חלום- פרק 8- רייצ'ל
פתאום שמעתי דפיקות על דלת ההזזה שאצלנו בסלון, שממנה אפשר לצאת לחצר שממנה אפשר לצאת ליער.
ירדתי לסלון וראיתי זאבה שדופקת על דלת ההזזה בייללות ומיהרתי לפתוח לה.
לרגע נדמה היה לי שראיתי אותה מחייכת ואז היא נתנה לי פתק וייללה "זה.. בשבילי?" שאלתי את הזאבה והיא הינהנה.
גילגלתי את הפתק כדי לראות מה כתוב שם:
"לרייצ'ל,
אני יודע שאני מפריע לך אבל זה חשוב, לכי אחריי הזאבה, היא תוביל אותך אליי, זה מקרה חרום,
הארי"
"אני אמורה ללכת אחרייך?" שאלתי את הזאבה והיא הינהנה וקיפצה במקומה "אוקיי, בואי נלך!" רצתי למטבח כדי לקחת את מפתחות הבית ויצאתי לתוך היער אחריי הזאבה.
ההורים שלי לא הרשו לי לצאת ליער בדרך כלל, הם אמרו שיש שם זאבים ושהם פוחדים שמשהו יקרה שם וכל מיני איומים, ומאז נבהלתי ולא יצאתי ליער, אולי הייתי בו פעם או פעמיים וזהו, ועכשיו להיכנס עמוק לתוך היער עם זאבה חברתית היה הדבר הכי מוזר והכי כיף שקרה לי אי פעם, בו זמנית.
לבסוף הגענו לבית דיי גדול והבנתי שאני אמורה להיכנס לפה, אבל לא ראיתי אף אחד ולכן לא זזתי ממקומי, רק בהיתי בבית ופתאום יצא מהבית נער צעיר ונראה דיי חברותי שנפנף אליי.
התקרבתי אליו "היי, את בטח רייצ'ל נכון?" תקעתי בו מבט "איך אתה יודע את שמי, ואיך זה ששלח את הפתק יודע את שמי?" החטפתי מבט לעבר הזאבה שמשכה בכתפייה וזה היה דיי מצחיק ואז החזרתי את מבטיי לנער שרק חייך "אני מצטער שלא הצגתי את עצמי, קוראים לי ליין, ועכשיו תיכנסי, בטח קר לך" הינהנתי להסכמה ונכנסתי אחריו לבית.
נכנסנו ישר לחדר המדרגות שהיה מקושט בכל מיני תמונות של אנשי זאב בכל מיני מקומות וזה היה דיי חמוד ואז כשהגענו לקומה העליונה ליין אמר לי "חכי כאן שנייה, אני הולך לבדוק משהו".
"אוקיי" עניתי לו והבטתי סביבי, מנסה למצוא משהו מוכר.
ואז ליין חזר במהירות עם חיוך על פניו "בואי, הארי רוצה לראות אותך".
תגובות (0)