זה התחיל בשקר…

'דיי אמא אני לא רוצה רדי לי מהוריד'. אמרתי לאמא שלי בכעס
'אבל את בטוחה שאת לא רוצה שאני אקפיץ אותך? זה בדיוק דקה' התחנחנה.
'יאוו לא לא לא ולא! אני לא רוצה' יצאתי מביתי בסערה, שהשאירה את אמי בהלם.
-STOP-
סורי שכחתי להציג את עצמי,
היי אני מזי,
אני בת 16 וקצת,
אני 1.57,
יש לי שער שחור פחם חלק נוטה לגלי ועניים דבש בהירות,
-המשך-
הלכתי בהליכה מהירה כשאני חושבת לעצמי "אני הרי יודעת מה היא רוצה לעשות, להקפיץ אותי ואז להציץ עם מי אני נפגשת ולבחון אותו…
זה כבר קרה לי פעם ביסודי כולם לא רצו לדבר איתי אחרי שאימא שלי צעקה על אחד הילדים המקובלים בשכבה שלי כשהוא שתה XL.
אם זה לא מוצא חן בעיינה שאני נפגשת איתם אוו הוו מה קורה את כול העולם היא הופכת."
עד שהצלחתי למצוא לעצמי חברים! אני לא אתן לזה להצליח.
המשכתי למלמל, שפתאום אני שומעת 'מז!!!' שמעתי קול מוכר צועק לעברי, אני לא מאמינה שמחתי לראות את תווי הפנים המוכרות צעקות לעברו
'אלי!' החזרתי בצעקה נרגשת.
אלי הידיד הכי טוב שלי אנחנו מכיתה ז' ביחד הוא שרירי גבוה 76 1. אני חושבת, יש לו שער שטני ועיניים חומות גדולות.
הוא רץ אלי והרים אותי לסיבוב באוויר כול כך שמחתי 'ניכנס' שאל אלי
'ברור' עניתי נרגשת מתמיד
-כעבור שלוש שעות-
הלכתי בצעדים מהירים כשאני עוברת בית אחר בית ברחוב הצר והחשוך.
אני ממש לא אוהבת ללכת לבד ככה בחושך, עכשיו אני ממש מצטערת על זה שלא הלכתי עם אלי, טוב מה אני יעשה? הוא רצה ללכת עוד שעה וחצי השעה הייתה כמעט חצות. עברתי בקלילות את העיקול המוכר לי כשלפתע הרחתי ריח מוזר, מסריח, של עשן, התקדמתי בצעדים מהירים נוטה לריצה קלה. נעצרתי עמדתי מולו הבית היפה שלי הגדול המרווח, עם הפרחים המקסימים שקישטו אותו מכול עבר, הערסל השקט שאהבתי לקרוא בו ספרים והדשא הרך שליטף אותי,
הכול ממש הכול נשרף שרק שרידים של עץ נשארו עכשיו. ומסביבו משטרות, מכבי אש, מסוקים, והמון המון אנשים.
בהלם עברתי את הכביש כשפניתי אל השוטר 'סליחה א..א…'
השוטר עצר אותי 'חמודה מה הקשר שלך אל הבית הזה?'
עניתי בגמגום 'הם הם…ההורים של..של..שלי אח…אחים שלי'
השוטר ענה בתדהמה ' מה הייתי בטוח שכולם ברחו'
'מה' עניתי
'אהה אממ. נשרפו אני מתכוון'
'נשאר מהם משהו?' עניתי ובלעתי רוק
'לא אני מצטער אבל לא נשאר מהם כלום רק אפר'
'ולאן אני הולכת עכשיו?'
'נמצא לך משהו' עכשיו בואי איתי.
וכך הסתיימה השיחה.
כבר כיבו את האש עכשיו נשאר מהבית רק ריח מחניק…