'ושירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח..' – פרק 3
פרק 3 :)
נקודת מבט חן –
"יאלה לכי לישון יצוציקית" אלירן אמר בציניות. אנחנו אצלו.
ישבנו בסלון. יאלה איזה ריח של בישולים.
"עלק צוציקית, כולה שנה פחות ממך" אמרתי, אני תמיד אצלם. גדלתי אצלם.
"כולהה" הוא אמר וקם למטבח.
"הלו" עניתי, מאי.
"אני לא יכולה לצאת היום" אמרתי למאי.
"למה לא יכולה? נצא נצא" אלירן צעק מהמטבח, איזה שרוט באלוהים.
"נחשוב על זה" אמרתי ונתקתי.
"יאלה לשולחן" רוזה אמרה, נועם רצה לשולחן וחיבקה אותי, כפרה על היפה הזאת !
"מה נועם, אני אוויר? חן יותר חשובה?" אלירן אמר לה והתכופף כדי לחבק אותה.
"חן יותר חשובה" נועם אמרה וצחקה. נתנה לאלירן נשיקה וישבנו לאכול.
"קחי נועמי" רוזה שמה לה פירה וקציצות.
שמתי לעצמי סלט ותפוחי אדמה ואלירן השמן הזה לקח הכול מהכול.
"אתם היום בבית?" רוזה שאלה.
"באלוהים התגעגעתי למועדונים" אלירן אמר וצחק. נועם צחקה אחריו, למרות שהיא לא הבינה כלום -_-
"נצא עוד שעה חצי שעה ככה" הוסיף והתחיל לשיר. מה לשיר עכשיו ?
"פרוש פרוש" אמרתי, וואליה הקול שלו זה משהו..
"שתקי קופה" אלירן אמר.
"האוכל שלך זה משהו" נישק את רוזה וקם למלקחת.
"משהו משהו" נועם אמרה, חח כפרוני עליה !!
נקודת מבט אלינור –
"נו, מה את אומרת?" אימא שאלה.
"זה לא מעניין אותי" אמרתי ועליתי לחדר.
זה שהיא רוצה לאמץ ילד, במקום להסתפק בי. באמת שזה לא אכפת לי.
"אלינור נו" אימא שלי צעקה מלמטה. לא עניתי.
נכנסתי להתלקח, לבשתי חולצה נופלת כתומה זוהרת, ג'ינס ארוך שחור ונעלי עקב תואמות.
גשם כתומה זוהרת וצמידים.
"תקשיבי אלינור, זה רק לטובתך. את לא רוצה אח קטן?" אימא שאלה לפני שיצאתי.
"תקשיבי אימא" חיכיתי אותה. "למה אני צריכה עוד אח?" שאלתי.
"זאת החלטה שלי ושל אבא שלך" אמרה ולטפה לי את השיער.
"לא יהיה לך קר ככה?" אימא שאלה אחרי כמה דקות של שקט.
"אני מקווה שלא" אמרתי , לקחתי מסטיק מנטה, נשיקה לאימא ויצאתי.
נקודת מבט אלירן –
יצאתי מהמקלחת. חולצה מכופתרת שחורה. מכנס ברמודה כחול ונעלי ספורט אדידס.
שעון וטבעת מזהב. בושם של וואן מיליין והייתי מוכן.
"יאלה, מאי ואלינור יהרגו אותי" חן אמרה וסדרה את השיער.
"מאי ואלינור?" שאלתי, מי מכיר אותן בכלל ?
"אלה שבאו כשהיית בבית חולים" אמרה ויצאתי מהבית.
"היו חולמות שאני יזכור אותן" צחקתי. וואלה יש לי זכרון חלש.
"אתה מודע לכך שאנחנו יוצאים איתן" חן אמרה והזמינה מונית בנתיים.
"אני מביא את מוטי ודוד" אמרתי וחייכתי. אלה יעשו למועדון הזה סירוס.
"יאלה הולך" חן אמרה ובדיוק המונית הגיע. מהירים אלהה.
*
הגענו למועדון, שירים, כוסיות, נרגילות, החיים הטובים (:
ישבנו על הכסאות. מוטי ודוד ועוד כמה נכנסו.
"אח שליי, גדלת אע?" נתתי למוטי חיבוק ויציאה .
"פשש תראו אותו" דוד אמר וחיבק אותי חיבוק גברים כזה.
נקודת מבט אלינור –
נכנסנו למועדון, ה' ישמור קור כלבים !!
ישבנו על הכסאות בבר, מאי הזמינה קולה. מי מזמין שתייה במועדון ?
"הלו בובה, מה רוצה?" ההוא מהבר התקרב אלי ושאל. חייך וקרץ.
"הלו אתה יודע למי תגיד" אמרתי וקמתי, שונאת את הבנים האלה.
"בואי בואי לרקוד" חן התקרבה אלי. התחלנו לרקוד, הזמינו ד-ג'י אחד הטובים.
"חןן" מישהו צעק לחן, היא משכה אותי ואת מאי איתה.
ישבו שם כמה בנים בחבורה, באמצע היה שולחן נרגילות ופיצוחים, כמה שרמוטות היו לכמה בנים על הבירכים.
"איזה חתיךך" מאי הצביע על איזה אחד. השם ירחם איתה.
"בואי נישב ליד אלירן" חן אמרה וישבה בספה, כנראה הוא האלירן המפורסם.
"אה בננות?" הוא שאל, חח בננות ?
"בננות?" מאי שאלה, התיישבנו לידו.
"אני מקורי" הוא אמר וקרץ. חן התחילה לדבר שם עם איזה אחד.
"לשתות?" הוא הרים וודקה ובירה.
"אנחנו ילדות טובות" אמרתי וקמתי.
"פשש באמת? כבוד" הוא קם אחרי.
"ילדות טובות באות למועדונים?" שאל והמשיך ללכת אחרי.
"ילדות טובות זורמות, אבל לא יותר מידי" חייכתי וקרצתי. החזרתי לו על מקודם (:
תגובות (2)
תעלי תעלי תעלייי
מושלם