פרפרים בבטן!

love book 08/05/2015 1145 צפיות אין תגובות

עכשיו, כשאני שוכבת במיטה מתחת לשמיכה כשבחוץ קר וכאן נעים, אני נזכרת בכל הדברים שקרו מאז. מאז אותו יום ש-רון לוי הצטרף לשכבה שלנו בכיתה ז'.
מתי התחלתי לשים לב לרון? זה התחיל בכיתה י. יצאתי בהפסקה לשבת עם מיה (חברה שלי) על הדשה בבית ספר כשפתאום מזווית העין שמתי לב שרון מסתכל עלי. זה החמיא לי. חיכיתי כמה שניות והסתכלתי כאילו במקרה גם עליו. כששם לב שקלטתי אותו הוא מייד הסיט את מבטו. החזרתי את מבטי אל הכריך שהיה לי ביד ושוב הוא הסתכל עלי. המשכנו לשחק עם העניים אחת של השני עד שבאיזה שהוא שלב הגיע פרפר קטן ועדין אל בטני ועף לו שם בהתרגשות. יום אחרי, בהפסקה, שיחקנו כמה ילדים משחק כדור בבית ספר. מתוך חלון הכיתה, המבט שלי ושלו הצטלב. הוא יצא והצטרף גם למשחק. כשתחלקנו לקבוצות, רון התעקש להיות בקבוצה השנייה (הקבוצה שאני הייתי בה) וכששאלו אותו למה, הוא פשוט חייך. בסוף הוא היה בקבוצה שגם אני הייתי בה. כשהוא תפס כדור הוא חייך אלי, ונתן לי אותו. כאשר נפסלתי והייתי צריכה לחכות עד שיתפסו בשבילי את הכדור הוא מייד תפס וחייך. ולפעמים היה נפסל בכוונה ובא לשבת ליידי. אחרי המשחק הזה הצטרפו עוד 2 פרפרים עדינים לבטני. הרגשתי מאוהבת. בהפסקה השנייה נעמי אמרה שהיא עושה מסיבה בבית שלה היום בערב. קיוויתי שגם רון יהיה שם. בערב המסיבה לבשתי ג'ינס סקיני וחולצת בטן רופפת. שמתי ממש קצת מסקרה ויצאתי. כשהגעתי ראיתי אותו. הוא לבש חולצה רופפת וג'ינס מחמיא. התרגשתי. הוא הסתכל עלי ובחן אותי ואת גופי. "נועה!!!" לפתע שמעתי את צעקתה של מיה שמשכה אותי אל תוך גוש הריקודים. התחלתי לרקוד! התמסרתי למוסיקה וקפצתי מצד לצד כאשר אני צורחת את מילות השיר יחד עם כולם. כן, גם רון היה שם. הוא התקרב אל איפה שרקדתי והמשיך לרקוד לידי. חייכתי, צחקתי, והתקרבתי גם אני אליו. כשהיינו במרחק כף יד אחד מהשנייה הוא שם את ידו בעדינות על מותניי והמשכנו לרקוד בחיוכים. מאוחר יותר כשהיה שיר סלואו רקדנו ביחד. זה היה חלומי. כולם פירגנו לנו והכל! כשנגמרה המסיבה וכולם חזרו הבייתה הצטרפו עוד פרפרים 3 לבטני וגופי התמלא באהבה. רציתי להרגיש ככה לנצח…
עכשיו, כשאני שוכבת במיטה מתחת לשמיכה כשבחוץ קר וכאן נעים, אני נזכרת בכל הדברים שקרו לי עם רון לוי, וכמה פעמים הפרפרים שהוא עשה לי גדלו, נעלמו, קטנו, התרבו והשתנו. הוא היה האהבה הראשונה שלי ובאיזשהו שלב זה נגמר איתו. היו לי מאז הרבה חברים. ידידים, בנים, אהבות ונשיקות. ובדיוק כמו הפרפרים בבטן, האהבה לא נעלמת לעולם, היא פשוט גדלה, מתפתחת ומשתנה…


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך