זה התחיל לפני שנה-סיפורי ערסים

אז הכול בעצם התחיל לפני שנה..ואוו איך הזמן עובר
זה התחיל מעוד יום רגיל בבית ספר, המורה הוציאה אותי מהכיתה..התקדמתי לעבר הספסלים וראיתי בחוץ את לירון..כרגיל
"שיר"היא צעקה לעברי ונופפה לי לבוא לידה
התקדמתי לכיוונה בחשש, אני והיא לא חברות..ממש לא
"רוצה לבוא איתי לקפטריה?"היא שאלה וקמה ממקומה
"אממ"אמרתי באי רצון והסתכלתי סביבי, מחפשת תירוץ להעיף אותה
"יאללה בואי"היא אמרה ומשכה אותי
את הדרך לקפטריה עשינו בשקט, אף אחת לא דיברה,את האמת..זה לא שיש לי משהו אליה, יש לי משהו לחברה שלה..החברה הכי טובה שלה
"טוסט עם זיתים"לירון אמרה למוכר ונשענה על המעקה
שתקנו..אף אחד לא דיבר מלבד המוכר שהכין עוד טוסט לעוד כמה ילדים שבאו..
"אני צריכה לחזור לכיתה"אמרתי
"לא נוו תשארי איתי קצת"לירון אמרה ומשכה אותי לכיוונה
"איפה את?"נלי שלחה לי הודעה
"בקפטריה, תגידי למורה שאני לא מרגישה טוב"כתבתי לה בחזרה וכיביתי את הנייד
"בבקשה"המוכר אמר והושיט לה את הטוסט
היא חטפה אותו מידו והתחילה לאכול, התיישבנו בפרגולה והתבוננתי בה
לירון היא ילדה מדהימה,היא רזה מאוד וטיפה יותר גבוהה ממני, יש לה שיער שחור ארוך עד התחת ועיניים גדולות חומות..היא נשמעת כמו עוד אחת סתמית ופשוטה, אבל היא..היא מהממת
מפה לשם כבר עברה חצי שעה שבה אני ולירון מפטפטות ומגלות עד כמה אנחנו דומות
"בא לך לבוא אליי היום?"היא שאלה אותי בסוף היום בדיוק שכולם יצאו מהכיתות
"אוקי"אמרתי בחיוך ורצנו להסעה
ואוו..היא כל כך שונה מאיך שהיא נראית, היא נראית סנובית..אחת כזאת שעושה טובה שהיא בכלל מדברת איתך, ופתאום היא אחרת, היא מצחיקה וחמודה ואפילו חסרת ביטחון..היא לא מראה את זה כל כך אבל שמים לב
"יש בוב ספוג"אמרתי והנחתי את התיק בצד החדר שלה, מרגישה לא בבית
"טוב בואי"היא אמרה והובילה אותי לסלון
"אני הולכת להוריד את האיפור שנייה"היא אמרה והלכה למקלחת
התקדמתי אחרייה מסתכלת על כל צעד שלה, פתאום אחרי שהיא הורידה את האיפור היא כבר לא נראית לי מיוחדת..היא נראית מכוערת אפילו!העיניים שלה גדולות וצבע הפנים שלה חום כהה..הסתכלתי עלייה בשוק, האם כל אלה שרוצים אותה יודעים שככה היא נראית בלי איפור?!זה מזעזע
גם אני מתאפרת..אבל לדעתי אני יותר יפה בלי איפור
"מה ישלך?"היא שאלה בחיוך והלכה לכיוון המטבח
"אה..כלום"אמרתי והלכתי אחריה
"הלו?"אמרתי מתנשפת לתוך הפלאפון
"שירוש איפה את?"אמא שאלה אותי מהצד השני
"אצל לירון"אמרתי בהיסוס
"מי זה לירון?"אמא שאלה אותי
"חברה מהבית ספר"אמרתי באי נעימות והסתכלתי עליה
"טוב, את ישנה שם?"היא שאלה
"לא חושבת"אמרתי וסיימנו את השיחה

"ניפגש מחר"צעקתי לה מרחוק ועליתי לאוטו
"חברה חדשה?"אמא שאלה כשנכנסתי לאוטו
"אממ..כן"אמרתי בהיסוס והנחתי את ראשי
"את באה מחר?"לירון שלחה לי בווצאפ
"כן, אני חושבת שכן"עניתי לה
"מה את לובשת?"היא שאלה
"ממ..לאיודעת בטח חולצה לבנה וגנס"עניתי
כיביתי את הפלאפון ועצמתי את עיניי
מי היה מאמין שאני והיא נתחבר, היא החברה הכי טובה של היריבה שלי!