חיים פעם אחת 2- פרק 17

נקודת מבט אופיר:
ניקי רצה למטה… אני ירצח אותה אחרי זה.
אלירן השאיר אותי מחובקת אליו, קרובה אליו יותר מתמיד.
אם הוא רק ידע מה המגע שלו עושה לי… אני מכורה למגע שלו, לחום שלו. אני צמאה אליו.
הסתובבתי אליו והיה סנטימטר בינינו. סנטימטר מנשיקה, סנטימטר שבכיף אני מוכנה לגרום לו להיעלם. התקרבתי טיפה ונשכתי את שפתיי.
"את לא מבינה מה קורה לי" אלירן לחש.
"אני יודעת שאתה מאוהב במישהי אחרת.. זה בסדר" אמרתי ובאתי להשתחרר מאחיזתו.
"אני מאוהב במישהי אחרת?" אלירן שאל לא מבין.
"אני אוהבת אותך אלירן.. למרות שזה לא הדדי אני אוהבת אותך.. משהו בך גורם לי להתרגש, אני מרגישה בטוחה לידך, אני מרגישה שונה בקטע טוב,אני מרגישה מוגנת.. אני אוהבת אותך.. אני צמאה אלייך… אני צמאה למגע שלך.. אני אוהבת אותך" אמרתי. זהו שיחררתי את זה. אמרתי את זה. השתחררתי בעדינות מהאחיזה. הלב לא הסכים לשחרר אבל הפעם המוח הוא זה שזכה. התקדמתי לכיוון הדלת של חדרה של ניקי.
פתחתי את הדלת ואז זה קרה הוא נישק אותי. פרפרים? זה כלום. גן חיות שלם היה לי בבטן בנשיקה הזאת!!
"את היחידה שאני אוהב. את היחידה שהלב שלי שייך לה. את היחידה שהלב שלי על 200 כשהיא לידי" אלירן אמר ושם את ידי על החזה שלו הלב שלו דפק ברמה מטורפת שחשבתי שהוא יוצא מהמקום עוד שנייה.
"אני אוהבת אותך" אמרתי כשהתעוררתי מהמחשבה על הנשיקה.
"גם אני אותך" אלירן אמר ונישק אותי שוב.

נקודת מבט אלירן:
אני מאוהב!!! אני חולה עלייה!! אני מתאהב בה בכל שנייה!!
הנשיקה שלה גורמת לי לרצות עוד. יש לי טעם של עוד. אבל זה קרה… סופסוף!!
הנשיקה שאני כל כך מייחל לה קרתה.
אני צמא לה אפילו יותר ממה שאפשר לתאר. אני אוהב אותה יותר מכל דבר אחר. אני באמת התאהבתי בה. אני שבחיים לא התאהבתי מהפחד להצטער על הרגש הזה התאהבתי. ואני לא מצטער עליו בכלל!! אני שמח שהתאהבתי בה.. אני שמח שזאת היא.

