המחלץ… סיום פרק ראשון

24/02/2015 772 צפיות אין תגובות

אני מחייכת אליו ומתיישבת, הרגשה כל כך מוזרה, ועם זאת נעימה, אנחנו מזמינים לאכול, ניל מספר לי קצת על עצמו, אני מהנהנת ומנסה להקשיב, אבל במחשבות שלי אני נמצאת רחוק, ניל מחייך אליי ואני מחייכת בחזרה, הוא לא מדמיין לעצמו שבמוחי, במחשבותיי, אני לא נמצאת כאן.
אנחנו מעבירים כך שעתיים, ואני מנהלת שיחה אגבית, הייתי יכולה להימשך אליו, אני חושבת לעצמי, אילו לא הייתי כל כך קשורה לדין, אילו לא הייתי רוצה להיות עם דין, אנחנו מסיימים את ארוחת הצהריים וניל צריך להתחיל את המשמרת שלו, "את לא מתכוונת לשחות היום הוא שואל בתמיהה?" "לא" אני עונה לו, שרון טיפה לא מרגישה טוב ואני לא רוצה לשחות בלעדיה", "חבל" הוא אומר, הייתי רוצה להמשיך את הדייט בצורה לא רשמית" הוא מחייך אליי, "ייתכן שפעם הבאה אולי נוכל לעשות זאת" אני עונה בחיוך.

ניל מלווה אותי לחניה של הרכב, וכשאני עומדת להיכנס לרכב נדמה שהוא רוצה לנשק אותי, אני רוצה להימנע מהמבוכה ולכן אני ממהרת לומר לו שנהניתי ואני צריכה ללכת, הוא נראה טיפה מאוכזב אף על פי שהוא בהחלט ניסה להסתיר זאת, "נתראה בפעם הבאה" הוא אומר, ואני נכנסת לרכב ומתחילה לנסוע.
בדרך אני מתקשרת לשרון ושואלת לשלומה, היא מרגישה קצת יותר טוב כנראה מכיוון שהיא לא מפסיקה לחקור ולשאול שאלות, "אני לא חושבת שאני אמשיך להתראות איתו אני עונה לה", זה בגלל שאת עדיין חושבת על דין?" היא שואלת, ואני מהמהמת לה, "אם את כל כך רוצה להיות איתו, אתם צריכים להבהיר את הרגשות שלכם, אבל אתם צריכים לעשות את זה ביחד" היא אומרת לי, ואני חושבת לעצמי שהיא בעצם צודקת, אף פעם לא ניסינו להבין מה הרגשות שיש בינינו.
אל תשכחי ביום שבת את מסיבת יום ההולדת היא צועקת לי, ואנחנו מנתקות.

אני מגיעה לדירה, מתיישבת מול המחשב ומחליטה לסיים את העבודה, אני כל כך שקועה שכשאני מרימה את העיניים לרגע אני רואה שכבר חושך.
בערב שרון מתקשרת אליי בצרחות, יש נזילה בבניין שלה והיא לא יכולה לקיים את המסיבה בביתה. ביום שבת היא חוגגת את יום ההולדת והיא הזמינה חברים, "את חייבת לתת לי לערוך את מסיבת יום ההולדת אצלך בבית" היא מתחננת, ואני מסכימה, איך אני יכולה לסרב לחברה טובה שלי.

בשבת בבוקר אני מתעוררת לנקישות רמות בדלת, אני מנסה להתחפר בין הכריות ומתפללת, "מי שזה לא יהיה בבקשה שילך", הנייד מזמזם, הודעה משרון "אלכס, תפתחי אני בדלת" ולרגע אני שוכחת שהבטחתי לעזור לה עם ארגון המסיבה, אני קמה, מסורבלת לגמרי ומתקדמת לכיוון הדלת, אני פותחת את הדלת והיא נשפכת לדירה עם ערימות של שקיות, שתינו מתחילות לסדר את הדירה לשביעות רצונה, ובצהריים שרון מחליטה שהיא נוטשת אותי וחוזרת לדירה שלה "אני צריכה לנוח לקראת הערב" היא אומרת לי, לפני שהיא הולכת אני מביאה לה את המתנה שלי, אלבום קולאז' של כל התקופה שלנו יחדיו, תמונות מטיולים, מסיבות, שיעורים, היא משתפכת כלפי כשהיא רואה את המתנה, "זה מושלם" היא אומרת, "פשוט מושלם".

