התאהבתי בערס ? – פרק 63 אחרון

קמתי בבוקר… התקלחתי בזריז שלי, התלבשתי מהר- חולצה לבנה, סקיני ג׳ינס כהה ונעלי בובה ורודות. סידור שיער, מסקרה, בושם וירדתי למטה
לקחתי שוקו בשקית ויצאתי מהבית
פתחתי את האייפון, שמתי אוזניות ושמעתי שירים, עברתי את הכביש בדרך לתחנה ו….

-מנקודת המבט של אלירן-
קמתי בבוקר… איזה אנרגיות היו לי
התלבשתי מהר בכל זאת כבר 08:30, טוב שנזכרתי להתעורר באמת
ירדתי למטה, לקחתי תמפתח ונעלתי את הבית
קיבלתי שיחה מאגם
״אה חיים שלי ?״ עניתי לה
״היי… אממ״ האישה הזאת חשבה, מי זאת לעזאזל ? ״היא שוכבת פה בלי הכרה״ היא אמרה
״מה ?! מי זה ?״ לא הבנתי
״זאת דיקלה, אני פגעתי בה עם הרכב שלי והיית המספר הראשון בשיחות האחרונות שהיא דיברה איתו״ שמעתי מהמד השני
״איפה היא ?!״ נכנסתי ללחץ
״הזמנתי אמבולנס… עכשיו הוא אמור לבוא״ היא אמרה וכבר שמעו את הקול של האמבולנס ברקע
״איזה בית חולים הוא נוסע ?!״ שאלתי תאישה הזאת
״אסף הרופא״ היא אמרה, ישר ניתקתי לה
כוס אמא שלה
הזמנתי מונית, למי יש עכשיו זין לבית ספר
״לאסף הרופא״ אמרתי לנהג, כולי באטרף
הגענו, שילמתי לו ורצתי לכניסה
״איפה אגם מור יוסף ?״ שאלתי את המזכירה, כולי מזיע מהריצה שדפקתי עכשיו
״מי אתה בשבילה ?״ היא שאלה, רבאק שלא תזיין לי תשכל עכשיו, תני לי לחדר שלה וזהו
״חבר שלה״
״חדר 593, טיפול נמרץ״ מה טיפול נמרץ עכשיו אינעל העולם
אפילו לא אמרתי לה תודה, ישר רצתי למעלית
בחיים שלי לא הייתי לחוץ כמו עכשיו נודר
הגעתי לחדר שלה, הוא היה נעול ואני חושב שהיה שם רופא
התקשרתי למאור
״מאור אחי״ התחלתי להגיד לו אבל ההוא ישר עצר אותי
״אלירן מה אתה עושה ער בשעה כזאת ?״ צודק. רק בגלל זה אני ער עכשיו
״אחי, אחותך בטיפול נמרץ״ אמרתי מהר
״מה ?! איך ?!״ גם הוא עכשיו בלחץ
״אני יודע… הייתה מעורבת בתאונה קשה״ אמרתי
״איפה אתה ?״ הוא שאל
״אסף הרופא״ ניתקתי
אחרי כמה דקות יצא הרופא מהחדר, הלכתי אליו
״אחי״ קראתי לו לפני שהוא הולך ״מה קרה לה ? היא בסדר ?״ שאלתי אותו
״מי אתה בשבילה ?״ נו גם כן איתך.. תענה על מה ששואלים ואל תשאל שאלות מיותרות
״חבר שלה״ אמרתי
״מכניסים אותה עכשיו לניתוח״ הוא אמר
״ורגע, יש תופעות לוואי ?״ שאלתי, אנא עארף מה יכול לקרות ?
״99% שהיא תשכח הכל או לפחות את החצי שנה- שנה אחרונה״ הוא אמר והלך
״הכל עצר לי. המוח שלי עמר. הנשימות שלי עצרו.
הכל.

-מנקודת המבט של אגם-
התעוררתי בחדר לבן, עם ריח של תרופות מגעיל כזה.. ואם הרגשה כאילו לא התעוררתי כמה שנים. היה איזה מכשיר שמחובר לי לאף.. הוא הזרים לי אוויר. ניסיתי להזיז את הראש אבל הוא כל כך כאב שלא יכולתי.. בידיים היו לי כמו זריקות כאלה שמזרימים לי מים… מה קרה ? הזזתי את האצבעות בידיים, אחרי זה הייתי להזיז את הרגליים.. טיפה קשה אבל כשלומדים מתרגלים.. קמתי מהמיטה כשאני מתיישבת על המד של שלה ומזיזה את הרגלים אחורה-קדימה, אחורה-קדימה.. ישבתי ככה איזה שעה… אף אחד לא בא לידר, הייתי לבד
עד שמישהו פתח את הדלת, אין לי מושג מי זה… אבל מבטיחה הוא היה חתיך !
״אממ.. היי ?״ אמרתי
״אגם ?״ הוא אמר, מה ? מאיפה הוא יודע איך קוראים לי ?
״אנחנו מכירים ?״ שאלתי בחצי חיוך
״אני אלירן..״ הוא אמר
״אלירן.. שם יפה״ מה הוא רוצה ? ״אתה יכול להגיד לי מאיפה אנחנו מכירים ?״ שאלתי עם חיוך
״אני חבר שלך..״ הוא אמר וזה היה כאילו מישהו ירה לי עכשיו בלב, כמו איזה צביטה כזאת כואבת במיוחד
״לא אתה לא… אושר חבר שלי״ אמרתי בקול בטוח
״את ואושר נפרדתם… את גרת באשקלון ועברת לתל אביב והכרת אותי.. רבנו הרבה עד שנהיינו זוג..״ הוא אמר
״ב.. באמת ?״ וואו מתי פירסם בתי את כל זה ?
״כן.. את עברת תאונה קשה, את לא זוכרת אותי ?״ הוא שאל
״באמת שלא…״ אמרתי
הוא התקרב אליי לאט לאט וחיבק אותי
״אממ אלירן..״ לא ידעתי מה לעשות אז חיבקתי אותו בחזרה
הוא הפסיק את החיבוק והסתכל לי בעיניים, הסתכלתי בשלו
״אל תדאג״ אמרתי
״מה ?״ הוא חייך
״אני בטוחה שאם גרמת לי להתאהב בך בפעם הראשונה, אתה תגרום לזה שוב״ חייכתי.