"בחירה טובה" חייכתי " וזאת סוסה, אני אוהבת אותה כי היא כל הזמן מסתובבת סביב בלונדי שלי… הוא בן אם שאלת.."
"נחמד.." הוא חייך "אז בואי נרכב?" ועלה על הסוס.
"קדימה" אמרתי כשאני מחייכת חיוך מאוזן לאוזן, ועליתי על הסוס. פשוט התחלנו לרכוב, רכבנו, צחקנו, וסטיבן סיפר לי כמה בדיחות בדרך, אני ממש התעודדתי ממנו. הוא כאילו סוג של מלאך השומר, לא? הוא פשוט .. לא יודעת… מושלם? טוב, וואו, אליס. את ממש צריכה להירגע, קודם זאק, עכשיו סטיבן? טוב, לאט לאט, אולי זה האדרנלין? טוב לא משנה עכשיו, העיקר שאני איתו, וכיף לי..
"נו מה? עייפה?" הוא שאל בצחקוק.
"לא ממש.. איתך? אני יכולה לרכוב עוד שעות.." אמרתי וחייכתי בחינניות, כשאני נשכבת על הדשא הרך בשדה. הוא נשכב לידי ונאנח בחיוך "לא יודע למה, אני פתאום מרגיש מאושר מאז שיצאנו לרכב".
"איזה קטע" אמרתי בחיוך רחב "גם אני מרגישה אותו דבר" ושנינו הסמקנו.
"טוב, שנחזור? כבר מתחיל להחשיך" הוא הציע.
"קדימה, אחריך" אמרתי לו והתחלנו לחזור. כשנכנסנו הביתה, עייפים, אך שמחים, ההורים של סטיבן בדיוק קמו ללכת וסטיבן קפץ "אמא, אבא, אני רוצה לטייל עוד קצת עם אליס, אני… אחזור מאוחר יותר בסדר?"
"רק אל תגזים עם השעה" אמרה אמא שלו בחיוך קטנטן והם הלכו.

סורי על הפרק הקצר אני לא מרגישה טוב :/
תגובות וממשיכה :)