הדירה כבר נראית מסודרת לקראת המסיבה, אנחנו רק מחכים לטריי שיגיע עם השתייה, הערב מגיע, אני מציצה בשעון, יש לי עוד זמן עד למסיבה, אני נכנסת בזריזות להתקלח, לאחר מכן אני עומדת מול הארון, ומנסה להחליט מה ללבוש, בסופו של דבר אני בוחרת במכנס שחור צמוד, גופיה שחורה, אני מסרקת את השיער, ומחליטה להשאיר אותו פזור, הולכת ומחפשת את נעלי העקב בצבע סגול בהיר, הערב יהיה חמים, אני מסתכלת במראה, מחליטה להתאפר באופן קליל, מדגישה את העיניים, קצת סומק בלחיים, ונשמע זמזום בדלת, אחיה התאום של שרון, טריי מגיע מוקדם, אני פותחת את הדלת, הוא עומד בכניסה, ונראה שהוא עומד להתמוטט מכמות הארגזים שהוא מחזיק, אני מיד מזנקת לכיוונו ולוקחת ממנו כמה ארגזים, שנינו נכנסים לדירה ומתחילים בסידור האוכל והשתייה, אני מחבבת אותו, הוא כול כך דואג לשרון, הוא מוציא שתי בירות מאחד הארגזים ומושיט לי אחת, אנחנו משיקים אותן בברכת מזל טוב ולוגמים מהן.

אט אט כול החברים של שרון וטריי מגיעים, חברים מהאוניברסיטה, מהתיכון, כולם מגיעים לחגוג, שרון ואחיה נראים מאושרים, כשאנחנו מכבים את האורות, אחד החברים שלהם מביא עוגה עם המון נרות, שרון מוחה כפיים ולרגע נראית כמו ילדה קטנה, היא וטריי מתכופפים נושפים יחדיו בתזמון מושלם על הנרות ולמשך כמה שניות שוררת חשיכה בדירה, האור חוזר לדירה וגם המוזיקה, נראה שהמסיבה מוצלחת, שרון יודעת לארגן מסיבות, כולם עוברים לידה ומברכים אותה ואת טריי והיא נראית בעננים, אני מסתכלת עליה כמה היא מאושרת, שרון מביטה עליי מבעד לבחור התורן שמתחנף עליה, אני מרימה את כוס היין שלי טיפה מעלה וכן גם היא, שתינו לוחשות לחיים בנימה סודית ולוגמות מהיין.

השעה כבר מאוחרת, האורחים מתחילים להתקדם לכיוון דלת היציאה, שרון ואני מחכות עד שאחרון האורחים יעזוב, ומחליטות להשתלט על הניקיון, שרון זורחת, היא מחבקת אותי ומודה לי שהסכמתי לארח את מסיבת יום הולדת שלהם בביתי, "כאילו שהיית נותנת לי אפשרות לסרב" אני עונה לה, והיא צוחקת, היא הולכת למטבח ומוציאה מהמקרר בקבוק יין לבן, היא מוזגת לשתינו אנחנו מתרפקות על הספה ומרימות כוסית לחייה, היין גורם לי להיות קצת רגישה מדי, שרון מיד מרגישה, אבל אני לא רוצה להעציב אותה ביום ההולדת שלה, "את מגעגעת אליו נכון?" היא שואלת, ואני לוגמת מהיין ומהנהנת, "אולי פשוט תתקשרי אליו, תדברי איתו, תנסי להבין איפה הוא עומד, איפה שניכם עומדים" היא מציעה לי בעדינות, אבל את בוודאי לא יכולה להמשיך כך", אני מסכימה איתה והולכת לחדר שינה, אני לוקחת את הנייד ומחליטה להתקשר אליו באותו הרגע, "זה עכשיו או לעולם לא" אני אומרת לעצמי, אני מחפשת את המספר שלו וכשנשמע צליל חיוג אני מרגישה את הפרפרים בבטן, "אלכס" הוא עונה לי אחרי כמה צלצולים, "ואני קורסת למיטה" לא יכולה להחזיק את עצמי כשאני שומעת את הקול שלו, "היי" אני עונה, "היי" הוא אומר בקול רך.

"איפה את" הוא שואל, "אני בבית, בדיוק מסדרת את הדירה, חגגנו לשרון ואחיה פה עם כול החברים שלהם, הדירה קצת הפוכה והיא נשארת לעזור לי לסדר" אני עונה, "ואיפה אתה" אני שואלת, מנסה לקבל יותר מידע עליו, "אני אצל חברים, אבל אם את רוצה, אני יכול לבוא, אני רוצה לראות אותך" הוא אומר לי, "ואני רוצה לראות אותך" אני לוחשת, כול כך משתוקקת לראותו, מאז אותו יום, כבר חשבתי שהצלחתי להתגבר עליו, אבל מאז אותו יום, מאז הנשיקה, אני לא מצליחה לגרום לימים לעבור יותר מהר, לא מצליחה לגרום לעצמי להתרומם, כול כך רוצה לגלות לו שאני לא מצליחה לנשום עמוק מאז אותו יום, כול כך רוצה להיות איתו.
"אני אבוא אלייך, אבל יותר מאוחר" הוא אומר, "תנסי לא להירדם", "מבטיחה" אני אומרת לו, ואנחנו מנתקים את השיחה.
אני נכנסת למטבח, שרון יושבת על השיש ונראית מופתעת לראות אותי "זאת הייתה שיחה קצרה" היא קובעת עובדה, "כן, הוא יבוא לכאן יותר מאוחר" אני אומרת לה, "וואו, אז כדאי שנזדרז לסדר את הדירה" היא אומרת ועוברת לעמידה, אני מהנהנת אליה והיא מגישה לי את כוס יין שלי, היא ממלאה את שלה ומשיקה אותן יחדיו, "המשאלה שלי, היא שאת ודין תהיו ביחד" היא לוחשת לי, "מבלי שהוא יפגע בך" היא מוסיפה, "כבר היו לי מספיק דרמות בשנה האחרונה" היא אומרת ושתינו צוחקות.
אנחנו מצליחות לסדר עוד קצת את הדירה, וכשאנחנו מסיימות שרון עומדת בכניסה ואנחנו מתחבקות, "תשמרי על עצמך אלכס" היא אומרת לי, "ומחר תתקשרי אלי כדי שאדע שאת עדיין נושמת" היא זורקת לי ומיד בורחת למעלית לפני שאני מספיקה להגיב, אני צוחקת לעצמי וסוגרת את הדלת.

