חיים פעם אחת 2- פרק 10

נקודת מבט יקיר:
אחרי מה שאביאל אמר בחדר ישיבות זה היה ברור. הוא אוהב אותה היא אוהבת אותו.
אבל בשבועיים האלה התאהבתי בניקי אני לא רוצה לאבד אותה. זה מוזר כזה, זה לא קרה עם אף אחת.
ניקי נכנסה לחדר שלי אחרי חצי שעה בערך. ידעתי שהיא רוצה להיפרד. אבל לא יכולתי להסכים לזה אז פשוט זה קרה..
"כן דוקטור אני מבין" אמרתי.. עשיתי את עצמי מדבר בפלאפון.
"אני מבין אני יודע שזה חמור" אמרתי וסימנתי לניקי לשבת, היא לא הבינה כל כך מה קורה.
"אני מבין תודה דוקטור" אמרתי וניתקתי. הסתכלתי על ניקי בפרצוף עצוב עם דמעות.
"יקיר מה קרה?" ניקי שאלה וקמה מהמיטה.
"זוכרת שאמרתי לך שאמא שלי מתה.. אז היה לה סרטן.. והרופא חושב שזה תורשתי" אמרתי בלחש.
"תורשתי זה אומר ש…?" היא שאלה ותוך שנייה היא התיישבה על המיטה עם עיינים אדומות. כאב לי שאני משקר לה כדי שנישאר ביחד. הרגשתי חרא. אני מרגיש חרא.
"יש לך סרטן?" ניקי שאלה אחרי כמה דקות והנהנתי בראשי. אני זבל.

נקודת מבט ניקי:
איך אני אפרד ממנו? יש לו סרטן אני לא יכולה להיפרד ממנו!! אני צריכה להיות שם בשבילו.
"את רוצה להפרד ממני בגלל זה?" הוא שאל. אני כן רוצה אבל לא בגלל זה.
"לא מה פתאום. אני איתך." אמרתי ושמתי את ידי על ידו.
"אני אוהב אותך"
"גם אני אותך" אמרתי בחיוך . הוא לא היה אמיתי אבל גם לא מזוייף. יש לי רגשות.
אבל לאביאל… שיט!!
"אני אדבר איתך יותר מאוחר אני עפה למקלחת" אמרתי ליקיר הוא הנהן בחיוך ורכן לנשק אותי.
"ביי אהובתי" הוא אמר בחיוך.
"בייוש" אמרתי מנסה להיות הכי טבעית. יצאתי מהחדר והלכתי לחדרו של אביאל.
"צריך לדבר" אמרתי והתיישבתי על המיטה.
"קרה משהו?" אביאל אמר בדאגה. סימנתי לו לשבת.
"מה יש?" הוא שאל כשהתיישב לידי.
"יקיר חולה בסרטן.. יש מצב.. זה לא בטוח" אמרתי. מנסה להיות הכי מדוייקת.
"אז..?"
"אביאל הוא חולה, אני לא יכולה לעזוב אותו ככה. לא במצב הזה"
"ומה איתנו? אפשר לדאוג לכולם אבל לנו לא? לנו אסור להיות מאושרים?" הוא שאל. שמעתי אכזבה בקולו.
"אני לא יכולה… לא עכשיו" ניסיתי להסביר לו.
"אז תהיי איתו. לכי" הוא אמר בכעס ואכזבה.
"אביאל" אמרתי ושמתי את ידי על כתפו.
"אני לא רוצה לאבד אותך שוב" המשכתי.
"אז תהיי איתו… אבל גם איתי.. נהיה יחד בסתר" אביאל אמר ונישק אותי. הוא לא נתן לי להגיב על כך אפילו.