נקודת מבט אביאל:
אלירן עצר כמה קילומטרים מהביקתה שלי ושל ניקי. קשרתי לה את העיינים במטפחת.
עזרתי לניקי לרדת מהגיפ של אלירן והתקדמתי איתה לבקתה.
זה כמו הבקתות מהאגדות.. עם האגם והפרחים וכל הקיטשי הזה… אבל בשביל החיים שלי הכל… <3
אנחנו שנה ביחד אני בן 18 היא בת 17 אני והיא על בטוח זה לנצח! אין פה בכלל על מה לחשוב.
אני רוצה לחיות לצידה. להיות לצידה, לנשק, לחבק ולדעת שהיא האישה שלי!
הסתכלתי עליה היא חייכה, אחזתי בידה, היא התרגשה היה אפשר לראות את זה על פנייה.
הוצאתי מהכיס את הקופסא הסתכלתי על הטבעות וחייכתי. היא האחת שלי.
אני מאוהב בה.
אהבה? זה לדאוג למישהו אחר לפני שדואגים לעצמך. זה לרצות להתעורר רק לידה, זה לחשוב רק עלייה, זה לא לתת לחיוך שלה לרדת אף פעם.
לא משנה מה אני אף פעם לא יעזוב אותה לבד. אני מוכן להתחייב לה ורק לה.
"אביאל אני מחכה אתה יודע" ניקי אמרה והעירה אותי מהמחשבות.
"אני יודע אהובה שלי בואי" אמרתי והכנסתי אותה לביקתה. הורדתי את המטפחת מעינייה. היא הייתה בהלם, היא חייכה, היא הייתה מאושרת, היא הכל. אני שמח שזה אני שגורם לה לחייך. אני שמח שהיא שלי.
"וואוו" ניקי אמרה כשהיא נכנסה וטיילה בבקתה… אולי היא קטנה אבל היא צנועה יפה חמודה.. הטעם של ניקי.
"תודה אביאל" היא אמרה בקול העדין שלה.
"בואי נפצה על השבוע הזה שלא ראינו אחד את השנייה אוקי?"
"אוקיי" היא אמרה ונישקה אותי.

נקודת מבט ניקי:
ואוו, ואוו, ושוב וואו!!
אני ואביאל עלינו לחדר לראות סרט… כן סרט… כל הסרט אביאל נישק אותי ודיגדג אותי.
עד שמתישהו בין הנשיקה לדיגדוג כנראה נרדמתי.
בערב אלירן ואביאל אירגנו פיקניק. אופיר סיפרה לי שהיא ואלירן זוג.. שמחתי בשבילם מגיע להם.
הם מושלמים יחד <3
אלירן ואביאל התלחששו בלי הפסקה ואביאל נראה מוטרד.. די דאגתי לו.. אולי הוא לא נהנה איתי? או שהוא לא אוהב אותי? לאאא ניקי!! אביאל אוהב אותך!! תזכירי את זה!
חייכתי לאביאל חצי חיוך… מזוייף רצח.. פחדתי מזה.
שלחו לי הודעה.. טוב לא ממש מפריעים לי.. אופיר מספרת לי על הדייט הראשון שלה עם אלירן..
-דור הקרציה-
"נהנת? לא כיף אני יכול לבוא לקחת אותך"
"כיף לי מאוד ואתה מפריע לייי"
"שום מפריע קטינה.. שאני לא אתחרט שנתתי לך לנסוע"
"דור אתה מפריע לי ולאביאל אז דבר איתי בשעות המקובלות" שלחתי ונעלתי את האייפון.

"ניקי מה אמרת לו? שהוא עצבני עליי ככה?" אביאל שאל, אופיר ואני התחלנו לצחוק. אופיר הראתה לאביאל את השיחה.
"אני הורג אותך" אביאל לחש והלך לדבר עם דור… חחח בהצלחה לו.
"ניקי תביאי בקבוק שתייה מהביקתה שלכם" אלירן ביקש… הוא רוצה להיות עם אופיר לבד אז שאני יגיד לא? :)
נכנסתי לחדר שלי ושל אביאל… עוד לא הוצאנו כלום.
השתייה אצל אביאל נראה לי… פתחתי את אחד התיקים של אביאל וחיפשתי את השתייה. אבל במקום שתייה מצאתי דבר אחר.. קופסא אדומה שבתוכה 2 טבעות קטנים מיוחדים כאלה.. אביאל רוצה להציע לי נישואים???
כאילו אני רוצה אבל לא עכשיו… יותר מאוחר.. כשנגדל יותר.. לא בגיל הזה..
אם הוא יציע אני צריכה לומר כן? או שהוא יפגע מזה?
"אתה מת על הטנלובלה שלי נכון אלוהים?!!" אמרתי בשקט. החזרתי את הקופסא לתוך התיק וחיפשתי בתיק אחר עד שמצאתי.