כדאי שאני אתרענן טיפה לפני שדין מגיע אני חושבת לעצמי, אני נכנסת למקלחת ומחליטה לקחת את הזמן, אני בוחרת את הסבון בריח קוקוס, ומתחילה להסתבן, אט אט האמבטיה מתמלאת באדים וריחות משכרים, אני חופפת את השיער וחושבת לעצמי שהוא כבר באמת ארוך מדי ואני צריכה להסתפר, אני פותחת את דלתות המקלחון ויוצאת, מתעטפת במגבת רכה, מייבשת את השיער ומתחילה להסתרק, אני יוצאת לכיוון הסלון ומחליטה להשמיע מוזיקה בזמן שאני מתארגנת, אולי זה יצליח להרגיע אותי במעט אני אומרת לעצמי, המגבת מכבידה עליי, מזג האוויר עדיין חמים, אני מחכה שהחורף יגיע.

אני נעמדת מול הארון ומנסה להחליט מה ללבוש, שמלת הכותנה הרכה הקצרה בצבע כחול בהיר קורצת לי בין השמלות, אני מורידה אותה ומניחה על המיטה, אני פותחת את מגירות הארון ומחפשת את החזיה השחורה, המיוחדת, אני לובשת אותה ומתאימה לה את התחתון השחור, לאחר מכן אני לובשת את השמלה ומרגישה נינוחה, אני מגלה שאני טיפה מתרגשת לקראת המפגש המחודש עם דין, אני לא יודעת איך להכיל את כל הרגשות שלי, את התחושות שלי.

אני מתיישבת על המיטה ונועלת את הנעליים השטוחות בצבע וורוד בהיר וכשאני נעמדת מול המראה אני ומחליטה לאסוף את השיער בצורה רופפת, לפחות עד שהוא יתייבש, נקישה קלה בדלת מקפיצה אותי, אני מסתכלת לעבר השעון ורואה שהשעה מעט אחרי 1 בלילה, אני מחייכת ומעיפה מבט לעבר המראה, אני מחייכת לעצמי ומרגישה שוב את הפרפרים.

אני פותחת את הדלת ושם הוא עומד, נראה שהוא לא התגלח זמן רב שכן הזיפים שלו ארוכים מהרגיל, הוא לובש את המעיל האהוב עליי, סריג אפור, ומכנס ג'ינס, "היי" הוא אומר ומניד בראשו, "היי" אני אומרת ופותחת את הדלת לרווחה, הוא נכנס ואצבעותיו מרפרפות בקלילות ליד האצבעות שלי, הוא מוריד את המעיל, ושנינו עומדים במטבח, עדיין יש זכר למסיבה שהתקיימה פה כמה שעות קודם לכן, אני מרימה את בקבוק היין שנשכח על השיש, ודין שם את ידו על ידי, מגע ידיו החמימות ובקבוק היין הצונן מקפיצים אותי.
אני מסתובבת אליו, "את כל כך יפה, כל כך רעננה", הוא לוחש לי ומעביר את האצבעות שלו במורד היד שלי, לרגע אני מרגישה צמרמורת, החלון פתוח ואוויר חמים נכנס לדירה, "אני רוצה לישון איתך" הוא לוחש לי, "אני רוצה להרגיש אותך, לנשום אותך".
הוא מתקרב אליי ומפזר נשיקות ליד האוזן, על העפעפיים, נשיקות קטנות על האף, ואני כול כך רוצה שהוא ינשק אותי, אני מרגישה את הזיפים הרכים שלו שורטים לי את העור, הוא שולח יד ומפזר לי את השיער, "אני רק רוצה להרגיש אותך הוא לוחש לי" ואני מרגישה שאני נאנקת בתוכי.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך